הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' אוגוסט 27, 2014 8:30 pm
בטור או"ח נט כתב א"א ז"ל בתשובה ברכת יוצר אור וערבית אנו אומרים עם ש"צ בנחת... וכשאני מגיע לסוף הברכה אני ממהר לסיים לענות אמן אחר ברכת החזן ע"כ.
ובטור סימן נא כתב ואם סיים ברוך שאמר קודם שיסיים החזן יש לו לענות אמן על ברכת החזן. וכתב הב"י זה נלמד מדברי הרא"ש וגדולה מזו כתב רבינו בסימן נ"ט בשמו שכשהיה מגיע לסוף ברכה מברכות ק"ש היה ממהר לסיים לענות אמן אחר ברכת החזן ומה שלא כתב כאן שימהר לסיים כדי שיענה אמן אחר שליח ציבור נראה משום דלא קאמר הרא"ש שחייב אדם שיסיים מהרה כדי שיענה אמן אלא שהוא היה נוהג כך אבל שאר כל אדם הרשות בידו אם ירצה למהר לסיים ואם לא ירצה למהר לא ימהר. ע"כ.
הובא בבה"ל סימן נא ד"ה עונה.
וגם בנד"ד הלשון במ"ב תריט,ג הוא "טוב", ובודאי לא לחטוף הברכה.
אמנם יעויין ברמ"א סימן נט סעיף ד שכתב וימהר אדם וכו, ומקורו מהרא"ש בתשובה הנ"ל ראה בשו"ע מכון ירושלים. ויש לישב קצת לפי מש"כ בבה"ל שם ד"ה בנחת.