מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תקע בראשונה והאריך בשניה כשנים: הרמב"ם ושיבוש תרגום

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
הוגה ומעיין
הודעות: 1957
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

תקע בראשונה והאריך בשניה כשנים: הרמב"ם ושיבוש תרגום

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ג' ספטמבר 30, 2014 3:58 pm

תנן בסוף ראש השנה: תקע בראשונה ומשך בשניה כשתים אין בידו אלא אחת.
והפירוש הפשוט, שהתכוון לתקוע בשניה כפליים, כדי שתעלה לו לשתי תקיעות, אחת לסוף הסדר הראשון ואחת לתחילת הסדר השני, וקמ"ל מתני' שכיון שלא הפסיק באמצע, אין התקיעה עולה אלא לאחת.
וצ"ב למה הוסיפה המשנה "תקע בראשונה", ומה משמעותה של התקיעה הראשונה לדין זה, שאינו עוסק לכאורה אלא בתקיעה השניה.
ולפירוש שהביא הרמב"ן בשם ר"י אבן גיאת על פי הירושלמי, ש"אין בידו אלא אחת" היינו התקיעה הראשונה שקודם התרועה, מיושב שלכן הזכירה המשנה את התקיעה הזו, ועדיין קשה למה לא דיברה המשנה רק בתקיעה השניה והשלישית, ותאמר "לא יצא". ולדעת הראשונים החולקים, וסוברים שעלתה לו לאחת, הקשה הרמב"ן קושיה זו למה לא תנן האריך בתקיעה כשתים אין בידו אלא אחת, ותירץ וז"ל: משום דאי תנא הכי הוה אמינא דהכי קתני אם האריך בתקיעה ראשונה של סימן לא עלתה לו לשתי תקיעות ולא יהא צריך לתקוע אחרת בסוף (אלא) משום דבעינן פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, אבל אם שתי תקיעות סמוכות על הסדר תקע בנשימה אחת עלתה לו לשתים קמ"ל, ועוד איכא למימר לפי שאין שיעור לתקיעות למעלה ואם רצה להאריך מאריך, אם האריך בה כשתים פשיטא שלא עלתה לו לשתים שעדיין מדין התקיעה הראשונה היא ואחת היא שהרי אין לה שיעור למעלה, ומשו"ה קתני תקע בראשונה שהיא תקיעה שבתחלת הסימן והאריך (בה) [בשניה] כשתים בראשונה [סד"א] הרי אלו כאילו הפסיק ותקע שתים שהרי השניה ניכרת כאן קמ"ל, וזה נ"ל באמת ובנכון. עכ"ל.

והעירני אאמו"ר, שלכאורה יש בפירוש המשניות לרמב"ם תירוץ חדש, אלא שהוא מחודש ואין בו הבנה. וז"ל: "ואמרו תקע בראשונה, עניינו כי כשתקע תקיעה הראשונה שהיא קודם התרועה והאריך בה זמן, ואח"כ הריע, ואח"כ תקע תקיעה שנייה, והאריך בה זמן כמו שהאריך בראשונה כדי שתעלה לו, לפי דעתו אותה תקיעה לשני תקיעות אחת לתשלום בבא הראשונה, ואחת לתחילת בבא שנייה, ואמר בכאן שלא תעלה לו אלא בתקיעה אחת בלבד". עכ"ל.
ונראה מדברי הרמב"ם שדווקא אם האריך בשניה כמו שהאריך בראשונה לא יצא, אך אם באמת יאריך בה כפליים, יצא ידי חובתו. ואחר ר"ה חיפשתי באוצה"ח ומצאתי לרמ"מ כשר בדברי מנחם ח"ד סוף סי' טז שתמה בזה, ומיישב באופנים דחוקים, ומציין למגיה לספר העיטור שהגיה דברי הרמב"ם.

אכן הר"י קאפח והרב קורח תרגמו: והאריך בה כפלים בשעור הראשונה. והוא כפירוש הפשוט במשנה.

העיון במקור הערבי מסביר את מקור החילוק בין התרגומים. וזה לשון המקור: וקולה תקע בראשונה וכו', מעני ד'לך אנה אד'א תקע אלתקיעה אלאולי אלתי קבל אלתרועה וטול פיהא מדת מא, ת'ם הריע, ת'ם תקע תקיעה שניה וטול פיהא מת'לי מדהֿ אלאולי חתי יקום לה ד'לך בזעמה מקאם שתי תקיעות אלואחדה לתכמיל בבא ראשונה ות'אניה לאבתדי בבא שניה, פקאל אנהא תנעד לה בתקיעה אחת פקט, ולו טולהא מא עסי אן ימכן, וליס ענדה גיר בבא אחת פקט.

המילים הנוגעות לענייננו: מת'לי מדה' אלאולי. מדה' אלאולי היינו שיעור הראשונה. מהו "מת'לי"? "מת'ל" הוא "כמו, בדומה ל-". והמתרגם הראשון, או שראה לפניו "מת'ל" בלי יו"ד, או שהבין ש"מת'לי" פירושו גם כן "כמו, בדומה ל-". אך פירושו של "מת'לי" הוא: "יותר מ-" (היינו "כמותו ויותר"), ועל כן הבינו המתרגמים האחרים שהכוונה לכפליים.

נותר רק לבדוק אם בכתב היד של הרמב"ם עצמו כתוב "מת'לי". התשובה חיובית (האותיות קטנות כיון שהיא הוספה במהדו"ב של הרמב"ם, על הגליון):
תקע.jpg
תקע.jpg (37.65 KiB) נצפה 3066 פעמים
נערך לאחרונה על ידי הוגה ומעיין ב ג' ספטמבר 30, 2014 4:43 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

הוגה ומעיין
הודעות: 1957
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: תקע בראשונה והאריך בשניה כשנים - פירוש הרמב"ם

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ג' ספטמבר 30, 2014 4:40 pm

מקומות אחרים בהם השתמש הרמב"ם במילה "מת'לי", ואופן תרגומה:
1. מורה הנבוכים חלק ב פרק מז: פיקול אן טול עוג כאן מת'לי טול אלשכ'ץ מן סאיר אלנאס או אכת'ר קלילא. ותרגם רשב"ת: ויאמר שארך עוג היה כפל ארך אחד משאר האדם או פחות מעט.
(2. מורה הנבוכים חלק ג פרק נא: ומא תלך אלדרג'ה דרג'ה ירום מת'לי אלארשאד לחצולהא. תרגום רשב"ת: ואין זאת מדרגה שיחשוב כיוצא בי להיישיר להגיע אליה).
3. פיה"מ עירובין פ"ב מ"ה: ולו כאן טולה מת'לי ערצ'ה חתי יכון טולה מאיהֿ ד'ראעא וערצ'ה כ'מסין ד'ראעא מת'ל חצר המשכן מטלטלין בתוכו. ועלי אן קטר הד'א אלסטח פיה קריב אלמאיה ואת'נא עשר וד'לך אכת'ר מן מת'לי אלערץ'. המתרגם הקדמון (!): אפי' יהיה ארכו כשנים ברחבו עד שיהיה ארכו ק' אמה ורחבו נ' אמה כמו חצר המשכן מטלטלין בתוכו. ושיהיה בזה האלכסון קרוב לקי"ב והוא יותר מכפל הרחב.
4. פיה"מ נזירות פ"ח מ"ב: פאנה לא ימכנה אכל אלקדשים אלא בעד תמאם מת'לי אלנזירות אלתי כאנת עליה וד'לך סתין יומא. המתרגם הקדמון, כדרכו בר"ה: הנה שאי אפשר לו לאכול בקדשים אלא אחר שישלים כמו הנזירות שהיה עליו, וזהו ששים יום. הרב קאפח, כדרכו בר"ה: הרי זה אינו יכול לאכול בקדשים אלא אחרי תשלום כפלים בנזירות שהיתה עליו והן ששים יום.
5. פיה"מ מעילה פ"ו מ"ד: לאנה לו אשתרי לה אתרוג בשתי פרוטות כמא דפע לה לכאן יסוי ארבע פרוטות, וכאן יכון מת'לי הד'א אלד'י ג'אב לה בלא שך. ובמתרגם הקדמון: לפי שאילו קנה לו אתרוג בשתי פרוטות כפי מה שנתן לו היה שוה ארבע פרוטות ויהא כמו זה שהביא לו בלי ספק. והרב קאפח תרגם: לפי שאלו קנה לו אתרוג בשתי פרוטות כפי שנתן לו כי אז היה שוה ארבע פרוטות והיה כפלים מזה שהביא לו בלי ספק.
נמצא לסיכום, שבעוד רשב"ת והמתרגם לעירובין הכירו את הוראת מת'לי - כפליים, המתרגמים לר"ה, לנזיר ולמעילה לא הכירוה (שדוחק לומר שבכל אלו המקומות היה כתוב לפניהם מת'ל ולא מת'לי), ובכך עוררו קשיים גדולים בפשט. בנזיר עוד אפשר להבין על פי לומדות, שהדין הוא להוסיף עוד נזירות כמו הנזירות הקודמת, מלבד החיוב לחזור ולקיים את מה שנזר. אך במעילה ממש לא הבנתי כיצד ארבע הם כמו שתים.

הוגה ומעיין
הודעות: 1957
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: תקע בראשונה והאריך בשניה כשנים: הרמב"ם ושיבוש תרגום

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ג' ספטמבר 30, 2014 7:59 pm

שאלתי בס"ב את הרב עזרא קורח, שציין עובדות אלו:
א. בד"כ כותבים מת'לא ולא מת'לי (והסכים שגם הכתיב של מתלי צ"ל مثلى הדומה בהגייתה לمثلا, ובכתיב לمثلي, ואין הכתיב مثلي).
ב. הניקוד של מת'לא שונה משל מת'ל: במת'לא המ"ם בפתח - مَثلى, ובמת'ל - בחיריק - مِثل.
ג. בזמנו שלח הרד"צ הילמן מכתב ליבל"ח פרופ' יהושע בלאו, בשאלה למה תרגם הרב קאפח את מת'לי - כפליים, והרי מת'ל פירושו דוגמא. והשיבו בלאו שהרב קאפח צודק.
ד. שורש ההוראה של מת'לי הוא מהוראת מת'ל: הוא ושכמותו, והיינו כפליים.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: תקע בראשונה והאריך בשניה כשנים: הרמב"ם ושיבוש תרגום

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' ספטמבר 30, 2014 8:04 pm

הדוגמאות מנזיר ומעילה מוכיחות שבאיזה אופן המתרגם הקדמון הבין שגם בעברית אם הוא כותב כמו פירושו כמוהו ועוד אחד שהרי פירש ששים יום וארבע.

הוגה ומעיין
הודעות: 1957
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: תקע בראשונה והאריך בשניה כשנים: הרמב"ם ושיבוש תרגום

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ג' ספטמבר 30, 2014 8:32 pm

יישר כח.
הקושיה מנזירות ומעילה אכן חזקה, אך מסופקני אם תירוצך קביל, שעה שאיננו מכירים הוראה כזו ל"כמו" (גם אצל אב"י ואצל קלאצקין לא מתועדת הוראה כזו). ראית פעם באחד מספרי הקדמונים משפט דוגמת "והאריך בה זמן כמו שהאריך בראשונה" שפירושו "כפול ממה שהאריך בראשונה"?

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17370
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: תקע בראשונה והאריך בשניה כשנים: הרמב"ם ושיבוש תרגום

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' ספטמבר 30, 2014 8:39 pm

אני לא מכיר.
אבל אם הבנתי נכון מהסברך, בערבית המילה מת'ל פירושה כמו ומת'לי שהוא מאותו שורש פירושו הוא ועוד כמוהו. לכן אולי לא יפלא שמתרגם שנוטה לתרגם מילולית (כמו שידוע עניין זה בתרגומי רשב"ת) יימשך אחר שטף הלשון ויכתוב כמו בכוונה דומה.

הוגה ומעיין
הודעות: 1957
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: תקע בראשונה והאריך בשניה כשנים: הרמב"ם ושיבוש תרגום

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ג' ספטמבר 30, 2014 8:42 pm

זה אכן הגיוני, אם כי מעיד (עדות נוספת) על חולשתו בתחום התרגום.


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים