מחשבות ליום א' דסליחות

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
איש.dot
הודעות: 433
הצטרף: ב' אוגוסט 05, 2013 1:39 am

מחשבות ליום א' דסליחות

הודעהעל ידי איש.dot » א' ספטמבר 01, 2013 10:22 pm

אמש, כחצות הלילה, עמדנו כדלים ורשים לדפוק בדלתיו של השומע בתפילה והרוצה בתשובה. לו הצדקה, ולנו בושת הפנים והתשובה. ימי אלול כמעט חלפו, והנפש נכספת להתרוממות הרוח של ימי המלכת מלכו של עולם, מיטהרת ומיצרפת בתשובה, בחרטה וקבלה.
דא עקא, ימי הסליחות אינם מאורע של פעם בחיים, אף שבכוחם לחרוץ חיים. אנו מתחטאים ושבים אליו מדי שנה בשנה, וכמה פעמים בשנה, בעת התעוררות נפשנו לקרבתו ית'. ומשום מה, אף שפעמים רבות נתפס הלב ברגש תשובה עמוק, בחרטה אמיתית ונוקבת, אנו שבים אל מעשינו הרעים, אל הבלי העולם ותחבולותיו ואל נגעי לבבנו.
הרהרתי אתמול בדברי הפייט בתפילות יום הכיפורים, כמדומני - שהקב"ה מבחין "מי שב בכל לב, ומי שב ככלב". פשטות הדברים היא, מי אכן חוזר אליו ית' בכל לבו ומאודו, בוחר בדרך החיים וחפץ בה באמת; ומי חוזר אליו מחמת הפחד, מחמת הרגילות, מחמת הזמן או המקום - לא כלבו כן שפתיו, הוא שב ככלב המרצה את אדוניו כדי לקבל את ארוחתו מדי יום ביומו.
ואולי יש משמעות נוספת לדברים אלו. "ככלב השב על קיאו", אומר הביטוי. פעמים התשובה אינה נובעת מחרטה אמיתית, מרצון לעזוב את החטא ולא להכשל בו שוב. פעמים אנו שבים בכל לב, רק מחמת התחושה נפשית של "עד כאן", מחמת סלידה עצמית שיש לנו משאול התחתיות בו אנו עומדים. כמו ילד שאכל יותר מדי שוקולד - כך אנו, לאחר סבב עבירות, לאחר סטיה חדה מדי מהכביש מלא המהמורות של היצר הרע, אנו מקיאים את נפשנו בתשובה; הסלידה, אי-הרצון להיות "כזה", היא המתבטאת בצורת תשובה.
הרע בכך הוא שאז התשובה אינה אלא כלי המסייע לחזור לעבירה; מין ניקוי-מעיים פנימי, שפיכת הרע והמתועב, התנקות ורחיצה כללית, שלאחריה שוב הנפש רגועה ושלווה, נקיה ורחוצה. מעתה ניתן לחזור לחיי השגרה הקודמים, עד שתתמלא הסאה ותוגדש המליאה ושוב יפרוץ קיא-הסלידה העצמי החוצה בדמעות התחטאות והכאה על הלב. ושוב, ושוב, וחזור חלילה.
ואולי לכך נתכוונו דברי הפייט "ומי שב ככלב" - מי תשובתו אינה אלא למטרת ניקוי עצמי, ניקוז עצמי, תשובה המסייעת לחזרה לדרכי העבירה ולא לחתירה לטוב יותר. ככלב השב על קיאו, ומקיא שוב, כדי לפנות מקום בבטנו לעוד מזון-כלבים-רוחני פסול בדמות עבירות.
איני יודע אם ראויים הדברים להיכתב, ואם ראויים הם להיקרא; מכל מקום, יהי רצון שנזכה לשוב לפניו ית' בכל לב, יהיה הפשט בזה שלא יהיה, ונזכה לשנה טובה ומתוקה, שנה של יראת שמים אמיתית והתעלות בעבודתו ית'.

איש.dot
הודעות: 433
הצטרף: ב' אוגוסט 05, 2013 1:39 am

Re: מחשבות ליום א' דסליחות

הודעהעל ידי איש.dot » ב' ספטמבר 02, 2013 3:40 am

ז"ע קיבלתי בפרטי מהחב"ש:
שמעתי פעם בשם רב אחד (אולי הרב עובדיה), שבעוה''ר לפעמים ההכאה על הלב בשעת הוידוי, היא כאדם המכה על קופה מלאה, למען יידחס יותר מה שבתוכה, ואפשר יהיה להכניס לתוכה עוד.

מבהיל.

יגאל10
הודעות: 260
הצטרף: ה' ינואר 03, 2013 11:02 pm

Re: מחשבות ליום א' דסליחות

הודעהעל ידי יגאל10 » ב' ספטמבר 09, 2013 2:16 pm

בקרב חסידי הצ"צ מליובאוויטש הי' פתגם שעל הלב יש להכות בקרש עץ, כי אצל היצר [ושמא: אצל האדם] ההכאה ביד כבר הפכה לסוג של ליטוף...

פרי יצחק
הודעות: 64
הצטרף: ו' נובמבר 02, 2012 11:25 am

Re: מחשבות ליום א' דסליחות

הודעהעל ידי פרי יצחק » ב' ספטמבר 09, 2013 2:51 pm

... ובדיוק מטעם זה כתב הגר"ח מואלאז'ין בכתר ראש (אות לד) וזו לשונו: וידויים בשמונה עשרה אין להוסיף, רק כשישוב מאיזה דבר בעזיבה בחרטה ובקבלה על להבא אז יתוודה ע"ז בשמו"ע, זולת זה הוידויים הנוספים כשיר בעלמא, עכ"ד.


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים