שמחה ביום הכפורים

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
המעיין
הודעות: 1155
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

שמחה ביום הכפורים

הודעהעל ידי המעיין » ג' ספטמבר 14, 2010 6:27 am

בספר שבעה פתילות כותב ועל הכל היתה השמחה בשמיני עצרת ויום כפורים

http://80.179.48.194/WOTZAR/Book.asp?61765&+%F4%FA%E9%EC%E5%FA&page=40

יש לזה עוד מקורות או אולי צריך לגרוס ביום הפורים

(יש הגמרא בסוף תענית לא היו ימים טובים אבל שם לא משמע שזה עניין שמחה דווקא)
קבצים מצורפים
שבעה פתילות.JPG
שבעה פתילות.JPG (81.34 KiB) נצפה 795 פעמים

סענדער
הודעות: 346
הצטרף: א' יולי 04, 2010 9:23 am

Re: שמחה ביום הכפורים

הודעהעל ידי סענדער » ג' ספטמבר 14, 2010 8:56 am

לא מסתבר שהכוונה ליום הפורים, שאינו שייך לבניין בית המקדש,
השמחה ביו''כ היא משום מחילת העוון שמתוך כך חוזר להיות קרוב לד' ומזה הרי נובעת השמחה תמיד.

גלילי
הודעות: 1063
הצטרף: ב' מאי 24, 2010 8:27 pm
מיקום: חיפה

Re: שמחה ביום הכפורים

הודעהעל ידי גלילי » ג' ספטמבר 14, 2010 11:21 am

תלמוד ירושלמי מסכת ראש השנה פרק א:
אמר רבי סימון כתיב כי מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים וגו' רבי חמא בי רבי חנינה ורבי הושעיה חד אמר אי זו אומה כאומה הזאת בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע היאך דינו יוצא אבל ישראל אינן כן אלא לובשים לבנים ומתעטפין לבנים ומגלחים זקנם ואוכלין ושותין ושמחים יודעין שהקב"ה עוש' להן ניסים.
ומסתבר שנאמר אף על יוה"כ.

וכן איתא נמי מסכת תענית דף ל עמוד ב:

אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים. בשלמא יום הכפורים - משום דאית ביה סליחה ומחילה, יום שניתנו בו לוחות האחרונות.

וראה גם שפת אמת ספר דברים - ליום כפור - שנת [תרנ"ב]
ולכן יש לשמוח בבוא זה יום הקדוש. לכן האוכל בתשיעי כו' בזו השמחה יש בו הארה מיוהכ"פ. וכמו כן במוצאי יוהכ"פ דכתיב עד ערב וקשה ג"כ וכי בערב מתענין הלא ביום מתענין. רק האוכל ושמח במוצאי יוהכ"פ כאלו התענה. ונמשך הארה ע"י זו השמחה מיוהכ"פ לכל הימים. וכמ"ש אכול בשמחה כו':

ומתסבר שישנם מקורות נוספים.

אליהוא
הודעות: 1057
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: שמחה ביום הכפורים

הודעהעל ידי אליהוא » ד' ספטמבר 15, 2010 5:30 pm

זה פלוגתא קמייתא בראשונים ובגאונים אם אומרים והשיאנו וחגים וזמנים לששון.
באמרי נועם ברכות מ"ט נראה שנוקט לומר וצ"ע שלא הוזכר במע"ר וכו'.
וע"ע ליקוטי הגר"א קנ"ד ע"א "אין יו"ט לישראל כיוה"כ, ועיוה"כ בשביל שמחה של יוה"כ נתקן ובשביל שמחה של תשובה ג"כ שא"א בשעתה, ומר בריה דרבינא הוה יתיב כולא שתא בתענית לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי, וכולן קבלת התורה, יוה"כ כמ"ש תענית ל' ב' [שניתנו בו לוחות שניות], ופורים כמ"ש הדר קיבלוה, ולכן הוא נגד יוה"כ כנ"ל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15662
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: שמחה ביום הכפורים

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' ספטמבר 15, 2010 6:46 pm

תודה לכל המגיבים והמקורות הנכונים אך החידוש בעיני היה שכתב שהוא יום שמחה יותר מכל המועדים

היא שיחתי
הודעות: 3303
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: שמחה ביום הכפורים

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' אוקטובר 11, 2011 2:35 pm

רש"י שמות פרק לג פסוק יא
בעשרה בתשרי נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ובלב שלם, ואמר לו למשה סלחתי כדברך, ומסר לו לוחות אחרונות.

אליהו רבה (איש שלום) פרשה א
דבר אחר ימים יוצרו ולו אחד, זה יום הכפורים לישראל, שהוא שמחה גדולה לפני מי שאמר והיה העולם, שנתנו באהבה רבה לישראל, משלו משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שהיו עבדיו ובני ביתו מוציאין את הזבלים ומשליכים אותם כנגד פתח של מלך, וכשהמלך יוצא ורואה הזבלים (היה) [הוא] שמח שמחה גדולה, לכך (נאמר) [נדמה] יום הכיפורים, שנתנו הקב"ה באהבה רבה [ובשמחה], ולא זו בלבד אלא בשעה שהוא מוחל לעונותיהן של ישראל אין מתעצב בלבבו אלא שמח שמחה גדולה, ואומר להם להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות, בואו ושמחו עמי שמחה גדולה, שאני מוחל לעונותיהם של ישראל, לפיכך יהא אדם זוכר מיום שבחר הקב"ה באברהם עד אותה שעה, וכל טובות וצדקות שעשה עם ישראל בכל שעה ושעה, שנאמר זכר אלה יעקב (ישעיה מ"ד כ"א) ואומר מחיתי כעב פשעיך (שם שם /ישעיהו מ"ד/ כ"ב), מה עבים הללו נמחין על ידי הרוח כך עונותיהם של ישראל נמחין בעולם הזה ואין להם תקומה לעולם הבא, שנאמר מחיתי כעב, מה תלמוד לומר כי גאלתיך (שם /ישעיהו מ"ד/), גאלתיך מספר מיתה ונתתיך בספר חיים, לכך נאמר כי גאלתיך, מה ענין שלאחריו רונו שמים (שם /ישעיהו מ"ד/ כ"ג).

אליהו זוטא (איש שלום) פרשה ד
ארבעים ימים האחרונים שעלה משה שנייה להר סיני להביא תורה לעמו, (וגזרו) [גזרו] ישראל יום צום יום תענית, יום האחרון שבכולם שהוא סוף ארבעים, גזרו תענית ולנו בתעניתם, כדי שלא ישלוט בהם יצר הרע, ולמחרת השכימו ועלו לפני הר סיני, הן בוכין לקראת משה, ומשה בוכה לקראתם, עד שעלתה אותה בכייה למרום, באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקב"ה עליהן, ובישרה אותן רוח הקודש בשורות טובות ונחמות, ואמר להן, בניי, נשבע אני בשמי הגדול שלי, שתהא לכם בכייה זו בכיית שמחה, ויהיה לכם יום זה יום סליחה וכפרה ומחילה, לכם ולבניכם ולבני בניכם עד סוף כל הדורות.


ואד"ש מגור מדבר על זה בימי הכיפורים על כך שהוא יום שמחה וכו'


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים