פרי יהושע כתב:דווקא הרמב"ם כתב שאדם לא ינזר ממאכלות שלא אסרה תורה וכדו' איך זה מתאים?
השואל מרבו כתב:פרי יהושע כתב:דווקא הרמב"ם כתב שאדם לא ינזר ממאכלות שלא אסרה תורה וכדו' איך זה מתאים?
איפה בדיוק כתב כן הרמב"ם?
ואם יבוא האיש הסכל, בלא ספק, וישתדל להוסיף על אלה הדברים, כגון שיאסור האכילה והשתיה נוסף על מה שנאסר מן המאכלות, ויאסור הזיווג נוסף על מה שנאסר מן הביאות, ויתן כל כספו לעניים או להקדש, נוסף על מה שבתורה מן הצדקה וההקדשות והערכים - יהיה זה עושה מעשי הרע והוא לא ידע, ויגיע אל הקצה האחד, ויצא מן המיצוע לגמרי. ולחכמים בזה הענין דבר, לא ראיתי מעולם נפלא ממנו, והוא בגמרא דבני מערבא, בתשיעי מנדרים. דיברו בגנות אותם המקבלים על עצמם שבועות ונדרים, עד שנשארים כעין אסירים, ואמרו שם זו הלשון: "ר' אדי בשם ר' יצחק: לא דייך מה שאסרה לך התורה, אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים?". וזה הוא הענין אשר זכרנוהו בשווה, בלא תוספת ובלא חסרון.
איתן כתב:השואל מרבו כתב:פרי יהושע כתב:דווקא הרמב"ם כתב שאדם לא ינזר ממאכלות שלא אסרה תורה וכדו' איך זה מתאים?
איפה בדיוק כתב כן הרמב"ם?
שמונה פרקים לרמב"ם פרק דואם יבוא האיש הסכל, בלא ספק, וישתדל להוסיף על אלה הדברים, כגון שיאסור האכילה והשתיה נוסף על מה שנאסר מן המאכלות, ויאסור הזיווג נוסף על מה שנאסר מן הביאות, ויתן כל כספו לעניים או להקדש, נוסף על מה שבתורה מן הצדקה וההקדשות והערכים - יהיה זה עושה מעשי הרע והוא לא ידע, ויגיע אל הקצה האחד, ויצא מן המיצוע לגמרי. ולחכמים בזה הענין דבר, לא ראיתי מעולם נפלא ממנו, והוא בגמרא דבני מערבא, בתשיעי מנדרים. דיברו בגנות אותם המקבלים על עצמם שבועות ונדרים, עד שנשארים כעין אסירים, ואמרו שם זו הלשון: "ר' אדי בשם ר' יצחק: לא דייך מה שאסרה לך התורה, אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים?". וזה הוא הענין אשר זכרנוהו בשווה, בלא תוספת ובלא חסרון.
אמנם, אצל ר"א בן הרמב"ם יש שיטה אחרת מאשר לאביו בנושא הזה.
השואל מרבו כתב:אבל האם הרמב"ם התכוון שלא יפרוש אדם כלל מענייני העוה"ז? הלא בספר התדיר כתב בסך הכל שלא לאכול בשר וכדומה בימות החול, לא לפרוש לגמרי. [אמנם א"א להוכיח מזה שהרי בשבת הוא מצוה, אבל עכ"פ לא מיירי מלפרוש לגמרי] הלא גם הרמב"ם מודה למושג "קדש עצמך במותר לך", ועי' במסילת ישרים מש"כ, האם אין הרמב"ם מודה לדבריו?
אני כותב מתוך חוסר עיון וחוסר ידיעה במשנת הרמב"ם בעניין, אבל לפו"ר אני לא מבין את הסתירה.
איתן כתב:
אני אישית לא טענתי שיש סתירה. רק הבאתי את מקור לרמב"ם המובא ע"י פרי יהושע. אף שסיפור אינו הכי ברוח הרמב"ם הוא יתכן. מה גם שמובא שם שהתכלית היה להרבות בלימוד תורה (אולי זה רק על הפרישות מאשתו). על כל פנים מי אמר שהרמב"ם סבר שתיקן לגמרי את כל מידותיו והגיע לדרך האמצע? אולי הוא סבר שיש מה לתקן?
אך איני מכיר את ספר התדיר ואת מחברו, ומה גם הוא מביא את דבר בלשון "וכך אומרים על הרמב"ם". לכן לא הייתי סומך על המקור הזה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים