אראל כתב:ובראש השנה לכאורה זה נוגד מה שנזכר בהלכה שאין להזכיר חטאים בר"ה, ואיך מסלסלים בקול אדיר וחזק כמה חוטא ופושע הוא ושאין הוא ראוי לעמוד ולהתחנן לפני הקב"ה וכו'
אראל כתב:מנהג הרבה חזנים ובעלי תפלות, לומר התפלה 'הנני העני ממעש' בנוסח סלסול וחזנות מיוחד, רצוני לדעת
הנה מנהג זה לא נהוג בכל המקומות, ובחצרות אדמורי"ם יש ויש, יש מקומות שהחזן (שבמקרים רבים הוא האדמו"ר בעצמו) אומר התפלה בלחישה ומתחיל אח"כ נוסח הקדיש 'יתגדל' בנוסח הידוע, ויש אשר החזן אומר רק מקצת מן התפלה בקו"ר והשאר בלחש.
רציתי למצוא מקורות לזה אם לומר הנני העני בקו"ר?, אם זה הונהג ע"י חזנים קדומים שרצו להראות את נועם קולם, או זה מסדר התפלה כמו כל הפיוטים, והאם ואיפוא נזכר במקורות קדומים??
מי יודע?
ובראש השנה לכאורה זה נוגד מה שנזכר בהלכה שאין להזכיר חטאים בר"ה, ואיך מסלסלים בקול אדיר וחזק כמה חוטא ופושע הוא ושאין הוא ראוי לעמוד ולהתחנן לפני הקב"ה וכו'
שבטיישראל כתב:ויש הנוהגים להשמיט כל הזכרה של חטא שנמצאו בתחינה בר"ה
משולש כתב:שבטיישראל כתב:ויש הנוהגים להשמיט כל הזכרה של חטא שנמצאו בתחינה בר"ה
ברשותך הייתי רוצה לפתוח אשכול על ה"נערווין" שלא להזכיר חטא בראש השנה (מדלגי הפיוטים אינם יודעים כמה "חטאים" מוזכרים בפיוטים שכתבו רבותינו הקליר ורבינו משולם).
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לי הקטן נראה לומר סברא, שמה שאין מזכירים חטא בר"ה אינו אלא בעת עמידה לפני המלך שלא להזכיר חטא בבית דין, ולכן בשמו"ע, ובעת תקיעת שופר אין מזכירים חטא ועון. אבל בפיוטים ובתפלת היחיד שלא במסגרת שמו"ע ותשליך, לא נאמר הך ענין. אבינו מלכנו אינה מנהג אצל כלנו, וגם הרי כנגד שמו''ע נתקנה.
נקודה למחשבה
בברכה המשולשת כתב:הרב שבט"י!
כמדומני שכבר העירו לכת"ר שמכוער מאוד הדבר להזכיר שמות גדולי מרביצי התורה בשם משפחה בלבד (ויעויין בשו"ת הלכות קטנות שיש בזה איסור גמור מן הדין)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים