עמוד 1 מתוך 1

טיבול בדבש

פורסם: ד' אוגוסט 19, 2015 9:21 pm
על ידי בני ברקי
נהגו לטבול את החלה בדבש בשבת ויו"ט החל מליל א' דר"ה
עד מתי נוהגים לטבול?עד שמח"ת כולל או רק עד הו"ר?
האם יש הבדל בין אר"י לחו"ל?

Re: טיבול בדבש

פורסם: ה' אוגוסט 20, 2015 5:54 pm
על ידי משולש
אם אפשר לראות גם מקורות.
לפי מה שזכור לי מהפוסקים בקושי בליל ראשון (או גם שני) של ר"ה נוהגים בזה.
אבל יש הרבה מנהגי י"נ שהורחבו בתקופות או מקומות מסויימים עד הו"ר, למשל בוורמיישא נהגו לא לאכול פת פלטר מר"ה עד הו"ר.
ומסתבר שגם מנהג זה אינו נוהג גם למרחיבים אלא עד הו"ר ולא אח"כ.

Re: טיבול בדבש

פורסם: ה' אוגוסט 20, 2015 9:29 pm
על ידי נבון

Re: טיבול בדבש

פורסם: ה' אוגוסט 20, 2015 10:30 pm
על ידי בני ברקי
אם אפשר בבקשה לבאר את הנכתב שם למען אלה שלא יודעים אידיש וחסומים

Re: טיבול בדבש

פורסם: ו' אוגוסט 21, 2015 12:18 am
על ידי משולש
בני ברקי כתב:אם אפשר בבקשה לבאר את הנכתב שם למען אלה שלא יודעים אידיש וחסומים

דהיינו לאלו שאין להם גישה לאוצר מעבר ל 40 עמודים ראשונים

Re: טיבול בדבש

פורסם: ש' אוגוסט 22, 2015 10:54 pm
על ידי יוסף שמעוני
בארחות רבינו חלק ב הביא שהקה"י והחזו"א נהגו עד שמחת תורה.

Re: טיבול בדבש

פורסם: ג' אוגוסט 25, 2015 10:36 pm
על ידי וולףאנטפלעקונג
ראה מה שלוקט בענין זה ב'אוצר מנהגי חב"ד' עמ' עה - עו (ובאותיות הקטנות גם ממנהגי שאר קהילות)
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=95
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=96

Re: טיבול בדבש

פורסם: ה' אוגוסט 27, 2015 7:12 pm
על ידי עתניאל בן קנז
בני ברקי כתב:נהגו לטבול את החלה בדבש בשבת ויו"ט החל מליל א' דר"ה
עד מתי נוהגים לטבול?עד שמח"ת כולל או רק עד הו"ר?
האם יש הבדל בין אר"י לחו"ל?


ציטוט ממאמר שתח"י
ראה במאמרי בעל התניא (הקצרים ערך דבש) "להבין ענין אכילת הדבש עם המוציא מראש השנה עד אחר הושענא רבה...". וראה גם בקצה המטה (תרה סקל"ח) "עיין בספר עתים לבינה, מה שכתב דנוהגין לטבול המוציא בדבש בראש השנה וערב יוהכ"פ וסוכות עד שמיני עצרת, ועד בכלל".

Re: טיבול בדבש

פורסם: ו' אוגוסט 28, 2015 2:44 am
על ידי צונאמי
משולש כתב:אם אפשר לראות גם מקורות.
לפי מה שזכור לי מהפוסקים בקושי בליל ראשון (או גם שני) של ר"ה נוהגים בזה.
אבל יש הרבה מנהגי י"נ שהורחבו בתקופות או מקומות מסויימים עד הו"ר, למשל בוורמיישא נהגו לא לאכול פת פלטר מר"ה עד הו"ר.
ומסתבר שגם מנהג זה אינו נוהג גם למרחיבים אלא עד הו"ר ולא אח"כ.

אין קשר בין פת פלטר שעניינה תוספת חומרא וזכויות,
לבין "סימנא מילתא" שראשיתה בהנחה על השלחן בר"ה בלבד.
אך הנח להם לישראל, שמצוות מסויימות חביבות עלייהו ביותר,
כל נהרא לפום חורפיה...

Re: טיבול בדבש

פורסם: א' אוגוסט 30, 2015 11:54 pm
על ידי משולש
יש לצרף לכאן גם האם אומרים בברכת המזון "הרחמן הוא יחדש עלינו את השנה הזאת לטובה ולברכה" רק בר"ה/עשי"ת/עד הו"ר.

Re: טיבול בדבש

פורסם: ב' אוגוסט 31, 2015 5:58 pm
על ידי שף ויתיב
לכאורה קשור זה למה שנוהגים לאחל "גמר חתימה טובה"/"א גוטן קוויטל" עד הוש"ר.

אכילת תפוח בדבש בר"ה

פורסם: ה' ספטמבר 05, 2019 9:22 pm
על ידי דורש טוב לעמו
בגמרא (כריתות ו.) הובא בשם אביי שיהא אדם רגיל לאכול דברים מסוימים שיש בהם סימן טוב בר"ה, אך תפוח בדבש כלל לא מוזכר שם. אמנם, הטור (או"ח תקפג) לאחר שהביא את דברי הגמ' הוסיף, שרבו המנהגים בכל מקום לאכול דברים לסימן טוב בר"ה, וכן נהגו באשכנז לאכול תפוח בדבש, לסימן שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה. הרמ"א (דרכי משה שם) הביא בשם המהרי"ל טעם למנהג, שאוכלים דווקא תפוח כדי לרמוז למה שאמר יצחק ליעקב: "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'", ודרשו
בגמרא (תענית כט:) שהֵריח שדה של תפוחים. ולכאורה צריך לברר, מה עניין שדה התפוחים שהריח יצחק בעת שברך את יעקב לר"ה? וביאר הגר"א בשם הזוה"ק, שברכת יצחק ליעקב היתה בר"ה, ובאותו זמן הריח את ריח בגדיו שהיו כריח השדה.

אך עדיין יש מקום לעיין בדברי המהרי"ל, שכן מבואר בכמה מקומות בש"ס (שבת פח. ותוס' שם ועוד) שהתפוח המקראי הינו 'אתרוג'. ומה שבימינו קוראים לתפוח תפוח,
זוהי טעות שהכניסו הנוצרים. א"כ לפי"ז לכאורה צריך לאכול אתרוג בר"ה ולא תפוח! ואכן הטור גרס בגמרא המדברת על הסימנים, שאחד הסימנים הוא 'אתרוגא'.

וכבר בשו"ת שדי חמד (ר"ה ב, ד) דן בשאלה זו, והן אמת כתב שבמקומות מסוימים בא"י נהגו לאכול דווקא אתרוג בר"ה.
מכל הנ"ל יוצא, שלכאורה צריך באמת לאכול אתרוג בר"ה, וא"כ יש לברר מהיכן הגיע המנהג לאכול תפוח?
בסוף דבריו של השדי חמד הובא כך: "ועם שבהיותנו בחו"ל רחוק לקיים זה כי ביוקר יעמוד לנו, ודיינו לקנות אתרוג לקיים מצוות החג (סוכות), אולי נזכה לשוב לארץ הקדושה ושם נוכל לקיים מנהג אבותינו". כלומר משמע מדבריו, שבחו"ל האתרוגים היו יקרים ונדירים מאוד, ולכן פסק המנהג לאכול אתרוגים בר"ה. וכיוון שתפוח הוא המין הקרוב ביותר לאתרוג, שכן הם נקראים באותו שם, נהגו לקחת תפוח במקום אתרוג בר"ה (וע"ע בשל"ה ר"ה ד"ה וז"ל הטור שביאר מדוע בכל זאת התפוח מועיל לסימן).
האם לפי"ז אולי יש מקום בימינו להחזיר את אכילת האתרוג במקום התפוח?

Re: אכילת תפוח בדבש בר"ה

פורסם: ה' ספטמבר 05, 2019 9:31 pm
על ידי לייטנר
דורש טוב לעמו כתב:וכבר בשו"ת שדי חמד (ר"ה ב, ד) דן בשאלה זו, והן אמת כתב שבמקומות מסוימים בא"י נהגו לאכול דווקא אתרוג בר"ה.

המנהג היה לברך שהחיינו על אתרוג בר"ה.

Re: אכילת תפוח בדבש בר"ה

פורסם: ד' ספטמבר 25, 2019 11:47 am
על ידי תורה מפוארת
הייתי מציע לעיין בפרי צדיק לראש השנה אותיות א'-ג' להבנת בעניין למה אוכלים דווקא תפוח בדבש.

Re: טיבול בדבש

פורסם: ד' ספטמבר 25, 2019 10:35 pm
על ידי אריה הכהן
מדברי המג"א והמ"ב משמע שרק בר"ה מטבילים את פרוסת 'המוציא' בדבש. אמנם בספר אורחות רבינו, מובא שבעל הקה"י, וכמדומה שגם החזו"א עשו זאת עד שמיני עצרת, בשבתות ויו"ט.