מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

חזן של סליחות 'יגמור' ויגש לכל התפילות?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

חזן של סליחות 'יגמור' ויגש לכל התפילות?

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ה' ספטמבר 12, 2013 10:32 am

ידוע בפוסקים שהחזן של סליחות נגש גם לשחרית ולמנחה וי"א כבר מערבית משום 'המתחיל במצוה אומרים לו גמור'.
צריך להבין בזה, וכי יש מצוה אחת שלמה בג' תפילות היום? מה קשור מה שהיה חזן בסליחות לכך שצריך להיות חזן בתפילות האחרות, ובשלמא בשחרית שאולי כשהסליחות בסמוך יש כאן רצף אחד של 'שליחות ציבור', אבל מה בין זה לשאר התפילות?
וביותר, א"כ כל יום החזן של שחרית עליו לגשת בכל שאר התפילות?

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: חזן של סליחות 'יגמור' ויגש לכל התפילות?

הודעהעל ידי משולש » ה' ספטמבר 12, 2013 10:33 am

אולי כיון שזה בלילה, אז זה גם נחשב להמשך של ערבית.
לגבי מנחה. יש לבדוק במקורות הקדומים של המנהג הזה. יתכן שמנחה היא הוספה מאוחרת.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: חזן של סליחות 'יגמור' ויגש לכל התפילות?

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ה' ספטמבר 12, 2013 10:47 am

משולש כתב:אולי כיון שזה בלילה, אז זה גם נחשב להמשך של ערבית.
לגבי מנחה. יש לבדוק במקורות הקדומים של המנהג הזה. יתכן שמנחה היא הוספה מאוחרת.

ברמ"א (תקפא א) כת' כל היום, ולמשנ"ב פשוט יותר שהכוונה לשחרית ומנחה, והוסיף שי"א גם ערבית שלפניו, ראה שם ובשעה"צ.
אבל עיקר השאלה מה ההבדל בין זה לכל יום?

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: חזן של סליחות 'יגמור' ויגש לכל התפילות?

הודעהעל ידי משולש » ה' ספטמבר 12, 2013 10:32 pm

יש מקורות שאומרים שרק לערבית ושחרית ולא למנחה.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: חזן של סליחות 'יגמור' ויגש לכל התפילות?

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ה' ספטמבר 12, 2013 10:40 pm

משולש כתב:יש מקורות שאומרים שרק לערבית ושחרית ולא למנחה.

קודם כל מי הם? וגם לדעתם צריך להבין ממ"נ אם ננקוט שהסליחות שייכים לערבית, שחרית למה? ואם שייכים לשחרית, ערבית למה? [לא נכנס כעת למה שייך, דנו בזה כבר]
אבל אני רוצה להבין את מה שמביא המשנ"ב ועוד פוסקים כפי הפשוט שהכוונה לכל היום.

מ.ל.
הודעות: 612
הצטרף: ה' אוגוסט 01, 2013 6:20 pm

Re: חזן של סליחות 'יגמור' ויגש לכל התפילות?

הודעהעל ידי מ.ל. » ה' ספטמבר 12, 2013 11:04 pm

בשו"ת בנין שלמה (סי' לז) כתב, דהטעם הוא ע"פ הגמ' במגילה כד,א שהמפטיר בנביא עובר לפני התיבה, מפני שהמפטיר אינו די לפי כבודו. או ע"פ הגמ' יומא כב,א שכהן גדול שזכה בתרומת הדשן זכה לסידור המערכה, משום שעבודת הלילה אינה חשובה כ"כ, והכא נמי הסליחות אינם חשובים כ"כ ונותנים גם שאר התפילות.

- אכן לפ"ז מובן למה בשחרית, אבל אין הסבר למה גם מעריב ומנחה הוא מתפלל.

ובשערים המצוינים בהלכה (סי' קכח, קונט"א סק"ו) כתב, שבזמניהם היה הש"ץ מתענה כל היום, ולכן תיקנו שיהיה אותו ש"ץ לסליחות ולכל התפילות.

- וצ"ע אם כבר התחיל לצום מהלילה, דאל"כ לא מובן מה טעם שהוא יתפלל גם מעריב.

אוצרניק
הודעות: 326
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 7:55 am

Re: חזן של סליחות 'יגמור' ויגש לכל התפילות?

הודעהעל ידי אוצרניק » ו' ספטמבר 05, 2014 9:58 am

עי' בשדי חמד, מערכת ראש השנה, סימן א' אות ג', שהאריך בענין זה, והביא גם את דברי הבנין שלמה הנ"ל.

בני ברקי
הודעות: 504
הצטרף: ש' מאי 11, 2013 11:21 pm

Re: חזן של סליחות 'יגמור' ויגש לכל התפילות?

הודעהעל ידי בני ברקי » ו' ספטמבר 05, 2014 11:26 am

זכור לי שבהררי קדם (הגרב"ד מבוסטון זצ"ל) מסביר שסליחות זה חלק והקדמה לכל התפילות של היום וממילא יש לחזן להתפלל את כל התפילות

סמל אישי של המשתמש
ארזי ביתר
הודעות: 2271
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: חזן של סליחות 'יגמור' ויגש לכל התפילות?

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ה' אוגוסט 24, 2023 5:36 pm

אוצרניק כתב:עי' בשדי חמד, מערכת ראש השנה, סימן א' אות ג', שהאריך בענין זה, והביא גם את דברי הבנין שלמה הנ"ל.

הוא לא עונה על השאלה של פותח האשכול למה זה נחשב "המתחיל במצוה אומרים לו גמור".

עתה נזדמנה לי השאלה ע"י המלמד של בני... ובושתי וגם נכלמתי שלא ידעתי מה להשיבו...

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: חזן של סליחות 'יגמור' ויגש לכל התפילות?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ספטמבר 05, 2023 12:39 am

ראה עוד - viewtopic.php?f=30&t=36377&p=403122&hilit#p402988

ובאחרונה שלח לי ידידנו 'נוטר הכרמים' עוד הצעה בענין זה, כדלהלן;
ברמ"א סעיף א: ויש מקומות נוהגים שהמתפלל סליחות מתפלל כל היום (כל בו).
ובמג"א ס"ק ז: אפי' ערבית שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור (מ"צ).
ובמשנ"ב ס"ק יד: כל היום - שחרית ומנחה [שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור וי"א דאף ערבית שלפניו [כן משמע בדרכי משה, ואפשר שזהו גם כן כוונת מגן אברהם. שעה"צ] אבל הערבית של היום שלאחריו אין שייך לו. אליה רבה ופרי מגדים].

וצ"ב, איזה גדר "מתחיל במצוה" יש ליתן לש"ץ דסליחות ליגש לעמוד גם לתפילת ערבית שלפניו, והלא אינו מתחיל אלא בסליחות שבשחרית.

ובשו"ת לבושי מרדכי או"ח מהדורה קמא סימן קב כתב דע"כ המתפלל סליחות מתפלל מעריב שלפניו ויגמור המצוה בתפילת סליחות, דאם אחר יתפלל, נימא ליה גמור ולא יכול להתפלל סליחות מי שבירר הקהל, יעו"ש. ואם אמנם הוי דבר נאה ומתקבל יש בזה הרבה מן הדוחק.

ועוד צ"ב, מה שייך כאן ענין התחלה וסוף במצוה, אטו תפילת ערבית היא מצוה אחת עם הסליחות ושייך כאן התחלה וסוף. ועי' בחת"ס כאן "ולפענ"ד י"ל דערבית שלאחריו שייך שפיר למנחה שלפניו, מפני שהיא נגד איברים ופדרים שניתותרו מתמיד של ערב שהיא תפלת ערבית, וק"ל". וגם זה צ"ב, שהרי ערבך ערבא צריך, ומה ענין תפילת מנחה לסליחות דנמשיך אחריו גם את הערבית.

וכי תימא דהשחרית נגרר אחר הסליחות, ושוב אנו גוררים אחריו גם את המנחה ואח"כ את הערבית, אימא לך הלא בעלמא בכל ימות ההשנה לא שמענו ככן שהמתפלל שחרית יתפלל גם מוסף, מ"ש הראשונים בר"ה לב, ב גבי השני מתקיע[1], ומאי שנא הכא.

וכבר עמדו בזה בנזירות שמשון ובהגהות טהרת השולחן.

ובשו"ת בנין שלמה סימן לז נתפלא ג"כ בזה, ומתוך כך בא לחדש טעם אחר, על פי המובא ביומא (כב, א), שכהן שזכה בתרומת הדשן שמורה לו גם הזכות בסידור המערכה ללא הגרלה, לפי שעבודת הלילה אינה חשובה וגם קשה לקום בהשכמה יותר מאשר לישן מאוחר. כמו כן יש לומר בנידון דידן, ששליח הציבור שמתפלל סליחות בהשכמה שמורה לו הזכות להתפלל גם את שאר התפילות, יעו"ש.

ובאליה רבה כאן ביאר הטעם "משום שדרכן מי שהתפלל התפלות ביום הסליחות בצבור מתענה באותו יום, וא"כ אם יתפלל הש"ץ כל התפלות כדרכו תמיד יכבידו עליו התעניתים, ולכך נהגו שיתפלל מי שמתפלל סליחות, דהמתפלל סליחות ודאי מתענה" [וכן נראה בדברי הלבוש].

אולם יותר נראה דאף שודאי הענין נעוץ בהתענית דימי הסליחות, אבל יסודו ושרשו בדין מתחיל במצוה כמפורש בדברי הראשונים, והיינו משום שרק ע"י תפילת הסליחות משוי לי לימים אלו ימי תענית, וממילא כל תפילות היום נמשכים אחר הסליחות להחשב כתפילות יום התענית, וזהו ביאור הך דשייך דווקא הכא ענין המתחיל במצוה אומרים לו גמור, ובודאי לא שייך ענין זה בתפילות כל ימות השנה דכל תפילה לחודה קיימא.

ונראה שזהו גם הביאור בכך שגם תפילת מעריב שלפניו מישך שייכא להסליחות, שהרי עיקר שם יום התענית ודאי מתחיל מהליל, וכמו שמצינו בדין ג' תעניות שאף שמתחיל התענית מעלות השחר, מ"מ כתב בשער הציון (סימן תקנ סק"ט) בשם הא"ר בשם השל"ה שבעל נפש יחמיר על עצמו להתענות כבר מהלילה, ויש לצדד שאף שבתענית דימי הסליחות לא מצינו חומרא זו למעשה, מ"מ שם יום התענית מתחיל כבר מהלילה.

[והנה בשו"ת לבושי מרדכי שם כתב "ועכ"פ אנו רואים במנהגים הנ"ל רק כדברי הכלבו ודרכי משה ולא כמ"ש החתם סופר בהגה' שם דקאי אמעריב שלאחריו, וכש"כ שאין לומר כמ"ש במטה אפרים דקאי אתרווייהו, שאי אפשר להולמו בלא קושית שדי חמד דהוה סתרי אהדדי כמ"ש לעיל, דהא קאי אכל תפילות סליחות שלפני ר"ה ועשרת ימי תשובה, ואם נקיים בראשון המתחיל במצוה במעריב שלפניו ולגמור במעריב שלאחריו, תו לא יתקיים כלל בשאר ימי סליחות לא התחלה ולגמור".

אכן לפי הנתבאר לא קשה מידי, [מלבד טענת תרתי דסתרי], דיסוד ענין הגרירה של כל התפילות שייך רק בתפילות אותו יום התענית, וכאן יש לדון היכי נידייניה לתפילת מעריב, איזו תפילה שייכא לתפילות יום התענית, ובודאי יותר מסתבר שתפילת מעריב שלפני הסליחות, כאמור, וכמו שכתבו הכל בו ודעימיה][2].


[1] ועי' להלן סי' תקפה סעיף ד ברמ"א: ואם אין השליח צבור תוקע מיושב, ראוי שאותו התוקע יתקע גם כן על סדר הברכות; כי המתחיל במצוה אומרים לו גמור. ובמשנ"ב ס"ק יז: ובמקומות שנהגו לחלק ולתת תקיעות דמיושב לאחד ודמעומד לאחר או לחלק גם הסדרים מלכיות לאחד זכרונות לאחר וכו' יעשו כמנהגם כי ישראל קדושים הם ומחבבין המצות.
[2] ועי' עוד בזה במאמר "המתפלל סליחות מתפלל כל היום", מאת הרב מרדכי רובינשטיין, קובץ מבקשי תורה טז - יז, תשנ"ה, עמ' שפה ואילך. [וראה עוד במאמר "אם יש לש"ץ של שחרית קדימה לתפילת מוסף", מאת הרב יוסף יצחק פרלמן, קובץ מבקשי תורה טו, תשנ"ה, עמ' רנב ואילך].



חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 28 אורחים