סוף מ' יום גזרו תענית ולנו בתעניתם - מה הפירוש?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
ערער בערבה
הודעות: 491
הצטרף: ש' נובמבר 19, 2011 11:18 pm

סוף מ' יום גזרו תענית ולנו בתעניתם - מה הפירוש?

הודעהעל ידי ערער בערבה » ו' ספטמבר 14, 2012 10:46 am

בתנדבא"ז פ"ד מובא כך:

ובארבעים יום האחרונים שעלה משה להר סיני להביא את התורה גזרו יום צום ותענית וביום האחרון שבכולם שהוא סוף ארבעים יום גזרו תענית ולנו בתעניתם כדי שלא ישלוט בהם יצה"ר ולמחרתו השכימו ועלו לפני הר סיני ישראל היו בוכים לקראת משה והוא היה בוכה לקראתם עד שעלתה בכייתם למרום. באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקב"ה על ישראל וקבל את תשובתם, בשרה אותם רוח הקודש בשורות טובות ונחמות ואמר הקב"ה לישראל בני נשבע אני בשמי הגדול שלי ובכסא הכבוד שלי שתהא לכם בכיה זו לששון ולשמחה גדולה ויהיה לכם יום זה יום סליחה וכפרה ומחילה לכם ולבניכם ולבני בניכם עד סוף כל הדורות.

מה הפירוש 'ולנו בתעניתם'?

אברהם
הודעות: 1157
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: סוף מ' יום גזרו תענית ולנו בתעניתם - מה הפירוש?

הודעהעל ידי אברהם » ו' ספטמבר 14, 2012 11:04 am

אולי:
ועבר עליהם הלילה בתענית, ולמחרת השכימו ועלו וכו'
אלא שקצת קשה 'כדי שלא ישלוט בהם יצה"ר'.

עשוי לנחת
הודעות: 2762
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: סוף מ' יום גזרו תענית ולנו בתעניתם - מה הפירוש?

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ו' ספטמבר 14, 2012 11:10 am

לא הפשט שלא שברו את הצום בלילה, אלא המשיכו בו עד הבוקר?

ערער בערבה
הודעות: 491
הצטרף: ש' נובמבר 19, 2011 11:18 pm

Re: סוף מ' יום גזרו תענית ולנו בתעניתם - מה הפירוש?

הודעהעל ידי ערער בערבה » ו' ספטמבר 14, 2012 11:27 am

עתה עיינתי בפי' זקוקין דנורא, שפי' שכל המ' יום היו צמים בשעות היום, כדמשמע בתחילת דברי התנדב"א, וביום האחרון שהוא יוה"כ - לנו בתעניתם מהיום הקודם, [שלא אכלו בלילה שאחר יום ל"ט]. והוסיף שכך נהגו עד היום חסו"מ לצום כל מ' יום.
וקצת צ"ב מהו 'וביום האחרון גזרו תענית ולנו בתעניתם', הרי כל הימים גזרו תענית, וצ"ל שזה גופא היה הגזירה ביום האחרון - ללון בתעניתם.

ושמא זו כוונת הרב עשוי לנחת.

עשוי לנחת
הודעות: 2762
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: סוף מ' יום גזרו תענית ולנו בתעניתם - מה הפירוש?

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ו' ספטמבר 14, 2012 11:44 am

יתכן באמת ששבירת הצום בלילה היתה גורמת לשליטת היצה"ר שהרי המאכל מרבה תאוה וכו' וכו' מה שהיה מפריע להם לעלות להר כראוי, ונמצא שזו אכן היתה הגזירה ללון בתענית, משום שעיקר מטרת התענית היתה בשביל ה"ולמחרתו השכימו ועלו" ופשוט.

ערער בערבה
הודעות: 491
הצטרף: ש' נובמבר 19, 2011 11:18 pm

Re: סוף מ' יום גזרו תענית ולנו בתעניתם - מה הפירוש?

הודעהעל ידי ערער בערבה » ו' ספטמבר 14, 2012 11:57 am

נמצא כאן לכאו' שבאותה שנה התענו גם בתשיעי וגם בעשירי בלא הפסק, ושמעתי מחכ"א דלפי"ז יש לפרש ד' הגמ' כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי, דקשה מה הרבותא אם התענה בתשיעי והיכן נצטוה על כך, ובתוס' פירשו דהיינו כאילו נצטוה על כך, אך להאמור יתכן דהנה באותה שנה שנקבע יוה"כ ליום סליחה ומחילה התענו תשיעי ועשירי רצופין, ועי"ז זכו לסליחה ומחילה, וע"ז אמרי' בגמ' שבכל שנה ושנה אדרבה יש מצוה לאכול בתשיעי, ומעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי כמו באותה שנה, ויזכה למחילת עוונות. ודפח"ח.


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים