מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

המלך בשדה

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
גימפעל
הודעות: 3501
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

המלך בשדה

הודעהעל ידי גימפעל » ב' אוגוסט 17, 2015 8:10 pm

מהו המקור הראשון למשל הידוע על חודש אלול שהמלך בשדה.

ליכא מידי
הודעות: 17
הצטרף: ו' דצמבר 12, 2014 5:46 pm

Re: המלך בשדה

הודעהעל ידי ליכא מידי » ב' אוגוסט 17, 2015 9:56 pm

ליקוטי תורה פ' ראה כתב: הנה נודע שבאלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים, ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יו"ט כמו שבתות ויום טוב שבהם התגלות אלהות בחי' הארת אלהותו ית' ובפרט בעת וזמן י"ג מדות שהם הארת העליונות מאד והם מתגלים ביוהכ"פ ובודאי יש הפרש גדול בין יוה"כ ובין אלול. אך הנה יובן ע"פ משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואח"כ בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כ"א ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין עד"מ בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו ית' בשדה, כי הנה כתיב יאר ה' פניו אליך שהוא ענין הארת י"ג מדות שיהי' פנים בפנים דהיינו שיאיר גילוי פנימיות רצונו ית' למקור נש"י ע"י שיהיה עיקר פנימיות רצונו אליו ית' לדבקה בו בלב ונפש מעומקא דליבא במסירת נפש כמ"ש במ"א, והארה זו היא נמשכת מבחי' אל שהוא ראשית כל הי"ג מדות ומקורן וכללותן,

נבון

Re: המלך בשדה

הודעהעל ידי נבון » ג' אוגוסט 18, 2015 12:24 am

כמדומה שמטבע לשון 'המלך בשדה' מקורו בברסלב

צונאמי
הודעות: 728
הצטרף: ב' נובמבר 18, 2013 12:08 am

Re: המלך בשדה

הודעהעל ידי צונאמי » ג' אוגוסט 18, 2015 1:26 am

נבון כתב:כמדומה שמטבע לשון 'המלך בשדה' מקורו בברסלב

זכורני ש(גם) בחב"ד.
גיגלתי ויצא--
המלך בשדה הינו ביטוי נפוץ שנלקח ממשל שלימד אדמו"ר הזקן האומר שבחודש אלול, הקב"ה נמשל למלך בשדה שיוצא מארמון המלוכה, מקבל בחיוך פני כל יהודי בכל מקום שהוא, ושומע את בקשותיו, וכמלך שיוצא לאנשי עירו כשהם בשדה ושומע את בקשותיהם.

http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7% ... 7%93%D7%94

מה שנכון נכון
הודעות: 11654
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: המלך בשדה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' אוגוסט 18, 2015 1:28 am

צונאמי כתב:
נבון כתב:כמדומה שמטבע לשון 'המלך בשדה' מקורו בברסלב

זכורני ש(גם) בחב"ד.
גיגלתי ויצא--
המלך בשדה הינו ביטוי נפוץ שנלקח ממשל שלימד אדמו"ר הזקן האומר שבחודש אלול, הקב"ה נמשל למלך בשדה שיוצא מארמון המלוכה, מקבל בחיוך פני כל יהודי בכל מקום שהוא, ושומע את בקשותיו, וכמלך שיוצא לאנשי עירו כשהם בשדה ושומע את בקשותיהם.

http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7% ... 7%93%D7%94

דבריו כבר הובאו ממקורם וכלשונם בתגובה לעיל.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: המלך בשדה

הודעהעל ידי סגי נהור » ג' אוגוסט 18, 2015 2:26 am

כנראה לא מספיק לכתוב "ליקוטי תורה", אלא צריך גם לציין מי המחבר...

גימפעל
הודעות: 3501
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: המלך בשדה

הודעהעל ידי גימפעל » ג' אוגוסט 18, 2015 7:49 am

מהספרים החסידיים ידעתי, ושאלתי מהיכן מקורם הראשון האם אכן בדברי בעל התניא ור' נחמן מברסלב ששניהם התנבאו בסגנון אחד או שיש מקור יותר קדום.

עתניאל בן קנז
הודעות: 2244
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: המלך בשדה

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ג' אוגוסט 18, 2015 10:45 pm

מקור המשל למיטב ידיעתי הוא חסידי, וכנראה מתורתו של המגיד ממעזריטש.
אלא שהנמשל שניתן לכך, בפי תלמידיו של המגיד יש לו גירסאות. (ויש לדון האם המגיד רק אמר את המשל, והנמשל פרשו התלמידים לפי דעתם, או שאף הנמשלים השונים באו מתורת המגיד).

בליקוטי תורה לרבי שניאור זלמן מליאדי, מובא זאת על חודש אלול.
בעבודת ישראל להמגיד מקוז'ניץ מובא זאת על ימי בין המצרים.
בנועם אלימלך, מובא זאת על זמן הגלות בכללות.
ובדברי חיים (צאנז, שכמובן בדורות מאוחרים יותר) מובא זאת על ימי החנוכה.

(כתבתי מזכרון, על פי מה שעסקתי בעבר בנושא, אבל אין המקורות המדוייקים כעת תח"י).

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: המלך בשדה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' ספטמבר 15, 2019 11:59 pm

חשבתי שכפי דברי הרב בעל התניא ש'המלך בשדה' בחודש אלול,
כבר מרומז בפס' בשה"ש, אני לדודי ודודי לי -
שכתבו הקדמונים שמרמז לאלול בר"ת, הרועה בשושנים...

שבע
הודעות: 1691
הצטרף: ג' יוני 14, 2011 10:22 am

Re: המלך בשדה

הודעהעל ידי שבע » ב' ספטמבר 16, 2019 7:37 am

משלים דומים:

ב"אור יקר" (כרך ה, פ' ויצא, עמ' ריט):
אמנם עתה בגלותנו זה שנסתם שער השפע מכל וכל, וכל העושה מצוה אינו מושך למלכות שפע אלא כזיעה בעלמא, סמך בעלמא - ועם כל זה יש לו שכר טוב בעמלו, ועל כזה נאמר: שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה, והשכר צפון בהארתה ובשמחתה בה.

ואם תאמר, אם כן כיון שאתה אומר שנסתם שער השפע מכל וכל - מה יתן ומה יוסיף העוסק במצוה או הפוגם?

זה אינו כלל, וכבר הארכתי בעניינו בספר פרדס רמונים בשער מהות והנהגה (- הנ"ל), כי סמך הוא עושה, ואדרבה יותר שכרו גדול.
והעד על זה, בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה, ויעשה עבדה עבודה - ישכירהו, אבל עבודתו אינו כל כך בחשיבות כמו בהיותה בגלותה ואז העבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני המלך בשער המלך לפי הערך. ולכן עבודה מועטת בזמן זה - הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא.

ועל דרך הזה הפגם, כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז היא בכעס מפני שעבודה, ויענישהו עונש יותר גדול, כי הקרוב אל הדבר - קלה שבסבות יספיקהו, והיא מעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותנו זה, ולא כן בשאר הגליות.


ממקור זה שאב מהר"א אזולאי אל ספרו "חסד לאברהם" (מעין א' - 'עין כל' - נהר כד):
ואם תאמר, אם כן כיון שנסתם שער השפע מכל וכל - מה יתן ומה יוסיף העוסק במצוה או הפוגם?

ויש לומר, כי העושה מצוה כעת הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא, ועם כל זה יש לו שכר טוב בעמלו, ועל זה נאמר: שישו אתה משוש וכו', כי סמך הוא עושה, ואדרבא יותר שכרו גדול. והעד על זה - בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה, ויעשה לה עבדה עבודה - ישכירהו, אבל עבודתו אינה כל כך בחשיבות כמו בהיותה בגלותה ואז העבד נותן לה עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני המלך בשער המלך לפי הצורך. ולכך העבודה מועטת בזמן זה - הוא חשוב מכל אלי נביות בזמן ההוא.

ועל דרך זה הפגם, כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז היא בכעס מפני שעבודה, ויענישהו עונש גדול, כי הקרוב אל הדבר - קלה שבסיבות יספיקהו, והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכיה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותנו זה, ולא כן בשאר הגליות.


עוד משלים דומים - הביא רבי אליהו די ווידאש בספר "ראשית חכמה" (שער האהבה, פרק ח) - בשם מורו הרמ"ק ובשם ספר התיקונים - ואלו דבריו הנוגעים לעניינינו:
כל שכן עתה בעונותינו הרבים, בגלות הגדול המר הזה, שאין לשכינה התעוררות מעשה הקרבן אלא סמך מעט על ידי מעשה הצדיקים שצריכים הם לסמוך אותה מועט מנפילתה, שהיא סוכת דוד הנופלת - שכל יום נופלת יותר מהיום הקודם, וכל זה בעונותינו, כאומרו (ישעיה נ, א) ובפשעיכם שולחה אמכם. כי על ידי העונות נופלת, ועל ידי המעשים תזקף ויהיה לה סמך.

כמו שאמרו בזוהר (פ' שמיני, דף מ, א) זה לשונו: פתח רבי יהודה ואמר (שיר השירים ב, ה) סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים וגו', האי קרא הא איתמר ושפיר, אבל כנסת ישראל קאמרת דא בגלותא: סמכוני, מאי סמכוני, אלא מאן דנפיל בעי לאסמכא ליה, הדא הוא דכתיב (תהלים קמה, יד) סומך ה' לכל הנופלים וגו', ובגין כך כנסת ישראל דנפלה - דכתיב (עמוס ה, ב) נפלה ולא תוסיף קום - בעיא לאסמכא, והיא אמרה: סמכוני, למאן, לישראל לבנהא דאינון בגלותא עמה, ובמה - באשישות, אלין אינון אבהן דאינון איתמליין בקדמיתא מההוא חמר טב דמנטרא. ומאן דידע לייחדא שמא קדישא, אף על גב דברכאן לא משתכחי בעלמא, סמיך וסעיד לה לכנסת ישראל בגלותא, עד כאן לשונו.

אם כן לפי זה כיון שהשכינה מבקשת מישראל בניה שיסמכוה - שסמיכתה ודאי תלוי בידינו, דהיינו על ידי הייחודים בתפלתינו ותורתינו שהוא סעד וסמך לה, אף על פי שאין זווג בגלות צריכין אנו לסמוך אותה על ידי הייחוד, כי על ידי זה יבא לה הארה קצת.

והיה אומר מורי ע"ה שהיא משל למלך שנתגרש ממלכותו והיה הולך בגלות, שהגומל עמו חסד לתת לו פת לחם וקיתון מים - יהא אותו המועט חשוב בעיני המלך כאילו האכילו תרנגולים מפוטמים בעמדו במלכותו.

ודומה למשל הזה אמרו בתיקונים (תיקוני זוהר, דף קמו, ב; אור יקר על תיקוני זוהר, כרך ו, עמ' קז-קח) זה לשונו: אלא בודאי כד שכינתא איהי בגלותא, כל מאן דעביד מצוה לאקמא לה מן גלותא - כאלו אוקיר לקודשא בריך הוא. למלכא דהוה ליה קטטה עם מטרוניתא, וארמי לה מן היכליה, והיא אזלת לגבי שכינהא, והלא כל מאן דמקבל לה בביתיה ואוקיר לה - ודאי אוקיר למלכא ואעיל שלם בינהא ובין בעלה. הלא כל יקרא דעביד לה - למלכא עביד. דאם מלכא כעס עלה זמנא חדא או תרין, יהא ליה שלם עמה ויחזיר לה לביתיה, ואיהו שאיל לה: מאן אוקיר לך, או מאן זלזל בך, או אם תריך לה למלכותא אחרא.
כגוונא דא [קב"ה תריך לה לשכינתא, וארמי לה מביתיה, הדא הוא דכתיב ובפשעיכם שולחה אמכם. והלא כל מאן דאוקיר לה בגלותא - לקב"ה אוקיר. ומאן דמזלזל בה - לקב"ה מזלזל. ובגין דא (שמואל א' ב, ל) כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו. דאף על גב דקב"ה זבין לה בחובין דבנהא בגלותא רביעאה, איהו נטיר לה ואיהו יפרוק לה]. עד כאן לשונו לענייננו.

נחומצ'ה
הודעות: 1014
הצטרף: א' מאי 24, 2020 8:17 pm

Re: המלך בשדה

הודעהעל ידי נחומצ'ה » ג' אוגוסט 10, 2021 11:45 pm

אגב, הרבי מליובאוויטאש זי"ע, דייק הרבה במשל.
כגון, ש"המלך קודם בואו לעיר", כלומר: שמקום המלך הוא בשדה ולא בעיר [כי המטרה היא דירה בתחתונים].
ועוד 'אנשי העיר יוצאים לקבל פניו', אנשי העיר דייקא. כי העבודה בחודש אלול היא אהבה [לקבל פניו בסבר פנים] ולא ביראה [כמו בעיר].

וכשאנו משווים המשל ל'עבודת ישראל' בבין המצרים, 'כל רודפ-יה השיגוה בין המצרים', דהיינו שהוא מחוץ לביתו, הוא קרוב לכל קוראיו ללא אימה.
אפשר להמתיק עוד, שקודם בואו לעיר, הוא בבין המצרים, ואחר העבודה של בין המצרים, הוא מראה פנים יפות לכולם, ואח"כ ממשיכים תוך העיר.

ישראליק
הודעות: 2116
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: המלך בשדה

הודעהעל ידי ישראליק » ד' אוגוסט 11, 2021 12:17 am

נבון כתב:כמדומה שמטבע לשון 'המלך בשדה' מקורו בברסלב

בעניי לא מצאנו לשון כזה בספרי ברסלב
(רבינו מוהר"ן זצ"ל מגלה שהמלך נמצא תמיד אצל האדם ושומע כל דיבור, כמו שהתבטא "כמה רחוק מהלב אל הפה..." ודוק)

גימפעל
הודעות: 3501
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: המלך בשדה

הודעהעל ידי גימפעל » ד' אוגוסט 11, 2021 7:25 am

שמעתי שהיה פעם חסיד אחד שהיה לו שכן מתנגד וכשהגיע חודש אלול והיו מתדברים ביניהם והיה החסיד מזכיר העניין שבימים אלו המלך בשדה וכו׳
והמתנגד לא הכיר אלו הדיבורים ותמה בלבו על החסיד מהם הדברים הללו שהמלך בשדה והלא ימים אלו הם ההכנה לצאת זכאי בדין אצל מלכו ודיינו של עולם וכו׳
ומה עניין המלך בשדה אצל אימת אלווול מחרדת הדין?!
עד שיום אחד ניגש המתנגד להחסיד ואמר לו עד עתה הייתי תמה עליך על דבריך על המלך השוהה בשדה אבל עתה אני כבר מבין הדברים, נזכרתי שבבין הזמנים יצאתי עם הילדים לגן החיות וראינו את הכלוב של האריה ולפתע שאג האריה שאגה גדולה ואף אחד מהמבקרים לא קם ולא זע, ותמהתי והלא מקרא מפורש ״ואריה כי ישאג מי לא יירא״
ועתה האריה שאוג ישאג וכל הסובבים לא ייראו כלל.
והבנתי שכשהאריה שוהה בתוך הכלוב אין מקום לפחד משאגותיו אבל כשהארי יוצא מן הכלוב אין מי יעמוד בד׳ פרסאות לכל רוח שלא יירא לשמע שאגתו.
וזהו שאתה אומר שבימים אלו המלך בשדה שמלכו של עולם שדמות אריה (שהוא מלך החיות) חקוקה בכסא כבודו נמצא בשדה היינו שבכל השנה הוא כארי בכלוב, ואין יראים הימנו כ״כ אבל בימים אלו האריה משוטט בשדה מחוץ לכלוב מי לא יירא
אלווווול

לי א רוזן
הודעות: 81
הצטרף: ב' ספטמבר 07, 2020 9:52 pm

Re: המלך בשדה

הודעהעל ידי לי א רוזן » ה' אוגוסט 12, 2021 5:24 am

נחומצ'ה כתב:אגב, הרבי מליובאוויטאש זי"ע, דייק הרבה במשל.



חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים