עשאהו כנרדף במנחה?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11208
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

עשאהו כנרדף במנחה?

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' ספטמבר 24, 2010 1:02 am

כתב מרן הקדוש בשולחנו הטהור, הלכות יום הכיפורים סי' תרכ"ב ס"ג.
[ג] אם חל בשבת, (יא) אומרים: צדקתך, ואומרים: אבינו מלכנו; הגה: ובמדינות אלו (יב) אין אומרים: צדקתך, (יג) ולא אבינו מלכנו.
וכתב רבינו הגר"א בביאורו:
ואומרים אבינו מלכינו. עשאוהו כנרדף בפ"ג דתענית. ריב"ש. קודם החתימה משא"כ לאחר נעילה מה דהוה הוה:
מדברי הגר"א אלו (בשם הריב"ש) למדו ולימדו להועיל, חסו"מ יקרת הזמן של מנחה ונעילה, שאז מעמד ומצב כל אחד ואחד כנרדף..! והדברים באמת נוקבים ויורדים חדרי לב. אלא שהמעיין בריב"ש (סי' תקי"ב) ימצא שהוא לא הזכיר מעולם מנחה או נעילה, אלא שהוא הביא שם מנהגים חלוקים, מדינות מדינות, בדין אמירת אבינו מלכינו בר"ה ויוה"כ שחל להיות בשבת, ושוב כתב שי"א שמותר להגיד א"מ ביוה"כ שחל בשבת:
מפני שהוא גמר דין. ואם לא עכשיו, אימתי ועשאוהו כנרדף, שצועקין עליו בשבת, כשיש בו סכנה ליומו.
והיינו שכל יוה"כ מעמד האדם כנרדף! ומתחילה סברתי שגם הגר"א לא כיון למנחה דוקא, אלא שכיון שמרן עד עתה לא הזכיר כלל, לא בשחרית ולא בערבית מדין אבינו מלכינו בשבת, א"כ במקום הראשון שהזכיר מרן דאומרין א"מ בשבת, הציע הגר"א דברי הריב"ש שהם מקור הדין, אבל סוף דבריו אין נראה כך. ואולי ע"ד שכתב הריב"ש שם בהמשך דבריו, דהטעם שאין אומרים אבינו מלכינו בר"ה בשבת
כיון דיש שהות עד יום הכיפורים אין צועקין בשבת
וא"כ אפשר דס"ל להגר"א בדעת מרן דרק במנחה נקרא נרדף, דכל היום עדין יש לו שהות.

אליהוא
הודעות: 1057
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: עשאהו כנרדף במנחה?

הודעהעל ידי אליהוא » ו' ספטמבר 24, 2010 2:19 am

פשוט כן בכונת הגר"א דאנן נהגינן כסברת הריב"ש רק לגבי נעילה או מנחה עי' מג"א סק"ג שהוא משום דהוי גמר דין והיינו כסברת הריב"ש.
ואגב יש בראשונים [כמדומני במהרי"ל ולא עיינתי כעת], שאומרים בנעילה כדי לומר 'חתמינו' ומשמע מזה כהערוה"ש דבאמת אין איסור לומר תחנונים ביוה"כ שחל בשבת רק אבינו מלכנו א"א להכר שהיום שבת, ודלא כהריב"ש.


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים