Re: "מנהג" הדילוגים בפיוטי ימים נוראים
פורסם: ג' אוקטובר 01, 2013 1:57 am
על מנהג הדילוגים בפיוטי הימים הנוראים מצאתי זה עתה דבר מעניין, במאמרו של צבי מלאכי, משה גדעון אבודינטי ויצירתו הספרותית, פעמים, א.
עט סופר כתב:פיוטי קדושה תלוי בקהילות, אצל תלמידי הגר"א הגם שהקילו בר"ה ויוה"כ להפסיק בחזרת הש"ץ, שלא כדעת הגר"א, מ"מ מקפידים שלא להפסיק באמצע הקדושה.
משולש כתב:תלמידי הגר"א התפללו בחורבה מחוסר ברירה, (כי השלטון אסר על בנית בתי כנסת חדשים), ומיד כשהתאפשר בית כנסת אחר ר' ישראל משקלוב התנגד להשתמש בבית הכנסת החורבה.
את השטח קנה ר"י חסיד בעצמו ולא חבורתו. ובית הכנסת הזה נקרא על שמו עד היום הזה. מה שמראה שיש לו קצת קשר למקום.
ואם כן, בית הכנסת כנראה כן נבנה על ידי חבורת השבתאים, ונבנה שוב פעם על ידי הפרושים, למרות התנגדותו של מנהיגם ר' ישראל משקלוב.
גבול ים כתב:משולש כתב:תלמידי הגר"א התפללו בחורבה מחוסר ברירה, (כי השלטון אסר על בנית בתי כנסת חדשים), ומיד כשהתאפשר בית כנסת אחר ר' ישראל משקלוב התנגד להשתמש בבית הכנסת החורבה.
את השטח קנה ר"י חסיד בעצמו ולא חבורתו. ובית הכנסת הזה נקרא על שמו עד היום הזה. מה שמראה שיש לו קצת קשר למקום.
ואם כן, בית הכנסת כנראה כן נבנה על ידי חבורת השבתאים, ונבנה שוב פעם על ידי הפרושים, למרות התנגדותו של מנהיגם ר' ישראל משקלוב.
ר"י משקלוב התנגד מעיקרא לבניית ביהכנ"ס, והוא נבנה ע"י מנהיג הקהילה בירושלים הגרמ"מ משקלוב, ומכ"מ התנגדותו של ר"י לא נבעה מהיותו של ביהכנ"ס משוייך לתלמידי רי"ח אלא משיקולים אחרים שנגעו להתנהלות הקהילה והפניית משאביה.
צורב מתחיל כתב:עט סופר כתב:פיוטי קדושה תלוי בקהילות, אצל תלמידי הגר"א הגם שהקילו בר"ה ויוה"כ להפסיק בחזרת הש"ץ, שלא כדעת הגר"א, מ"מ מקפידים שלא להפסיק באמצע הקדושה.
כבר ציינו לעיל שאין זה בניגוד לדעת הגר"א אלא זוהי דעתו של הגר"א בימים נוראים.
אמנם בקדושה לא אמרו פיוטים, וכפי הנראה דעת הרב עט סופר שחששו להפסק. אמנם כמובן צ"ב מפני מה לא חששו להפסק בתפילת שמונה עשרה ודוקא בקדושה חששו לזה.
והטעם הנראה נכון יותר שמעתי משליח ציבור בביהכנ"ס של יוצאי אשכנז שאמר לי כי הפני יהושע אף שלא נהג כדעת הגר"א והיה אומר כל הפיוטים מכ"מ פיוטי הקדושה לא היה אומר. ואמר לי אותו ש"ץ כי טעמו של דבר נתגלה לו בעת עמדו לפני התיבה באמירת פיוטים אלו, בעודו ממתין לציבור שיסיימו לומר את הפיוט. שלפי הנראה שם דעת מחבר הפיוט היה שיאמרו הפיוט במקום הפיוט הרגיל "אז בקול רעש וכו'", "ממקומך וכו'", וכן במוסף, ותחת זה תיקן הפיוטים, אמנם המנהג הוא לומר את שניהם, וזה תמוה כי סיום הפיוט הוא על המלאכים או ישראל האומרים את קטע הקדושה הבא, ובמקום זה שוב חוזרים ואומרים אז בקול רעש גדול. ויתכן כי מטעם זה נמנעו הגר"א והפנ"י מלומר פיוטים אלו.
הנוסח של התפילה והפיוטים שבמחזור זה מכוונים למה שנהוג בבית המדרש של כ"ק אדמו"ר שליט"א, וסרו על ידי זה הספקות השונים העלולים להתעורר בעת התפלה כשמתפללים מתוך מחזורים בנוסחאות שונות.
ראה 'אוצר מנהגי חב"ד - תשרי' ע' קכט ואילך; שם ע' רמד.שף ויתיב כתב: . . ראיתי מפורש (כמדומני מרא"ח נאה) שבקהילה חב"דית מסויימת אמרו שורה מסויימת המחזור ובהגיעו לקהילת חב"ד במקום אחר אמרו שבפירוש אין זה המנהג.
"מחזור חב"ד" הראשון נדפס לראשונה בברדיטשוב, תרע"ג (ראה למשל כאן).שף ויתיב כתב:ולבד זאת, לענ"ד אין מכאן כל ראי', מכיון שסביר להניח שעד אז לא הודפס שום מחזור "נוסח חב"ד" והשתמשו במחזורים נוסח פולין ליטא ורייסין ולכן התעוררו ספיקות מה יש לומר ומה אין לומר.