ותימה אמאי לא מברכינן שהחיינו על ספירת העומר כי היכי דמברכינן על שופר ולולב, ותמ"ה דכסא דקידושא מפיק ליה דמברכינן עליה שהחיינו דגדולה מזאת דצוו לומר הגאונים דאין לברך שהחיינו על תקיעת שופר משום דאתי דרבנן ומפיק דרבנן...
עושה חדשות כתב:אגב, אולי תסבירו לי את הקטע הבא.
מתוך פירוש ר' חיים פלטיאל פ' אמור -ותימה אמאי לא מברכינן שהחיינו על ספירת העומר כי היכי דמברכינן על שופר ולולב, ותמ"ה דכסא דקידושא מפיק ליה דמברכינן עליה שהחיינו דגדולה מזאת דצוו לומר הגאונים דאין לברך שהחיינו על תקיעת שופר משום דאתי דרבנן ומפיק דרבנן...
יש"כ. ז"ל -מה שנכון נכון כתב:ראה ב"ח סימן תר
ואפשר לומר לדעת הגאונים שהביא האגור דסברתם דכיון דאנן בקיאין בקיבועא דירחא ויום טוב שני אינו אלא דרבנן אתי זמן דרבנן שעל הקידוש ומפיק זמן דשופר דהוא נמי מדרבנן ביום שני אבל ביום ראשון דשופר מדאורייתא הוא לא אתי זמן דרבנן שעל הקידוש (דאף ביום ראשון אינו אלא מדרבנן כדאיתא במרדכי הארוך בסוף סוכה בשם הגאונים וכמ"ש למעלה בסימן תקפ"ה (ס"ג)) ומפיק זמן דשופר דאורייתא:
מה שנכון נכון כתב: ומ"מ זה חידוש גדול להחשיב את סה"ע כמצוה השייכת לחג הפסח, ולא דמי לשופר שהוא ממצוות היו"ט דר"ה.
עושה חדשות כתב:אגב, אולי תסבירו לי את הקטע הבא.
מתוך פירוש ר' חיים פלטיאל פ' אמור -ותימה אמאי לא מברכינן שהחיינו על ספירת העומר כי היכי דמברכינן על שופר ולולב, ותמ"ה דכסא דקידושא מפיק ליה דמברכינן עליה שהחיינו דגדולה מזאת דצוו לומר הגאונים דאין לברך שהחיינו על תקיעת שופר משום דאתי דרבנן ומפיק דרבנן...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים