כנראה שכוונתו היתה לספר בחינת הקבלה....לומד_בישיבה כתב:הכרתי אדם חשוב שהיה לו יד בקבלה ואמר לי שהוא ראה דברים בקבלה מרי"א ואילו היה החיד"א רואה זאת לא היה כותב מה שכתב. יותר מזה הוא לא רצה לפרט.
שכחת את לייבוביץ, אהובך וגיבורך.שומר קישואין כתב:ולגופן של דברים, השפל הגבוה והגבוה השפל, עליונים למטה ותחתונים למעלה, וכן דרך המסכילים. את הרב יש"ר מקנדיא ורי"א ממודינא שהיו נערצים על בני דורם [עד כדי שספרו של הרמח"ל על ארי נוהם היה נחשב לזלזול בכבוד הריא"מ] עשו לכופרים בהסתר, ומשה מנדלסון נעשה לאביר האמונה ועובד ה' לשם שמים בהיכלות הגויים בברלין.
יתר10 כתב:לא ברור איך הגיעו לכאן המשכילים. מי הוא המסכיל לדעתך? החיד"א הרי"מ חרל"פ או בעל ציץ אליעזר?
נראה להעיר כאן עוד, שבעצם הסליחה היחידה ליוכ"ק שיש בה איזכור ליום זה ביחוד זוהי סליחה זו, בה נאמר במפורש 'יום זה... בטל במיעוטו כדמות ירח', וכן בהמשך 'הן ראש חדשים אל עמך נתת לזמן כפרה על כל תולדותם'.
לענין זיקת הרמ"ע ליוכ"ק, עיין בשו"ת רמ"ע מפאנו סימן ע"ט הוא כותב שיש מי שנוהג כך להתענות בער"ח, והוא מכנה את זה יום כיפור קטן. והוא מבאר את הכוונה בזה (על פי סוד, ככה"נ ) במיעוט הירח, הווא כותב שבעצם אם זה כבר אחר המולד אז אין נכון להתענות כי זה כבר בחידושה, אלא שלא נהגו כן.
ומעניין באמת, שענין זה של הירח במיעוטה, מרומז בפיוטו של ריאד"מ.
הערה: לכאורה היה בעל גרן ארנ"ן היה בן דורו של ריאד"מ, והרמ"ע מפאנו היה דור אחד מבוגר מהם, וכולם חיו בתקופה אחת, (הרמ"ע חי ש"ח - ש"פ, וריאד"ם של"א - ת"ח) לכן בעל גרן ארנ"ן כותב "בקשה חדשה". וכאמור, רואים שהביאור בסיבת התענית שמובא בשו"ת רמ"ע מפאנו, מרומז לכאורה גם בפיוט זה של ריאד"מ. אבל אולי זה היה דבר פשוט ולא חידוש של הרמ"ע, וגם לא ברור לי שזה אותו טעם ממש. מ"מ ההקבלה מעניינת.
עוד ראיתי עתה באנצי' לגדולי ישראל של מרגליות: "אגרותיו העבריות שפורסמו ע"י החוקר יהודה אריה בלוי מוכיחות שועד הרבנים בויניציה וכן יחידים מבני הקהל נהגו להשתמש תכופות בעטו השנון של רי"א מודינא לצרכים שונים".
ישבב הסופר כתב:לענין זיקת הרמ"ע ליוכ"ק, עיין בשו"ת רמ"ע מפאנו סימן ע"ט הוא כותב שיש מי שנוהג כך להתענות בער"ח, והוא מכנה את זה יום כיפור קטן. והוא מבאר את הכוונה בזה (על פי סוד, ככה"נ ) במיעוט הירח, הווא כותב שבעצם אם זה כבר אחר המולד אז אין נכון להתענות כי זה כבר בחידושה, אלא שלא נהגו כן.
בערב ראש חדש נהגו להתענות ואומרים שהוא כפור קטן, וטעם למציאות התענית כי נודע כי ישראל מונין ללבנה כדפי' בזוהר (פרשת ויחי ריש דף קלה) מפני שהלבנה הזו רמז ללבנה העליונה, וכיון שיש למטה מיעוט וחסרון כן למעלה, והצדיקים המצטערים ביסורי שכינה לקבל הדין שבא עליהם כאשר היא מתחדשת כן הם מתחדשים עמה. וכן אמרו בזוהר (פרשת וישב דף קפא ע"ב) בענין הצדיקים שיש להם יסורין מפני שנולדו בחסרון הלבנה שלעתיד יש להם מעלה גדולה והשכינה אינה זזה מהם ... שכל המצטער בצער שכינה יש לו שכר גדול כמבואר במאמר שאמר קרוב ה' לנשברי לב, לאינון דסבלו עם סיהרא ההוא פגימו וכו', נראה שכל המדכא עצמו ביסורין ומשבר לבו מתחדש עמה. ולכן בערב ראש חדש שהרי היא פגומה מכל וכל ראוי להצטער ולהתענות.
יש אנשי מעשה שנוהגים להתענות כל ערב ראש חדש בשביל מיעוט הירח, ומטו משמיה דמהר"ם קורדוירו ז"ל שהיה קורא אותו כפור קטן לפי שבו מתכפרין עוונות של כל החדש דומיא דשעיר ראש חודש וכדאמרינן במוסף זמן כפרה לכל תולדותם.
ועייש"ע.ערב ר"ח כל העם מתענין אנשים ונשים ותלמידים
רוב הקהלות מתענים ערב ר"ח ואפילו הנשים קרוב לאלף
שימען כתב:שמעתי על הגרא"י צוקער ד' יחלימהו במהרה שכיון שלא מסוגל לומר פיוט מרי"א ממודינא ואינו רוצה לדלגו מפני כבודו לכן אינו אומר כלל סדר יו"כ קטן
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 78 אורחים