פורום אוצר החכמה

לא באתי לזלזל בכבודו ובכאבו של אף הרוג, אבל צריך לשמור על פרופורציות. לא כל עימות צבאי מצדיק סגנון של "דחופים סחופים נתונים לטרוף", גם בלי קשר לשאלה אם אפשר לראות בעימות הנ"ל הוא מלחמה על ייחוד שמו יתברך. האמנם כל הגויים יושבים שלוים, ורק אנחנו דוויים וסחופים?

ברזילי כתב:מה שבעייתי יותר הוא שהמעבר מסליחה לקינה מעקר במידה רבה את מהותו של הפיוט כולו - איך ההקדמה על סבלם של דורות קודמים מהווה נימוק לסליחת עוונות של מי שהוא דור רביעי לאותן הצרות? ולאידך גיסא, אם אנו אומרים "בקשו להפרידי ממך ומיחודך ואני לא עזבתי פקודיך" בשם הדורות הקודמים, זה לימוד זכות על חטאינו, או ההפך מזה?

לומד_בישיבה כתב:לצערינו החילונים בוטחים בכוחי ועוצם ידי ואינם מעלים על דעתם כלל למסור את הנפש לטענתם הם יכולים לטפל לבד באירן ושברק אובמה לא יעשה לנו טובות לא מדובשך ולא מעוקצך.

אבקש לציין לסליחות ליום ששי תערוג אליך כאיל וכו' שבדקתי בכמה סליחות עם פירוש ואין ביניהם אחד שמבין פשט בתהלים בפרק זה וכל המעיין היטב בתהלים אמרו נכחידם מגוי מתקומם לראות איך מפרשי הסליחות לא הבינו מאומה - איני מכיר את כל הסליחות הסתכלתי בכמה שיש לי בבית וכולם נאלחו.
ועוד חזון למועד
ואבקש סליחה מראש אם מישהו כתב לפרש פשט בסליחות על פי האמת ולא ראיתי את הסליחות שלו.

(ב) אל דמי לך - אל תתן שתיקה לעוותתינו שאויבינו מריעים לנו:
(ו) עליך ברית יכרותו - ברית זו אינה אלא עליך להשכיח את שמך שאין אתה קרוי אלהים אלא לנו אלהי ישראל ומאחר שלא יזכר שם ישראל אף שמך הגדול אינו נזכר כך מצאתי:
(ט) גם אשור - אף אשור שהיה נזהר עד היום משאר עצה סכלה ולא יתחבר עם מרעים כמה דאת אמר (בראשי' י') מן הארץ ההיא יצא אשור שיצא מעצת דור הפלגה, כאן נלוה עמם ועזרם לרעה:
(בפירושים אחרים מצאתי כן), גם אשור נלוה עמם וגו' - גם זה שהיה מחבב מתחלתו מע"ט שפירש מעצת נמרוד שנאמר מן הארץ ההיא יצא אשור אף הוא חזר להיות רשע לכך נשתתף להחריב ביתך, בראשית רבה:
היו זרוע - כל אלה נתנו כח ועזרה למואב עמון שכנינו לבא עלינו:
(י) עשה להם כמדין - ע"י גדעון:
כסיסרא - ע"י ברק:
(יא) נשמדו בעין דאר - איני יודע איזו מן המלחמות היתה בעין דאר של גדעון או של ברק:
היו דומן - זבל מפוזר, ת"י:
(יג) אשר אמרו - הגוים האלו האמורים למעלה אדום וישמעאל וכל חבריהם:
נירשה לנו את נאות אלהים - את נוה בית אלהים:
(יד) שיתמו כגלגל - וכקש הנדפים מפני רוח ומהו גלגל הוא ראשי קוצי השדה הקרויים קרדנ"ש בלעז, וכשמגיעין ימי החורף ניתקים ונשחתים מאליהם ופורחין מעט מעט ודומה אותו הניתק מהם כמין גלגלי אופן עגלה והרוח מוליכתן:
(טז) ובסופתך - טורביליו"ן בלעז:

ה' בוקר תשמע קולנו בוקר נערך לך ונצפה

בקר תשמע קולי - בבוקר אני קורא לך עליהם שהוא עת משפט ברשעי' כמו שנאמר לבקרים אצמית כל רשעי ארץ (לקמן /תהלים/ קא) היה זרועם לבקרים (ישעי' לג) כי בבקר בבקר יעבור (שם /ישעיהו/ כח):
בקר אערך לך - תפלתי על זאת, אערוך ל' מערכה הוא כך חברו מנחם:
ואצפה - שתעשה בהם משפטים:

אום אני חומה כתב:בסליחות ליו"כ קטן: 'חלבי ודמי הנמעט בצומי', וכן 'אשר ערכתי היום'

משולש כתב:ראיתי במקור חיים לחוות יאיר שי"א שפזמון ''אזכרה אלקים ואהמיה" אין לומר אא"כ הקהל או חזן בוכים. והוא דוחה את זה שם.

ובנוגע למי שלא הבין איפה נשחטים ונטבחים, נכון ליום הזכרון האחרון יש 23,320 חללי מערכות ועוד 2,495 אזרחים נרצחו בפעולות איבה. ורק אתמול חמשה בחורים כמעט נרצחו בגלל שהלכו לקברי אבות. וברגעים אלו מופנים לכיוונו של כל אחד מאתנו אלפי משגרי רקטות מצפון ומדרום, ובאיראן מכינים לנו אטום רח"ל. (בלי להזכיר את החורבן רק לפני 70 שנה שהיה שווה בחומרתו לחורבנות בית המקדש ואלפי שרידים ממנו עדיין מסתובבים בינינו עם מספרים על הזרוע עד 120).

וחלק גדול מאוד מא"י (כפרי יש"ע) הוא סכנת לינץ' ליהודים.


היו דיונים במשך הדורות על הסליחות האלו, (מהמנהג בימינו נראה שהתקבלה ההכרעה לא לשנות כלום עד כמה שאפשר). אבל יתכן שבדורנו אין ויכוח.

המתעתע כתב:

משולש כתב:ראיתי במקור חיים לחוות יאיר שי"א שפזמון ''אזכרה אלקים ואהמיה" אין לומר אא"כ הקהל או חזן בוכים. והוא דוחה את זה שם.

ובנוגע למי שלא הבין איפה נשחטים ונטבחים, נכון ליום הזכרון האחרון יש 23,320 חללי מערכות ועוד 2,495 אזרחים נרצחו בפעולות איבה. ורק אתמול חמשה בחורים כמעט נרצחו בגלל שהלכו לקברי אבות. וברגעים אלו מופנים לכיוונו של כל אחד מאתנו אלפי משגרי רקטות מצפון ומדרום, ובאיראן מכינים לנו אטום רח"ל. (בלי להזכיר את החורבן רק לפני 70 שנה שהיה שווה בחומרתו לחורבנות בית המקדש ואלפי שרידים ממנו עדיין מסתובבים בינינו עם מספרים על הזרוע עד 120).

וחלק גדול מאוד מא"י (כפרי יש"ע) הוא סכנת לינץ' ליהודים.


היו דיונים במשך הדורות על הסליחות האלו, (מהמנהג בימינו נראה שהתקבלה ההכרעה לא לשנות כלום עד כמה שאפשר). אבל יתכן שבדורנו אין ויכוח.

בושה וחרפה. באיזה מידה של אי הכרת הטוב לבורע עולם נכתבו הדברים.

לא צריך ללכת רחוק עד המצב בסוריה, הרי ברור שהמצב של יהודי אר"י טוב לאין ערוך ממצבם של יותר מחמשת מיליארד אנשים בעולם, איך אפשר לכתוב דברים כאלו?!

אנא עבדא כתב:כל התפילות והפיוטים הקדומים, אין לשנותם המטבע שטבעו חכמים. וכשמתפללים, אנו מתפללים על דעת אותם הצדיקים שתקנו התפילות והפיוטים. וממילא אין שום תמיהה וקושיא. נקודה.
כמובן במה שמוסיף האדם מהרהורי לבו, יזהר שלא יהא כדובר שקרים.

בני ברקי כתב:ביום השני של ראש השנה באמצע הפיוט בתחילת חזרת שחרית יש קטע "שולחתי במלאכות סגל חבורה..." ומצויין שם לחזן בלבד. וזה המשך אחד עם כל הפיוט כמבואר למעיין שם. רק הפסיקו שם כי הקהל לא יכולים לומר "שולחתי במלאכות וכו'". ובזה טעו מדלגי הפיוטים בישיבות שחשבו שזה קטע חשוב שאסור לדלגו כי הוא מודפס בפונט גדול...

ומי טעה בזה שכתב לפני "שולחתי במלאכות" לפתוח את ארון הקודש! גם מדלגי הפיוטים בישיבות?????

מנחם וואהלינער כתב:זל"ק של השל"ה הק' בסידורו שער השמים דף ש': בענין הפיוטים של ימים הנוראים האלה, יש בהם אוצרות גנוזות חכמה אשר אין להעריך ולשער, בפרט בתפלות הגדולות כמו האוחז והאדרת והאמונה אשר כל תיבה ותיבה מרמז שם או כנוי משמותיו וכנוייו יתברך, והרבה באו בדפוס פי' המחזור, אבל עוד יש כהנה וכהנה. על כן צריך לאמרם באימה וביראה בקדושה ובטהרה. ומכ"ש שלא ישלח אדם את ידו להגיה איזה דבר, כי לא דבר רק הוא ואם הוא ריק, הוא רק ממנו....
עיי"ש שמאריך לבאר כמה תמיהות בלשונות הפיוטים.
וידוע מכמה וכמה צדיקים וגדולים שלא להוציא דבר אעפ"י שמדלגים אותם, מהמחזורים הנדפסים לצורך בית מדרשם.
ובאמת אי"צ להאריך בזה אבל כשראיתי אשכול שלימה העוסק בהנידון אמרתי שאין הזמן לשתוק

מחולת המחנים כתב:יישר כח על הבאת הדברים המאירים הנאמרים מפום ממלל רברבן השל"ה להבין יקר תפארת גדולת התפילות והסליחות שנתקנו על ידי קדמונינו, וכל המשנה ידו על התחתונה.

והלוא ידוע שזו היתה דרכם של המשכילים עוד בתחילת ענינים ששלחו ידם לשנות את נוסח "יקום פורקן" בטענות שכאלו דמאי שייך לומר כיום למרנן ורבנן די בבבל לרישי כלה וכיו"ב, וסופם המר הוכיח על תחילתם, וכעת באים ממשיכי דרכם לשנות ולקצץ בנוסח התפילות והסליחות באותם דברי שוא ומדוחים, רחמנא יצילנו.

משולש כתב:הנה מידי דברי בעניין הסליחות אוסיף דבר יפה ששמעתי וראיתי:

הפזמון "אולי יחוס עם עני ואביון" כל בתיו מסתיימים בחרוז "יון" (כליון, דיוויון, רשיון) וזה מראה שהפזמון הוא אך ורק "אולי יחוס עם עני ואביון", אבל המילים "אולי ירחם" הם פתיחה של הבית הבא. (כי כל הבתים בפזמון זה מתחילים במילים "אולי ירחם"). וכן הוא בכתבים הישנים ומובא כך בסליחות גולדשמידט.

מה שנכון נכון כתב:על יקום פרקן ראה מש"כ הרי"ח בקונטרס מראות יחזקאל שבסו"ס עוי"ח.

עוד יוסף חי.GIF

וע"ע בזכר יהוסף ח"ב סימן פח.

אוצר החכמה כתב:

האם אכן החפץ חיים נמנע מטעם זה לומר בריך שמיה, משום אנא עבדא וכו'. ויש לדון בזה היטב.

לא שמעתי על הח"ח אלא על אחד מבעלי המוסר, ושאל אותי בני על זה שאלה צודקת, מה עלה בדעתו, וכי יש לו ברירה?
היינו אתה עבד של הקב"ה בין שאתה מתנהג כך ובין שלא, ואם הקושיא על דסגידנא קמיה הא וודאי בורכא.

אברהם כתב:

אוצר החכמה כתב:

האם אכן החפץ חיים נמנע מטעם זה לומר בריך שמיה, משום אנא עבדא וכו'. ויש לדון בזה היטב.

לא שמעתי על הח"ח אלא על אחד מבעלי המוסר, ושאל אותי בני על זה שאלה צודקת, מה עלה בדעתו, וכי יש לו ברירה?
היינו אתה עבד של הקב"ה בין שאתה מתנהג כך ובין שלא, ואם הקושיא על דסגידנא קמיה הא וודאי בורכא.

לשיטתו של בנך שליט"א מה השתבח משה ע"ה בתואר 'עבד ה', וכי יש לו ברירה. הלא כולנו עבדי ה'.

אוצר החכמה כתב:

האם אכן החפץ חיים נמנע מטעם זה לומר בריך שמיה, משום אנא עבדא וכו'. ויש לדון בזה היטב.

לא שמעתי על הח"ח אלא על אחד מבעלי המוסר, ושאל אותי בני על זה שאלה צודקת, מה עלה בדעתו, וכי יש לו ברירה?
היינו אתה עבד של הקב"ה בין שאתה מתנהג כך ובין שלא, ואם הקושיא על דסגידנא קמיה הא וודאי בורכא.

שיש ב' בחי' עבד, הא' שעבודתו היא מצד העול לבד, שאין לו אהבה והתקשרות אל האדון כי אינו יודע מעלת ומדריגת האדון ואין לו אהבה אליו כ"א עול האדון שעליו, שזה מכריחו לעבוד בכל עבודה קשה וכבידה ביותר מה שלמעלה מכחו וטבעו כו', וכמו"כ הוא ברוחניות, שאין לו בחי' אהבה והתקשרות לאלקות כ"א עול מלכות שעליו, שהוא בחי' היראה ופחד אלקים שעליו, ה"ז מכריחו לעבוד בקיום התו"מ בפו"מ אף שהוא בדרך עול ומשא כי אינו חפץ בזה באמת, כי הוא רוצה להיות חפשי...

[ו]בחי' עבד הב' הנ"ל, שעבודתו בשמחה ותענוג ולא תכבד עליו העבודה ויעבוד בכל עבודה קשה וכבידה בכל אשר יגזור אדונו עליו, ואע"פ שיהי' למעלה ונגד טבעו לגמרי עד מסירת נפש ממש לא ירגיש כלל בעצמו למשא ולעול כלל, אדרבה יעשה הכל מאהבה רבה בעונג ושמחה כו', וכל זה מצד עוצם התקשרותו בלב ונפש לאדונו...

קו ירוק כתב:

אוצר החכמה כתב:

האם אכן החפץ חיים נמנע מטעם זה לומר בריך שמיה, משום אנא עבדא וכו'. ויש לדון בזה היטב.

לא שמעתי על הח"ח אלא על אחד מבעלי המוסר, ושאל אותי בני על זה שאלה צודקת, מה עלה בדעתו, וכי יש לו ברירה?
היינו אתה עבד של הקב"ה בין שאתה מתנהג כך ובין שלא, ואם הקושיא על דסגידנא קמיה הא וודאי בורכא.

זו אמת. אבל גם ה'עבדא' - הוא עד כמה אנחנו משתעבדים אליו, ולא עד כמה אנחנו עבדים בגלל מלכותו בעל כרחינו.
ולכן נביאים אחרונים לא אמרו הגבור והנורא, אף שבודאי הוא גבור ונורא.