ביאור לכוונה ב'פסוקי' מז"ש - פורום אוצר החכמה

ביאור לכוונה ב'פסוקי' מז"ש

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
אברהם
הודעות: 1135
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

ביאור לכוונה ב'פסוקי' מז"ש

הודעהעל ידי אברהם » ו' ספטמבר 14, 2012 12:52 pm

מאז ילדותי, עת חזרתי בליל ראש השנה עם אבי שליט"א מביהכנ"ס המרוחק, היה אבי משנן פסוקי המלכויות זכרונות ושופרות ומבאר כל פסוק ופסוק איזו בחינה נתחדשה בו.
(למשל הפסוק הראשון ה' ימלוך לעולם ועד, שנאמר על הים, מעורר את מידת המלכות המתבטאת בניסים העצומים שהקב"ה עשה ועושה לנו. ובפסוק השני 'לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל' מזכירים את כוח המלוכה להעלים עין מעוונתיהם של ישראל אע"פ שאינו כשורת החוק והדין, בהיותו מלך הפורץ גדר, וכמו שמסיים הפסוק ה' א' עמו ותרועת מלך בו. וכן על זה הדרך בכל פסוק ופסוק).

לאחרונה שמתי לב שהוא כמעט יחידי בזה, שכן לא מצאתי בספרי הביאורים כמו שפתי חיים וכדו' ביאור שיטתי על כל פסוק איזו בחינה הוא מעורר וכדו'. אפילו הרמח"ל שהאריך על כל מילה ומילה, לא פרט את ביאור הפסוקים עצמם וכוונתם, רק כללם שהם כנגד עשר ספירות.
אולי הטעם בגלל שבאמת אין מצוה בפסוקים מסויימים, ויש גם קצת חילוקי מנהגים.

יש המכיר ספר או מאמר בנושא?

אברהם
הודעות: 1135
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: ביאור לכוונה ב'פסוקי' מז"ש

הודעהעל ידי אברהם » א' ספטמבר 17, 2017 9:40 am

והנה, השנה זכינו בעז"ה ואאמו"ר שליט"א עצמו העלה על הכתב לתועלת תלמידיו בישיבת 'חכמת שלמה' את ביאורי פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות, משמעותו הייחודית של כל פסוק והבחינה המסויימת שהוא בא לעורר.

[באמת מפליא שבפסוקים הללו - שהם עיקר עבודת התפילה בראש השנה, ממהרים החזנים לאומרם במרוצה, אף על פי שהתקיעות הם על סדר הפסוקים - שהם עיקר הברכות. וגם אין מסלסלים כל כך בכוונתם ובמשמעותם העצומה של הפסוקים].


אני מצרף את הקונטרס להורדה.
קבצים מצורפים
סם תם מלכויות זכרונות ושופרות.pdf
(167 KiB) הורד 99 פעמים

כדכד
הודעות: 2569
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ביאור לכוונה ב'פסוקי' מז"ש

הודעהעל ידי כדכד » א' ספטמבר 17, 2017 11:00 am

נדמה לי שבשיחות הרב נבנצלל לר"ה יש ביאור כזה

אברהם
הודעות: 1135
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: ביאור לכוונה ב'פסוקי' מז"ש

הודעהעל ידי אברהם » א' ספטמבר 17, 2017 1:23 pm

כדכד כתב:נדמה לי שבשיחות הרב נבנצלל לר"ה יש ביאור כזה


מעניין מאד

אשמח אם מישהו יכול להעלות מדבריו לכאן

כדכד
הודעות: 2569
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

Re: ביאור לכוונה ב'פסוקי' מז"ש

הודעהעל ידי כדכד » א' ספטמבר 17, 2017 5:21 pm

אני חושב שזה ספר שלם שרובו עוסק בכך. אינו תחת ידי כעת

איש לוי
הודעות: 209
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: ביאור לכוונה ב'פסוקי' מז"ש

הודעהעל ידי איש לוי » א' ספטמבר 17, 2017 8:06 pm

אברהם כתב:מאז ילדותי, עת חזרתי בליל ראש השנה עם אבי שליט"א מביהכנ"ס המרוחק, היה אבי משנן פסוקי המלכויות זכרונות ושופרות ומבאר כל פסוק ופסוק איזו בחינה נתחדשה בו.
(למשל הפסוק הראשון ה' ימלוך לעולם ועד, שנאמר על הים, מעורר את מידת המלכות המתבטאת בניסים העצומים שהקב"ה עשה ועושה לנו. ובפסוק השני 'לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל' מזכירים את כוח המלוכה להעלים עין מעוונתיהם של ישראל אע"פ שאינו כשורת החוק והדין, בהיותו מלך הפורץ גדר, וכמו שמסיים הפסוק ה' א' עמו ותרועת מלך בו. וכן על זה הדרך בכל פסוק ופסוק).

לאחרונה שמתי לב שהוא כמעט יחידי בזה, שכן לא מצאתי בספרי הביאורים כמו שפתי חיים וכדו' ביאור שיטתי על כל פסוק איזו בחינה הוא מעורר וכדו'. אפילו הרמח"ל שהאריך על כל מילה ומילה, לא פרט את ביאור הפסוקים עצמם וכוונתם, רק כללם שהם כנגד עשר ספירות.
אולי הטעם בגלל שבאמת אין מצוה בפסוקים מסויימים, ויש גם קצת חילוקי מנהגים.

יש המכיר ספר או מאמר בנושא?


בספר העיקרים להר"י אלבו כתב שמלכויות זכרונות ושופרות, הם כנגד ג' עיקרים, א. מציאות הי"ת. ב. השגחה ושכר וענש. ג. נבואה ותורה מן השמים. ואף הר"מ שסידר י"ג עיקרים, בעיקרם הם ג' ענינים הללו, אלא שנתן בהם פרטים וסעיפים. וכתב שם שאנשי כנסת הגדולה תיקנו לנו לומר מלכויות זכרונות ושופרות, כנגד ג' עיקרים הללו, וכפי האמונה של האדם בהם ובסעיפיהם ופרטיהם, באמירת הברכות הללו, כך יהיה זכאי בדינו לפני הי"ת.
ומשמעות דבריו שם, שהאדם צריך ליתן אל ליבו בשעת אמירת מלכויות וכו' לכל ג' עיקרים הללו ולסעיפיהם ופרטיהם - ולפי"ד מן הראוי להתבונן באותם הפסוקים כיצד יש משמעות לכל סעיף ופרט בי"ג עיקרים שסידר הר"מ, במלכויות את הה' סעיפים שמנה הר"מ, וכן כיוצ"ב בזכרונות וכו'.
וכדרכו נקט בחי' המהרש"א סוף ר"ה, והובא גם כמה פעמים במטה האלף על הלכות ר"ה. וראיתי כן בעבר גם בשפ"א באיזשהו מקום. (אם יש מקור קדום להר"י אלבו, אשמח לדעת)
וא"כ ודאי שיש צדק רב במה שנהג אביך שליט"א. (יש לי מאמר על הענין אבל לא בצורה מסודרת שראוי להעלותו כאן)
מקוה שקידמתי אותך.

אברהם
הודעות: 1135
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: ביאור לכוונה ב'פסוקי' מז"ש

הודעהעל ידי אברהם » ב' ספטמבר 18, 2017 11:40 pm

איש לוי, הוספת לי הרבה. ואשמח מאד לראות את המאמר שלך, גם אם הוא עדיין טיוטה.


בנוגע לדברי בעל העיקרים שהבאת, יש לי להוסיף מדברי זקני המחנך רבי יעקב דב רוט זצ"ל,

דהנה זה לשונו הנפלא של בעל העיקרים

והמורה על היות ג' העקרים הללו שרש ויסוד לאמונה אשר בה יגיע האדם אל הצלחתו האמתית, הוא מה שיסדו לנו אנשי כנסת הגדולה בתפלת מוסף של ראש השנה ג' ברכות, שהם מלכיות זכרונות ושופרות, שהם כנגד ג' עקרים הללו, להעיר לב האדם כי בהאמנת העקרים הללו עם סעיפיהם ושרשיהם כפי מה שראוי יזכה האדם בדינו לפני השם.
כי ברכת מלכיות היא כנגד עקר מציאות השם, ויורה על זה נוסח הברכה, על כן נקוה לך ה' אלהינו לראות מהרה בתפארת עוזך, להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון, לתקן עולם במלכות שדי וכו', יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון, ויקבלו כולם את עול מלכותך.
וכן ברכת זכרונות תורה על ההשגחה והשכר והעונש, וכן יורה נוסח הברכה, אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם לפניך נגלו כל תעלומות וכו'.
וברכת שופרות היא לרמוז על העקר השלישי שהוא תורה מן השמים, ועל כן היא מתחלת אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך לדבר עמהם, מן השמים השמעתם קולך וכו', ולפי שמתן תורה היה באמצעות קול שופר חזק מאד כמוהו לא נהיה מן העולם, נקראת שופרות, כי הקולות והלפידים שהיו שם כבר היו בעולם כיוצא בהם או ממינם, אבל קול השופר בזולת שופר לא היה מעולם ולא יהיה כן עד זמן הגאולה, שהיא שעה שתתפרסם תורת האמת בפני כל העולם, ועל אותה שעה נאמר וה' אלהים בשופר יתקע (זכריה ט' יד), כפי דעת קצת החכמים
וכבר ראיתי מי שכתב שהשופרות רמז לעקדת יצחק, ואינו כן, שאלו היתה ברכת השופרות רמז לעקידה, היה ראוי לזכור בה עקידת יצחק לא בזכרונות כמו שנזכרה, ואולם הביאם לזה מה שמצאו לרבותינו ז"ל כי התקיעה בשופר של איל זכר לאילו של יצחק, ואין זה כלום, כי התקיעה בשופר של איל אמרו שהוא זכר לאילו של יצחק, אבל לא התקיעה בשלוח, ולא ברכת השופרות.
ולרמוז אל שלשת העקרים הללו שהם סבת ההצלחה כללם ישעיה בפסוק אחד, אמר כי ה' שופטנו ה' מחוקקנו ה' מלכנו הוא יושיענו (ישעיהו ל"ג כ"ב), אמר ה' שופטנו לרמוז על עקר ההשגחה, ועל דרך קרוב מצדיקי מי יריב אתי נעמדה יחד וגו' (ישעיהו נ' ח'), כלומר ומזה הצד ראוי שנזכה בדין. ואמר ה' מחוקקנו לרמוז על תורה מן השמים שהוא העקר השני, כי מחוקק יקרא נותן התורה, כמו כי שם חלקת מחוקק ספון (דברים ל"ג כ"א), שנאמר על משה לפי שנתנה תורה על ידו. ואמר זה על דרך שמעו אלי יודעי צדק עם תורתי בלבם אל תיראו חרפת אנוש וגו' (ישעיהו נ"א ז'), כלומר אף אם לא נזכה בדין מצד שהוא שופטנו, לפי שהשופט אי אפשר לו לעבור על החק המונח מאחר, הנה מצד שהוא נותן התורה והוא המניח החקים ראוי שנזכה בדין. ואמר ה' מלכנו לרמוז על העקר השלישי שהוא מציאות השם שהוא מלך על כל העולם ונקרא ביחוד מלך ישראל וגואלו, ולומר כי אף אם מצד היותו מחוקק לא ירצה להעביר על החק, מכל מקום מצד היותו מלכנו ראוי שיושיענו, כי המלך יש לאל ידו לעבור על החק ולעשות מה שירצה כדי להושיע את עמו. ועל כן סיים הוא יושיענו, כלומר כי אחר ששלשת העקרים הללו שעקר הצלחת האדם תלוי בהאמנתם יש לנו בהם יתרון על כל העולם, ראוי שיושיענו ביחוד על כלם.


ויש לשאול על דבריו לגבי ברכת שופרות שעיקרה על תורה מן השמים, שאם כן מה זה שייך להמשך הפסוקים מהכתובים והנביאים שכולם מדברים על שופרות אחרים, שופר של בית המקדש, ושל ראש השנה, ושל משיח, ושל נצחון על האומות, ומה זה שייך לסיום הברכה 'תקע בשופר גדול לחרותנו' וכו'.

והנה זקני הנ"ל זצ"ל כאשר הביא בשיעוריו את דעת העיקרים הנ"ל, הביא אותו בסגנון אחר קצת - ואולי אפשר להעמיס זאת בלשונו הקדוש - ובזה יבואר העניין.

הוא מנה את ג' העיקרים כך: א - ה' מלך העולם (מלכויות), ה' משגיח ושופט (זכרונות), ה' מתגלה אל ברואיו (שופרות).
הוא ביאר שהעיקר השלישי שהקב"ה 'מתגלה' היינו שלא זו בלבד שהקב"ה משגיח ושופט אותנו, אלא גם יש לו כביכול קשר עמנו, הוא מתגלה אלינו - ליתן לנו את תורתו ולגאול אותנו מן הגלות. הרי הבטיחנו הקב"ה שהגילוי שלעתיד לבוא יהיה מעין הגילוי של הר סיני. שנראהו עין בעין בשובו אל נוהו ונגלה כבוד ה' . וזהו כוח השופר שבו הקב"ה מתגלה כמו שאנו אומרים בתפילה 'ובקול שופר עליהם הופעת', ועל זה אנו מביאים את הפסוקים שהקב"ה הופיע בשופר במעמד הר סיני, והוא מופיע בשופר בראש השנה - כלפנים דמי, והוא יופיע בשופר גדול לחרותנו.

והנה הפסוק אומר ד' דברים 'ה' שופטנו, ה' מחוקקנו, ה' מלכנו, הוא יושיענו' ובעל העיקרים כתב שהג' הראשונים כנגד ג' העיקרים, ו'הוא יושיענו' קאי עליהם, שבזכות כל אחד מהם הוא יושיענו. אמנם לפי הנוסח של זקני זצ"ל הוא ביאר ש'הוא יושיענו' הוא ג"כ נובע מ'ה' מחוקקנו', היינו העיקר השלישי שה' התגלה אלינו לחוקקנו ויתגלה אלינו בעתיד לגאלנו. בב"א.

יהודי טבעי
הודעות: 184
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 3:03 pm

Re: ביאור לכוונה ב'פסוקי' מז"ש

הודעהעל ידי יהודי טבעי » ג' ספטמבר 19, 2017 5:12 pm

ההבחנה בין בחינות הפסוקים השונים זה דרוש, כי מעיקר הדין יוצאים ידי חובה בכל פסוק שיש בו מלכות זכרון ושופר, וגם בימי הראשונים היו מנהגים שנקטו פסוקים אחרים מהנהוג בימינו. כיודע, ואין המקורות תח"י כעת.
העקרון הכללי של מלכויות זכרונות ושופרות אכן ראוי לעסוק בו, שהוא עיקר קדושת היום.

צורב מתחיל
הודעות: 349
הצטרף: ד' יוני 24, 2015 1:46 pm

Re: ביאור לכוונה ב'פסוקי' מז"ש

הודעהעל ידי צורב מתחיל » ד' ספטמבר 20, 2017 12:18 am

יהודי טבעי כתב:ההבחנה בין בחינות הפסוקים השונים זה דרוש, כי מעיקר הדין יוצאים ידי חובה בכל פסוק שיש בו מלכות זכרון ושופר, וגם בימי הראשונים היו מנהגים שנקטו פסוקים אחרים מהנהוג בימינו. כיודע, ואין המקורות תח"י כעת.
העקרון הכללי של מלכויות זכרונות ושופרות אכן ראוי לעסוק בו, שהוא עיקר קדושת היום.

נכון שמעיקר הדין אין פסוקים המחוייבים בדוקא, אבל הרי יש דין של י' פסוקים, ג' תורה ג' נביאים וג' כתובים ומסיים בתורה. ובודאי שזה מכריח שיש י' דברים שמתבארים ע"י י' פסוקים. [כתבתי דברים וכוונתי חלקים/רובדים וכדו', כ"א לפי הבנתו וטעמו], שאם לא כן מפני מה לא נחזור על אותו פסוק י' פעמים.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10818
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ביאור לכוונה ב'פסוקי' מז"ש

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' ספטמבר 25, 2017 7:39 am

אפריו"נ לגה"צ שליט"א על שזיכה את הרבים בליקוט יקר זה. לי הק' היו הדברים לתועלת גדולה, וליקטתי מהם אורות קודם אמירת הפסוקים, וכך בעת אמירתם, כוונתי ליבי לדברי רבותינו שהאירו הפסוקים באור יקרות. וברגשי הכרת טובה אציין קמעא קמעא הערות קלות לדברים:

א. בעמ' 9 הביא הערת בנו הג"ר אלימלך שמצא בדברי הרש"ש שלמפרשים קרא דויהי בישורון מלך על משה, יש להוסיף את הפסוק "וידעת היום והשיבות וכו'" הנאמר בסוף על כן נקוה לחשבון פסוקי מלכויות. יש להוסיף לדברי מהרז"ו אמור פל"א ז, ושם בסוגר הביא מה ששמע מהרש"ש. ובשו"ת שומע ומוסיף (בכתובים) עמ' קלו, כתב לכוון שם לצאת יד"ח מלכויות למפרשים כן.

ב. בעמ' 7, נכתב כדבר פשוט "אח"כ באה בקשה נוספת ובסיום שלה מזכירים שוב פסוק מהתורה וחותמים בענין הברכה". ראשית אין הדבר אלא בזכרונות ושופרות אבל במלכויות אינו כן, אלא חותמים מיד בפסוק של תורה. ועוד יש להעיר לדברי ראבי"ה סי' תרל"ו והו"ד ברא"ש ובטור, שיש המפקפקים שאין הפסוק העשירי שבשופרות וזכרונות עולה למנין משום שאינו סמוך. וראבי"ה יישב המנהג.


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים