מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ד' ספטמבר 04, 2013 3:09 am

והקושיה ידועה הרי הרבה עשו כן ולא עלתה בידם

רבינו בחיי על התורה, שמות ל"ד, ו'
כל המבין שלש עשרה מדות, ויודע פירושן ועקרן, ומתפלל בהן בכוונה, אין תפלתו חוזרת ריקם,
אלא אם כן היו בידו עבירות שמעכבות זה...

צרור המור
הרי אנו רואים פעמים בעוונותינו שאנו מתעטפים בטלית (ואומרים י"ג מידות) - ואין אנו נענין??
אבל הרצון (של ה') שכל זמן שישראל עושין כסדר הזה שאני עושה: לרחם ולחנן דלים, ולהאריך אפים, ולעשות חסד אלו עם אלו, ולעבור על מידותיהן, אז הן מובטחים שאינן חוזרות ריקם. אבל אם הם (ישראל) אכזריים ועושי רשעה, כל שכן שבהזכרת י"ג מידות הן נתפסין.

ראשית חכמה
שמעתי משם הגאונים כי על כוונה זו אמרו במסכת ראש השנה על (שמות לד, ו) ויעבור ה' על פניו ויקרא, אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתיב אי אפשר לאומרו מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור והראהו למשה ואמר לו כל זמן שישראל יעשו לפני כסדר הזה אני מוחל להם, עד כאן לשונו. והדבר קשה שהרי אנו רואים שכמה פעמים אנו מזכירין י"ג מדות ואינם נענים אלא אומרים הגאונים כי כוונת יעשו לפני כסדר הזה אין הכוונה לבד על עטיפת טלית, אלא שיעשו סדר המדות שלמד הקדוש ברוך הוא למשה שהוא אל רחום וחנון, דהיינו מהו רחום אף אתה תהיה רחום וכו' וכן לכל י"ג מדו

כתונת_פסים
הודעות: 237
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 8:56 am

Re: ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הודעהעל ידי כתונת_פסים » ד' ספטמבר 04, 2013 6:37 pm

ואפשר משום הכי פירש שם רש"י בזה"ל. ברית כרותה לשלש עשרה מדות הללו, שאם יזכירום ישראל בתפלת תעניתם אינן חוזרות ריקם.
לא שאני יודע מה זה תפלת תעניתם מ"מ לדעת רש"י ברית כרותה דווקא אם יזכירום בתפלת תעניתם.

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' ספטמבר 08, 2013 10:14 am

וידועים דברי הרמ"ק זיע"א בתומר דבורה שי"ג מידות מועילות דווקא אם האדם נוהג בהתאם מה הוא אף אתה וכו'

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 3042
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הודעהעל ידי נהר שלום » ד' ספטמבר 28, 2016 4:04 am

גם זו לטובה כתב:והקושיה ידועה הרי הרבה עשו כן ולא עלתה בידם

עשו כן? לא נראה לי. אולי אמרו.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' ספטמבר 29, 2016 10:09 pm

גם זו לטובה כתב:והקושיה ידועה הרי הרבה עשו כן ולא עלתה בידם
לא הבנתי כה"צ, אטו ידענא שלא עלתה בידם? וכי ראית פעם שזה חזר ריקם? ברית כרותה שיש לזה השפעה עצומה, ולעולם לא הופרה הברית. ואם תאמר למה לא נתרפא החולה וכו', הן לפי פשוטו הברית נכרתה על מחילת העוונות ולא על כל תפילה שיתפלל אדם (שיגריל בפיס...), וא"כ אדרבה נמחלו העוונות (במידה כזו או אחרת) אחרי שהתפללו בסדר הזה, ומעתה כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 30, 2016 10:18 am

ספר המנהיג הל' תענית כתב:וכתב רב נתן גאון ז"ל, שאין מנהג אצלם לומ' היחיד י"ג מדות בתפילתו ולאומרן לבדו כי אם בצבור, והלואי כשהצבור מתקבצי' ומתענין ומכוונין לבם לאביהם שבשמים שהקב"ה ישמע להם שנ' הן אל כביר ולא ימאס, דברית כרותה לי"ג מידות שאינן חוזרות ריקם שנ' הנה אנכי כורת ברית וגו', על כן אין ברור לאומרם אלא בצבור. ולפי שאינן חוזרות ריקם היה מנהג לרבי' יעקב מ"כ ז"ל שתכף שהיה משלימם היה אומ' ונקה וסלחת לעוונינו וגו' בלי להפסיק שלא להמתין לחזן להודיע כי הברית כרותה להם ואנו מבקשי' ממנו מה שהתנה לנו והבטיחנו. אב"ן

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוקטובר 04, 2016 11:23 pm

גם זו לטובה כתב:ראשית חכמה - שמעתי משם הגאונים ... כי כוונת יעשו לפני כסדר הזה אין הכוונה לבד על עטיפת טלית, אלא שיעשו סדר המדות שלמד הקדוש ברוך הוא למשה שהוא אל רחום וחנון, דהיינו מהו רחום אף אתה תהיה רחום וכו' וכן לכל י"ג מדות
לא מצאתי בגאונים, אבל לע"ע ראיתי כן אצל א' מהראש', (ומסתמא יש עוד).
ספר מלמד התלמידים לשבת שובה כתב:...ולהזכיר י"ג מדות שהיא ברית כרותה שאינם חוזרות ריקם כמו שדרשו על מה שכתוב הנה אנכי כורת ברית והוא שאנו אומרים זכור לנו היום ובכל יום ברית שלש עשרה וזכירתו תלויה בהזכירנו אותם ובזכרנו שהם דרכי פעולותיו ובלכתנו בדרכים ההם הנאמרים עליו...

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אוקטובר 06, 2019 11:06 pm

יל"ע עוד בגדר ובטעם הדבר שאומרים כמה פעמים את הסדר של י"ג מידות, בזה אחר זה, (כגון ג"פ בהוצאת ס"ת להנוהגים כן). מהיכן המקור שכל אמירה ואמירה בפנ"ע מוסיפה לקבלת התפילה.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 839
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' אוקטובר 07, 2019 1:36 am

עושה חדשות כתב:יל"ע עוד בגדר ובטעם הדבר שאומרים כמה פעמים את הסדר של י"ג מידות, בזה אחר זה, (כגון ג"פ בהוצאת ס"ת להנוהגים כן). מהיכן המקור שכל אמירה ואמירה בפנ"ע מוסיפה לקבלת התפילה.

בתקנת הסליחות שבידינו דווקא נראה שיש קפידא שלא לומר סתם י"ג מידות בזה אחר זה ולעולם קובעים תחינות בין אחד לשני, ומה שאומרים בהוצס"ת אינו מנהג קדמון אלא הנהגה ע"פ הנמצא בכת"י האר"י במחזור אשכנזים, כנזכר בהגה בשע"כ,
וכבר דנו בזה איך מותר לאומרו ביו"ט, ואמנם יש שכתבו שלא לאומרו כלל ביו"ט (אף מחכמי הספרדים המקובלים הדבקים במנהגי האר"י מבלי לזוז מהם) וע"פ דברי האר"י בתפילת הו"ר שאסור להזכיר י"ג מידות אפי בחוש"מ,
ומ"מ ברור שבמקור אינו נאמר דרך זעקה ותפילה שאין מתריעין היו"ט, ואינו אלא דרך קריאה ושבח, שהיחיד קורא בינו לבין עצמו ולא בזעקת הציבור (וכפי הלשון שם 'תקרא וכו''), וצ"ע על מנהגינו שאנו זועקים בזה ביו"ט.
דווקא בסליחות של היום (יום ה' של עשי"ת) נמצא שאומרים ב"פ י"ג מדות בסמיכות כשאומרים י"ג מידות ומיד פותח הש"ץ בפייט של ר' אמיתי בר שפטיה - ה' ה', אבל זה סגנון אמירה שונה וגם כאן יש איזה הפסקה.

נוצר תאנה
הודעות: 189
הצטרף: ב' אוקטובר 16, 2017 9:23 pm

Re: ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הודעהעל ידי נוצר תאנה » ב' אוקטובר 07, 2019 1:44 am

בברכה המשולשת כתב:וידועים דברי הרמ"ק זיע"א בתומר דבורה שי"ג מידות מועילות דווקא אם האדם נוהג בהתאם מה הוא אף אתה וכו'

בזה ידועים דברי הבני יששכר שהמתיק את הענין, שמידת 'אל' מורה שדי באמירה לבד, ובזה פירש את מה שאנו אומרים 'אל' - במידה זו - 'הורית לנו לומר שלוש עשרה', כלומר שסגי באמירה. ועי"ש שהאריך שזה רק לשיטה אחת בפירוש מידה זו וכו' וכו'

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4651
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ב' אוקטובר 07, 2019 2:06 am

ספר מאור ושמש - פרשת ויחי ד"ה הענין
הענין הוא כך דאיתא בגמרא דראש השנה ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם מלמד שנתעטף כו' כל זמן שבני יעשו כסדר הזה אני מוחל להם כל עונותם. ופירשו הגאונים ז"ל כל זמן שבני יעשו כסדר הזה דייקא דהיינו שנוהגים את עצמם במדות הקדושים האלו אז אני מוחל להם ולא די באמירה לבד רק גם כן יעשו דייקא אז מועיל אמירה וברית כרותה שאינן חוזרות ריקם. ונראה שמפני כך הלכה פסוקה שאין הי"ג מדות נאמרים רק בציבור כשיש מנין ולא ביחידות מפני שאין תלויה באמירה לבדה רק בהעשיה אם עושים המדות כנזכר לעיל. והנה בהציבור כשיש מנין אזי בכל אחד נמצא איזה מדה מי"ג מדות, בזה מדת רחום, בזה מדת חנון ובזה ארך אפים, בזה רב חסד, אזי קורא אני שפיר כל זמן שבני יעשו כסדר הזה אזי אני מוחל כו' לאפוקי ביחיד וקל להבין. והנה ידוע שמקור הרחמים והחסדים באים מהשורש של י"ג תיקוני דיקנא והם שלשה שמות הוי"ה והם י"ב אותיות והמקור הוא י"ג וגימטריא אח"ד והוא מזלא עילאה שמשם נמשך הרחמים והחסדים טובים והמגולים על כנסת ישראל.

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ה' אוקטובר 10, 2019 3:47 am

שמואל שלומוביץ כתב:ומ"מ ברור שבמקור אינו נאמר דרך זעקה ותפילה שאין מתריעין היו"ט, ואינו אלא דרך קריאה ושבח, שהיחיד קורא בינו לבין עצמו ולא בזעקת הציבור (וכפי הלשון שם 'תקרא וכו''), וצ"ע על מנהגינו שאנו זועקים בזה ביו"ט.
.

אפרופו- ה"צדיקים החדשים" מתפללים את "תפילת רב" ב"ברכת החודש" בדמעות שליש, ולכ' זה אסור בשבת, והותר רק דרך "איחול" לחודש שהוזכר שיהא לטובה.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוקטובר 10, 2019 8:43 pm

שמואל שלומוביץ כתב:
עושה חדשות כתב:יל"ע עוד בגדר ובטעם הדבר שאומרים כמה פעמים את הסדר של י"ג מידות, בזה אחר זה, (כגון ג"פ בהוצאת ס"ת להנוהגים כן). מהיכן המקור שכל אמירה ואמירה בפנ"ע מוסיפה לקבלת התפילה.

בתקנת הסליחות שבידינו דווקא נראה שיש קפידא שלא לומר סתם י"ג מידות בזה אחר זה ולעולם קובעים תחינות בין אחד לשני, ומה שאומרים בהוצס"ת אינו מנהג קדמון אלא הנהגה ע"פ הנמצא בכת"י האר"י במחזור אשכנזים, כנזכר בהגה בשע"כ,
וכבר דנו בזה איך מותר לאומרו ביו"ט, ואמנם יש שכתבו שלא לאומרו כלל ביו"ט (אף מחכמי הספרדים המקובלים הדבקים במנהגי האר"י מבלי לזוז מהם) וע"פ דברי האר"י בתפילת הו"ר שאסור להזכיר י"ג מידות אפי בחוש"מ,
ומ"מ ברור שבמקור אינו נאמר דרך זעקה ותפילה שאין מתריעין היו"ט, ואינו אלא דרך קריאה ושבח, שהיחיד קורא בינו לבין עצמו ולא בזעקת הציבור (וכפי הלשון שם 'תקרא וכו''), וצ"ע על מנהגינו שאנו זועקים בזה ביו"ט.
דווקא בסליחות של היום (יום ה' של עשי"ת) נמצא שאומרים ב"פ י"ג מדות בסמיכות כשאומרים י"ג מידות ומיד פותח הש"ץ בפייט של ר' אמיתי בר שפטיה - ה' ה', אבל זה סגנון אמירה שונה וגם כאן יש איזה הפסקה.


שו"ת בנין ציון סי' לו כתב:ב"ה אלטאנא, יום ג' כ"ד אלול תרכ"ו לפ"ק. לחתני הרה"ג וכו' מ"ה יוסף איזאקזאהן נ"י אב"ד דק"ק ראטטערדאש יע"א.
על מה שכתבת - לא ידעתי על מה נסמך המנהג לומר בראש השנה ויוה"כ וי"ט בשעת הוצאת הס"ת ג' פעמים י"ג מדות וג' פעמים ואני תפלתי הרי לפי פ' רש"י בהא דאמרינן האומר שמע שמע הרי זה מגונה דזה באמר מלה וכופלו אבל בשכופל הפסוק משתקין אותו ולפי' רב אלפס עכ"פ הרי זה מגונה ובשניהם דהיינו בי"ג מדות וגם באני תפלתי לא שייך הטעם שכתב רש"י בסוכה (דף ל"ח) שכופלין בהלל מאודך ולמטה כיון דכל ההלל כפול וגם לא טעם הרשב"ם בפסחים בזה משום דאמרו ישי ודוד ושמואל ואולי רק בשמע ומודים הוי מגונה או משתקינן מטעם דנראה כב' רשויות אבל הכפלת שאר פסוקים שרי עכ"ד.
אשיב - הטור בא"ח (סי' ס"א) כתב האומר שמע שמע פי' שני פעמים משתקין אותו שנראה כשתי רשויות ואיתמר בירושלמי דווקא בצבור אבל ביחיד שרי ונראה שאין לחלק דבגמרא דידן אינו מחלק וכתב הב"י בשם הר"ר יונה דלפי פי' רש"י קשה מה שנהגו לכפול בסליחות פסוק של שמע ישראל אלא שאומרים שכיון שמנהג אבותיהם בידיהם מכמה שנים באמרו אותו כל הקהל מוכחא מילתא שאינם עושים מכוונת שתי רשויות ולא חיישינן להכי וכתב הב"י ומה שטען להתיר מטעם שאומרים אותו כל הקהל קשה בעיני דבירושלמי שכתב רבי' בסמוך משמע איפכא דקאמר דבצבור דוקא חששו לשתי רשויות וא"כ כל שאומרים אותו הקהל איכא למיחש טפי ושמא י"ל דהתם כשאומר אותו יחיד בצבור אבל כשהקהל כולו אומרים אותו ליכא למיחש למידי ולענין הלכה נקטינן כהנך רבוותא דאסרי עכ"ד וכן פסק גם בש"ע לאיסור וכתב עליו הב"ח דמשמעות הסוגיא פ' אין עומדין דוקא ביחיד האומר לפני רבים משתקין משום דמחזי כשתי רשויות אבל כשכל הצבור אומרים לתקוע בלב כל ישראל שימסור נפשו על קדושת שמו יתעלה טוב הדבר מאוד לכפול ג' פעמים דג' פעמים הוי חזקה ועל זה וכיוצא בזה לא אמרו חכמים שלא לומר שמע שמע ועל כן אין לשום חכם וגדול לבטל המנהג במקומות ומדינות שנהגו כן ודלא כמשכ' ב"י כאן ופסק כן בש"ע ללמד אותם שלא יאמרוהו עכ"ל וכתב עליו המג"א דאישתמיטתי' גמרא פ"ד דסוכה שהיו אומרים אנו לי' ולי' עינינו ופריך בגמרא והא אמרינן האומר שמע שמע משתקין אותו והתם כולם היו אומרים אותה אלא ע"כ אפילו כל הקהל אומרים אותה אסור עכ"ל גם האלי' רבה הקשה קושיא זו ונדחק ביישובה ולענ"ד דבריו תמוהים במה שכתב כולם היו אומרים אותה דהרי תנן סוכה (דף נ"א) עמדו שני כהנים בשער העליון שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים וכו' תקעו והריעו ותקעו וכו' היו תוקעין והולכין עד שמגיעין לשער היוצא ממזרח הגיעו לשער היוצא ממזרח הפכו פניהם ממזרח למערב ואמרו אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל ההיכל ופניהם קדמה ומשתחוים קדמה לשמש ואנו לי' עינינו ומשמע מזה דרק הכהנים שירדו מעזרת ישראל לעזרת נשים אמרו כן בפני כל ישראל שנאספו בעזרת נשים ואפילו נאמר דגם שאר כהנים ולוים ואנשי מעשה אמרו עכ"פ אין רמז שם שכל ישראל אנשים ונשים שנאספו בעזרת נשים לשמחת בית השואבה שכולם אמרו ולכן פריך שפיר הרי אמרינן האומר שמע שמע משתקין אותו כיון שלא היו רק יחידים שאמרו בפני כל הקהל כן איכא חשדא אבל מה ראי' מזה שגם אם יאמרו כל הקהל יחד איכא חשדא דשתי רשויות דמי יחשוד את מי ולכן לענ"ד סברת הב"ח נכונה ואם כי אין לפסוק נגד פסק הש"ע עם כל זה בדברים שנהגו כן אין לבטל המנהג ואולי מה שכופלים י"ג מידות ואני תפלתי נתייסד המנהג על פי רבינו יונה והב"ח שהחזיק בדעתו אמנם לענ"ד ליישב מנהג זה אין צורך לזה שאף שמה שרצית לחלק בין שמע שמע ומודים מודים ובין שלש עשרה מידות דדוקא בהנך משתקינן משום דנראה כב' רשויות אינו מבורר לי כ"כ דגם בי"ג מידות ובאני תפלתי יש לדאוג שיחשדו שנאמר כן לב' רשויות שהרי גם על אנו לי' ולי' עיננו /עינינו/ פריך הגמרא משמע שמע ומודים מודים בלא"ה נראה לי לחלק דדוקא באומר שני דברים שווים דרך תחנה ובקשה או דרך שבח ותהלה שייך החשד דב' רשויות לא כן בקורא פסוקי תורה וכתובים וראי' לזה שהרי מצוה לחזור הפרשה שנים מקרא וע"פ האר"י יש לכפול כל פסוק ופסוק וקורין הפסוק שמע ישראל ב' פעמים זה אחר זה ואין קפידא וכיון דמה שמזכירין י"ג מידות אין זה דרך תחנה דא"כ יהי' אסור לאומרם ביום טוב אלא ע"כ לא אומרים רק כקורא פסוק בתורה וכן בואני תפלתי ע"כ אין בזה משום קורא שמע וכופלו. כנלענ"ד הקטן יעקב.


וע"ע שע"ת סי' תפח.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יוני 12, 2020 1:04 pm

ברית שלש עשרה
לכאו' עצם המושג של "ברית" הוא ענין דו-סיטרי,
ובהכרח א"כ ש"יעשו לפני כסדר הזה" היינו ללכת במידותיו
ולא באמירה בעלמא.

שמר
הודעות: 752
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הודעהעל ידי שמר » ו' יוני 12, 2020 1:08 pm

בברכה המשולשת כתב:וידועים דברי הרמ"ק זיע"א בתומר דבורה שי"ג מידות מועילות דווקא אם האדם נוהג בהתאם מה הוא אף אתה וכו'

היכן המקור המדויק שם?
תודה

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' ספטמבר 26, 2020 10:46 pm

איתא בתנא דבי אליהו (אליהו זוטא פרשה כג):
[דבר אחר] יענך ה' ביום צרה, היה דוד יודע שעתיד בית המקדש להיות חרב וקרבנות בטלין בעונותיהן של ישראל והיה מצטער על ישראל ואמר, בשעה שהצרות באות על ישראל [מי מכפר עליהם, אמר לו הקדוש ברוך הוא, דוד אל תצטער שכבר גיליתי סדרי סליחה למשה ואמרתי לו, בשעה שהצרות באות על ישראל] יעמדו לפני יחד באגודה [אחת] ויאמרו לפני סדרי סליחה ואני עונה אותם, והיכן גילה אותם, אמר ר' יוחנן ויעבור ה' על פניו ויקרא מלמד שירד הקדוש ברוך הוא מערפל שלו כשליח צבור שמתעטף בטליתו ועובר לפני התיבה וגילה לו [סדרי] סליחה ואמר לו אם יהיה תלמיד חכם שיש בידו להוציא את ישראל מידי חובתן אל יזוח דעתו עליו, יסתכל בי שלא היה [עמי] שותף במעשה בראשית ירדתי וגליתי סדרי סליחה למשה, ממני ילמדו כל באי עולם, וכל מי שיש בידו להוציא את ישראל מידי חובתן אני נותן לו שכר טוב, ובשעה שישראל מתקבצין לפני ועומדין באגודה אחת ואומרים לפני סדרי סליחה אני עונה אותם, שנאמר ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו.

ולכאורה צ"ב טובא, שהרי מפורש במדרש שכל ישראל יעמדו ויאמרו לפני הקב"ה סדרי סליחה, וא"כ מהו "אם יהיה תלמיד חכם שיש בידו להוציא את ישראל מידי חובתן", מה צריך ת"ח לזה, ובאיזה חובה צריך להוציא את כל ישראל.

וביאר אבי מורי שליט"א, דהנה איתא באלשיך פר' שלח (יד, כ) וז"ל,
בהזכיר מאמרם ז"ל (ראש השנה יז ב) שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור ואמר עשו לפני כסדר הזה, וברית כרותה היא שאינם חוזרות ריקם. ושמעתי בשם ספר לבנת הספיר, שדקדק באומרו עשו לפני ולא אמר אמרו לפני, כי בזה תשובה אל קצת בלתי נענים על יד הסדר הזה. שהוא כי מה שנדר הוא יתברך שאינם חוזרות ריקם, הוא בעשותנו אנחנו המדות ההם. מה הוא אל עושה חסד ורחום וחנון, כן אנחנו, וכן על דרך זה בשאר. אך באמירה ובלי מעשה לא יהיה כן.

וכן מובא בשל"ה הק' (עשרה מאמרות מאמר שביעי אות קצג), וז"ל,
וכתב ראשית חכמה פרק א' משער הענוה (אות יד) וזה לשונו: ושמעתי בשם הגאונים, כי על כוונה זו אמרו במסכת ראש השנה (יז ב) על 'ויעבר ה' על פניו ויקרא', אמר רבי יוחנן, אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור והראהו למשה [סדר תפלה] ואמר לו, כל זמן שישראל יעשו לפני כסדר הזה אני מוחל להם, עכ"ל. והדבר קשה, שהרי אנו רואים שכמה פעמים אנו מזכירין י"ג מדות ואינם נענים. אלא אומרים הגאונים, כי כוונת 'יעשו לפני כסדר הזה', אין הכוונה לבד על עטיפת טלית, אלא שיעשו סדר המדות שלמד הקדוש ברוך הוא למשה, שהוא 'אל רחום וחנון', דהיינו מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום וכו', וכן לכל הי"ג מדות, עכ"ל ראשית חכמה.

ומעתה יש לומר שאמירת הי"ג מידות – אמירה בעלמא היא ע"י כלל הציבור, אבל ה'עשו לפני' מתקיים באמצעות "תלמיד חכם שיש בידו להוציא את ישראל מידי חובתן", והקב"ה התעטף בטלית ולימדו את עשיית המידות 'כסדר הזה', ובראשם הענוה, "אל יזוח דעתו עליו".

אור עולם
הודעות: 1343
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

Re: ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הודעהעל ידי אור עולם » א' ספטמבר 27, 2020 7:16 am

בברכה המשולשת כתב:וידועים דברי הרמ"ק זיע"א בתומר דבורה שי"ג מידות מועילות דווקא אם האדם נוהג בהתאם מה הוא אף אתה וכו'

אך במהרי"ט מביא מהאלשיך הק' שאפ' אם רק בשעת האמירה מתבונן איזה שייכות יש לו להי"ג מידות ג"כ מועיל.

אור עולם
הודעות: 1343
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

Re: ברית כרותה לי"ג מדות שאין חוזרות ריקם

הודעהעל ידי אור עולם » א' ספטמבר 27, 2020 7:19 am

גם זו לטובה כתב:והקושיה ידועה הרי הרבה עשו כן ולא עלתה בידם

שמעתי מיהודי ת"ח גדול ותלמיד מובהק לכמה גדו"י, שבמהלך ה"טבעי" של סדרי המשפט וההנהגה בעולם אין לנו שום סיכוי וקיום מחמת רוב חטאינו, וכל חיינו הם תוצאה של ברית י"ג מידות.


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 50 אורחים