מסכת ראש השנה דף יז עמוד א:
אמר רבא: כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר נושא עון ועובר על פשע, למי נושא עון - למי שעובר על פשע.
רב הונא בריה דרב יהושע חלש, על רב פפא לשיולי ביה. חזייה דחליש ליה עלמא, אמר להו: צביתו ליה זוודתא. לסוף איתפח, הוה מיכסיף רב פפא למיחזייה. אמרו ליה: מאי חזית? אמר להו: אין, הכי הוה. ואמר להו הקדוש ברוך הוא: הואיל ולא מוקים במיליה - לא תקומו בהדיה, שנאמר נשא עון ועבר על פשע, למי נושא עון - לעובר פשע.
לשארית נחלתו, אמר רבי אחא בר חנינא: אליה וקוץ בה; לשארית נחלתו - ולא לכל נחלתו, למי שמשים עצמו כשיריים.
ויש לעיין בקוץ שבאליה מה ענינו, שלכא' יש "מידה כנגד מידה", שאם העביר על מידותיו יעבירו לו על כל פשעיו, ואם התגבר ולמרות הקפדת הלב לא פגע בשני, מה ענין ההגבלה של "כשיריים"?