ידיעה חשובה בהגדרת 'וידוי'

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 6607
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

ידיעה חשובה בהגדרת 'וידוי'

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ספטמבר 20, 2015 8:49 am

מספר מאירת עינים לר' יצחק דמן עכו תלמיד הרמב"ן
קבצים מצורפים
וידוי.pdf
(313.93 KiB) הורד 218 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 6607
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ידיעה חשובה בהגדרת 'וידוי'

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' ספטמבר 29, 2016 10:18 pm

כמדומני שענין השמחה בעת אמירת הוידוי מופיע אצל החת"ס או אצל תלמידיו. מישהו יכול לציין מקור?

נוטר הכרמים
הודעות: 4403
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ידיעה חשובה בהגדרת 'וידוי'

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' ספטמבר 29, 2016 10:55 pm

עושה חדשות, לחיבת הענין, אעתיק לך מהרשום עמדי, דברי רבינו החת"ס עם תוספת מרובה.
ישנו ווארט של החת"ס ב'שיר מעון', וז"ל: מעולם תמהתי שאומרים הוידוי בנעימת קול... אמנם גם הוידוי מ"ע והמצוה צריכה להיות בשמחה, ועוד דלעורר התשובה מאהבה שזדונות נהפכים לזכיות, לכן אנו מנגנים בשמחת לב. וכ"כ בתפארת ישראל בתענית יכין סוף אות סג, דבא לרמז שכל החטאים יהפכו לזכויות, וראוי לשורר עליהם כעל זכויות.

[וענין שמחת הכפרה והתשובה זה תוכן המ"ע של אכילה בערב יוה"כ, ראה בלשון השפת אמת ספר דברים - ליום כפור - [תרנ"ב]: ולכן יש לשמוח בבוא זה יום הקדוש. לכן האוכל בתשיעי כו' בזו השמחה יש בו הארה מיוהכ"פ. וכמו כן במוצאי יוהכ"פ דכתיב עד ערב. וקשה ג"כ וכי בערב מתענין הלא ביום מתענין. רק האוכל ושמח במוצאי יוהכ"פ כאלו התענה. ונמשך הארה ע"י זו השמחה מיוהכ"פ לכל הימים. וכמ"ש אכול בשמחה כו'.

והדבר מבואר כבר בליקוטי רבינו הגר"א קנ"ד ע"א, וז"ל: אין יו"ט לישראל כיוה"כ, ועיוה"כ בשביל שמחה של יוה"כ נתקן ובשביל שמחה של תשובה ג"כ שא"א בשעתה, ומר בריה דרבינא הוה יתיב כולא שתא בתענית לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי, וכולן קבלת התורה, יוה"כ כמ"ש תענית ל' ב' [שניתנו בו לוחות שניות], ופורים כמ"ש הדר קיבלוה, ולכן הוא נגד יוה"כ כנ"ל.

וכבר העירו שמקורו טהור גם בדברי חז"ל בענין תשובת יוה"כ, וז"ל תנדב"א (אליהו רבה פרשה א): דבר אחר ימים יוצרו ולו אחד, זה יום הכפורים לישראל, שהוא שמחה גדולה לפני מי שאמר והיה העולם, שנתנו באהבה רבה לישראל, משלו משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שהיו עבדיו ובני ביתו מוציאין את הזבלים ומשליכים אותם כנגד פתח של מלך, וכשהמלך יוצא ורואה הזבלים (היה) [הוא] שמח שמחה גדולה, לכך (נאמר) [נדמה] יום הכיפורים, שנתנו הקב"ה באהבה רבה [ובשמחה], ולא זו בלבד אלא בשעה שהוא מוחל לעונותיהן של ישראל אין מתעצב בלבבו אלא שמח שמחה גדולה, ואומר להם להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות, בואו ושמחו עמי שמחה גדולה, שאני מוחל לעונותיהם של ישראל, לפיכך יהא אדם זוכר מיום שבחר הקב"ה באברהם עד אותה שעה, וכל טובות וצדקות שעשה עם ישראל בכל שעה ושעה, שנאמר זכר אלה יעקב (ישעיה מ"ד כ"א) ואומר מחיתי כעב פשעיך, מה עבים הללו נמחין על ידי הרוח כך עונותיהם של ישראל נמחין בעולם הזה ואין להם תקומה לעולם הבא, שנאמר מחיתי כעב, מה תלמוד לומר כי גאלתיך (ישעיהו מ"ד), גאלתיך מספר מיתה ונתתיך בספר חיים, לכך נאמר כי גאלתיך, מה ענין שלאחריו רונו שמים.

ובאליהו זוטא פרשה ד: ארבעים ימים האחרונים שעלה משה שנייה להר סיני להביא תורה לעמו, (וגזרו) [גזרו] ישראל יום צום יום תענית, יום האחרון שבכולם שהוא סוף ארבעים, גזרו תענית ולנו בתעניתם, כדי שלא ישלוט בהם יצר הרע, ולמחרת השכימו ועלו לפני הר סיני, הן בוכין לקראת משה, ומשה בוכה לקראתם, עד שעלתה אותה בכייה למרום, באותה שעה נתגלגלו רחמיו של הקב"ה עליהן, ובישרה אותן רוח הקודש בשורות טובות ונחמות, ואמר להן, בניי, נשבע אני בשמי הגדול שלי, שתהא לכם בכייה זו בכיית שמחה, ויהיה לכם יום זה יום סליחה וכפרה ומחילה, לכם ולבניכם ולבני בניכם עד סוף כל הדורות].

ואמנם בענין הוידוי לכאורה צ"ב, מה שייך כאן ענין של שמחה, הרי עדיין לא אוחזים בכפרה אלא בחלק מן מעשה התשובה.

ויתכן לבאר שהוידוי הוא משהו שבעצם שייך לתשובה מאהבה ולא מיראה, כי מתוך התבוננות בכל המעוות אדם מגיע לרצון כנה ואמיתי להיטיב את כל הדרך וליישר את כל הכיוון, ואף שאין זה תשובה מאהבה במובנה הפשוט, זה לא אהבת ה', מ"מ זה אהבת תורת ה' ומצוותיו, הוא לא מעוניין להמשיך בדרכו מאחר ורואה את גודל הקלקלה שבמעשיו, ולאו דווקא מחמת העונשים החמורים שהוא מתיירא מהם.

ויתירה מזו, אדם בשעת הוידוי בוכה ומיצר על הריחוק מה' ע"י החטאים, ובכך בעצם הוא מייחל לעורר את האהבה הישנה והידידות עם הבוי"ת.

אולם נראה להטעים עוד ענין השמחה ב'וידוי' בתוספת נופך, וזה לפי דברי הרש"ר הירש פרשת ויקרא ה, ה) בפי' המלה 'וידוי', וז"ל, ה "ידה" קרוב אל "ידע", והוא גם השורש של "יד"; מכאן: "ידו" (ירמיה נ,יד); "וידו - אבן בי" (איכה ג, נג). נמצאת זו הוראת "ידה - ודה": המיידה חפץ, זורקו בכח אל אדם אחר. המתודה מוציא בשפתיו את מה שהיה כמוס בסתר לבו.

ולפי"ז נראה שבעצם ב'וידוי' יש מעשה השלכה של כל רגשי המרירות שגואים וממלאים חדרי לבבו של החוטא, ומה מאוד ישמח ויעלוז בהשלכתם החוצה, ובהתוודותו לפני קונו את חטאתו אשר חטא.

פרי יהושע
הודעות: 2674
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: ידיעה חשובה בהגדרת 'וידוי'

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' ספטמבר 29, 2016 11:10 pm

נוטר הכרמים כתב:ואמנם בענין הוידוי לכאורה צ"ב, מה שייך כאן ענין של שמחה, הרי עדיין לא אוחזים בכפרה אלא בחלק מן מעשה התשובה.

ויתכן לבאר שהוידוי הוא משהו שבעצם שייך לתשובה מאהבה ולא מיראה, כי מתוך התבוננות בכל המעוות אדם מגיע לרצון כנה ואמיתי להיטיב את כל הדרך וליישר את כל הכיוון, ואף שאין זה תשובה מאהבה במובנה הפשוט, זה לא אהבת ה', מ"מ זה אהבת תורת ה' ומצוותיו, הוא לא מעוניין להמשיך בדרכו מאחר ורואה את גודל הקלקלה שבמעשיו, ולאו דווקא מחמת העונשים החמורים שהוא מתיירא מהם.

ויתירה מזו, אדם בשעת הוידוי בוכה ומיצר על הריחוק מה' ע"י החטאים, ובכך בעצם הוא מייחל לעורר את האהבה הישנה והידידות עם הבוי"ת.

אולם נראה להטעים עוד ענין השמחה ב'וידוי' בתוספת נופך, וזה לפי דברי הרש"ר הירש פרשת ויקרא ה, ה) בפי' המלה 'וידוי', וז"ל, ה "ידה" קרוב אל "ידע", והוא גם השורש של "יד"; מכאן: "ידו" (ירמיה נ,יד); "וידו - אבן בי" (איכה ג, נג). נמצאת זו הוראת "ידה - ודה": המיידה חפץ, זורקו בכח אל אדם אחר. המתודה מוציא בשפתיו את מה שהיה כמוס בסתר לבו.

ולפי"ז נראה שבעצם ב'וידוי' יש מעשה השלכה של כל רגשי המרירות שגואים וממלאים חדרי לבבו של החוטא, ומה מאוד ישמח ויעלוז בהשלכתם החוצה, ובהתוודותו לפני קונו את חטאתו אשר חטא.


ראה עוד בפחד יצחק (הוטנר) יום הכיפורים מאמר י"ז ד', ב' חלקי הווידוי מדין "תשובה" ומדין "כפרת דברים" כווידוי כה"ג שנא' בו וכפר, שהוא הנקיון [=כפרה], ע"י "הקאת הגעל" מבפנים לחוץ, עי' שם באורך.

עושה חדשות
הודעות: 6607
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ידיעה חשובה בהגדרת 'וידוי'

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 30, 2016 12:08 am

יש"כ.
א"כ, המובא מדברי ר"י דמן עכו, זה באמת ידיעה חשובה מאד.

עושה חדשות
הודעות: 6607
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ידיעה חשובה בהגדרת 'וידוי'

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אוקטובר 09, 2016 9:00 pm

ראיתי כעת עוד קטע חשוב, כדלהלן -
פירוש התפילות לר"י ב"ר יקר כתב:יש לתמוה מה מועיל לאדם להתפלל ומבקש מחילה וסלי' וכפרה, למה אבד לו מחילה וכפרה אם אינו מבקשה כי אם חטא ולא שב לא תועיל לו שום תשובה ואם שב תשובה גמורה הכל מחול לו, אבל אין לתמוה אם אדם מבקש חכמה ונכסים אם לא זכה במעשים טובים דכיון שלא חטא אע"פ שלא זכה הוא נענה, וכן הוא בתנחומא א' הקב"ה כמה אני רחום שאפי' בשעה שאני רואה בני אדם שאין להם זכות ולא זכות אבות והם באים ומתחננים לפני אני שומע להם וכופל להם את פרנסתם, והכי נמי דרשי' בואתחנן תנחומא ג' שהיה משה שואל מתנת חנם, ודריש נמי במדרש תלי' ועושה חסד למשיחו אמ' דוד לפני הקב"ה אין אני בא לפניך לא בחסד ולא במעשים טובים שעשיתי כי אם בצדקתך לבד כעני המבקש על הפתח, ואע"פ כי ממשה ודוד אין ראיה כי מאחר שהיה להם הרבה זכיות היו יכולין לשאל בחנם ובצדקה אבל מי שאין לו זכות כלל ולא זכות אבות מנין ולזה הוצרכנו ראיה הראשונה, מכל מקום יש לתמוה מה שתמהנו תחלה על שאלת הכפרה והמחילה. ונראה לפרש שאע"פ ששב האדם אין תשובה גמורה עד שיתודה בפיו ובלבו דכתי' חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי וכתי' מיד ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר, ואע"פ שהקב"ה יודע מה שמודה בפיו ולבו חפץ מעין סגנון של מעלה מטה שמבקשין מחילה בפה, וראינו גם בתורה בוידוי מעשר שצריך לומ' לא אכלתי באוני ממנו אע"פ שהב"ה יודע וגם בבכורים צריך לומ' בקול רם הנה הבאתי ראשית פרי האדמה אשר נתת לי יי' ואע"פ שהקב"ה יודע, ואם תרצה לומ' כדי שישמעו העולם רוצה התורה כך כמו כן תאמר במחילה וסליחה שרוצה הקב"ה שישמעו מלאכיו ויביאו לפניו תשובתו אשר הוציא מפיו שהמלאכים שומעים הדיבור ואינם יודעים המחשבה. אבל אין לו לומ' תשובתו בקול רם אם חטא בינו לבין המקום כי על זה כתי' אשרי נשוי פשע כסוי חטאה ואם אין לו כי אם עזות מצח כשמודה חטאיו היה לו להודות בקול רם כדי שישמעו הבריות כמו וידוי ומקרא בכורים, והכי אמ' במד' תלי' כיצד הוא הודוי צריך שיא' מודה אני לפניך שחטאתי ופשעתי ומתחרט אני ולא אעשה עוד כמוהו יהי רצון מלפניך שתכפר על כל עונותי, וה"ר משה כת' גם כן מדרכי התשו' להיות השב צועק תמיד לפני יי' בבכי ותחנונים, ולא שיכי תחנונים על חרטת האדם לחטאו כי אם על בקשת מחילה ונשלמה פרים שפתינו, וראיה לנו גמורה מדכת' ואמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו וכתוב לעיל מיניה שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך קחו עמכם דברים ושובו אל ה' משמע כך דרשת הפסוקים שובה ישראל שישוב מחטאו קחו עמכם דברים ושובו אל ה' היינו ודוי שצריך לומר חטאתי וישר העויתי ואמרו אליו כל תשא עון

עושה חדשות
הודעות: 6607
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ידיעה חשובה בהגדרת 'וידוי'

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' מאי 12, 2018 9:29 pm

בביאור ענין וידוי מעשרות,
ראיתי כעת בספורנו פ' כי תבוא שכתב כך:
בערתי הקדש מן הבית. בחטאינו ובעונות אבותינו הוסרה העבודה מהבכורות אשר להם היו ראויות תרומות ומעשרות כאמרו ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם וזהו וידוי מעשר שהזכירו רז"ל.


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: סייג לחכמה ו־ 4 אורחים