פורום אוצר החכמה

קצת באיחור. זמ מזמן נתקשיתי: מה הפשט "על חטא שחטאנו לפניך בתמהון לבב", ואילו בקללות שבפרש' כי תבא כתוב "יככה ד' בשגעון ובעורון ובתמהון לבב", ז"א שזו קללה ולא עוון ופשע.

[אפשר אולי קצת לדחוק, אבל הייתי שמח לתשובה לכה"פ כפי השאלה.]

כמדומה שהביאו פשט בשם המהרי"ל דיסקין, ש"תמהון לבב" בוידוי הכוונה תמיהה על הקב"ה, מדוע מנהל כך וכך את העולם, ולי לא נראה כך וכו', וזו עבירה,
וממילא בקללות מדובר בתמהון בענינים אחרים, והיינו שליבו מלא ספקות ועירבוביא, וזו קללה.

וכעת ראיתי שהוא ב"משואה לדור" (על הגרצפ"פ זצ"ל) עמ' צד, בשם המהריל"ד זצ"ל.

לא ידען כתב:זמ מזמן נתקשיתי: מה הפשט "על חטא שחטאנו לפניך בתמהון לבב", ואילו בקללות שבפרש' כי תבא כתוב "יככה ד' בשגעון ובעורון ובתמהון לבב", ז"א שזו קללה ולא עוון ופשע.

א. עיין ברשי שפירש תמהון לבב - 'אוטם הלב'

ב. זה שתמהון לבב זו קללה אין זה מוכיח שאין זה פשע כשהאדם עושה את זה לעצמו או לא מסיר את זה מעצמו, שהרי מבואר בספרים שיש מצב כזה:
האדם מצווה לעשות תשובה ולפעמים יש רשעים שהעונש שלהם הוא שלא יוכלו לעשות תשובה, כלומר זו עברה לא לעשות תשובה ובפרט לרשע, ומצד שני העונש של הרשע הוא שלא מספקים בידו לעשות תשובה, דוגמא לזה מצאנו בפרעה שחמש מכות ראשונה ניתנה לו ההזדמנות לחזור בתשובה ולשלוח את ישראל ומשהקשה ליבו חמש פעמים שוב לא נתן לו לשוב אלא ליבו הוכבד בידי הקב''ה כעונש.
וכן פה תמהון לבב זו עברה שאדם צריך להתרחק ממנה ולהסיר מעצמו את 'אוטם הלב', אבל יכול גם לקבלה כעונש - שאחר שלא הסיר מעצמו את אוטם הלב יוסיף ה' אוטם על אוטם, עד שיקבל את כל המכות ורק אז יוכל לחזור בתשובה. וק''ל.

כשאומרים על חטא שחטאנו לפניך באונס וברצון אין הכוונה שהאונס הוא החטא אלא על חטא שנעשה מתוך אונס, וה"ה כאן אנו מתוודים על חטא שנעשה מתוך תמהון לבב.

מה אתה מתכוון בדבריך?
לדחות להקשות לתרץ ליישב להסביר או משהו אחר?

רחמים כתב:מה אתה מתכוון בדבריך?
לדחות להקשות לתרץ ליישב להסביר או משהו אחר?

אני מבין דווקא שמתכוין לתרץ שכמו שע"ח שחטאנו באונס וברצון ובבלי דעת וכו' הכוונה מה שבא לנו ע"י אונס ומה שחטאנו ברצון כמו"כ גם כאן הפירוש מה שבא לנו ע"י אוטם הלב.

אבל לזאת גופא הייתה שאלתי, אם אוטם זה נגרם מקללת הבוראית"ש, א"כ מה חטא יש בו. ויתורץ בערך ע"פ שכתבו מקודם, וכך חשבתי לתרץ:
על חטא שחטאנו במה שגרם להענישנו בקללה של אוטם הלב, שנענשנו עליה. ובדרך צחות אפשר להוסיף, שעל כן נאמר ע"ח זה באחרונה, דאחר כל העבירות שעברנו ונענשנו עורכים אנו כמעין 'סיכום' ע"ח שחטאנו בכל זה והגענו עד ה"י, תמהון לבב, שהוא אוטם הלב, קללה ועונש.

ונחזור לדברי 'אוצר החכמה' שבזכותו שמתי לב שיש כמה וכמה ע"ח שחטאנו ב--- שהפי' הוא קצת מפותל ונצרך לבאר, חטאנו על ידי. כגון בבלי דעת ובאימוץ הלב.

אך ניתן לפרוך ולהסביר שהכוונה ע"ח שחטאנו בעבירות שונות שעשינו באונס וברצון ובבלי דעת, ואולי שחוסר שימת הלב, הוא עצמו חטא. כמו שיש מרבותינו בעלי המוסר שמפרשים 'הירא את דבר ד' (ולהיפך...)ואשר לא שם אל ליבו", ואכמ"ל. וכבר הארכתי די.

אגב, בנוסח על חטא יש כידוע ב' חטאים בכל אות. במחזור רעדלהיים, הרבה מהם בסדר הפוך מהמחזור רבא שבימינו (ספרד). כגון: שם כתוב הונאת רע אחר הרהור הלב וכן רובם, ואצלינו להיפך.

לא ידען כתב:ויתורץ בערך ע"פ שכתבו מקודם, וכך חשבתי לתרץ:
על חטא שחטאנו במה שגרם להענישנו בקללה של אוטם הלב, שנענשנו עליה. ובדרך צחות אפשר להוסיף, שעל כן נאמר ע"ח זה באחרונה, דאחר כל העבירות שעברנו ונענשנו עורכים אנו כמעין 'סיכום' ע"ח שחטאנו בכל זה והגענו עד ה"י, תמהון לבב, שהוא אוטם הלב, קללה ועונש.

'(לא) ידען' הסברך יפה מאוד!

בהלוויתו של הגאון רבי שמואל חרקובר זצ"ל הספיד תמרורים ידידו הקרוב הגאון הגדול רבי לייב מאלין זצ"ל ואמר כך: כולם יודעים שרבי שמואל היה בקי עצום ולמדן גדול אבל המעלה המיוחדת שלו היא אחרת. ומהי?
אחרי שפירטו את כל החטאים ב"על חטא", אומר מרן הסבא מקלם זצ"ל, יש את העל חטא בתימהון לבב שהוא חטא בפני עצמו. בפרשת כי תבא בתוכחה נאמר: "יככה ד' בשיגעון ובעיוורון ובתימהון לבב" פרש"י שעושים תחבולה שלא ירגיש, אחת מקללות התורה הוא חסרון ההרגש, כי לא להרגיש בעצמו הוא עוון גדול מאד ומאין בא הרגש? כבר הודיע שלמה המלך: "לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה" כי הלב מבין ותימהון לבב אינו מרגיש, דהיינו אינו מבין ולהבין זה להרגיש ולכן לימוד המוסר שמביא להיות מרגיש הוא מצוה גדולה. סיים רבי לייב בבכי לרבי שמואל היה "לב מרגיש"!