עמוד 1 מתוך 1

וידוי "אשמנו"-בכניסת יוה"כ

פורסם: ב' ספטמבר 21, 2015 12:18 am
על ידי בני ברקי
מה מקור המנהג לא לומר וידוי אשמנו בכניסת יוה"כ לצאת ידי חובת שיטת הרמב"ן.האם חלקו על הרמב"ן? מדוע רק קהילות החסידים(עכ"פ שאני מכיר) נהגו להתוודות כל הציבור לפני כל נדרי ובישיבות הק' לא נהגו? האם סומכים על תפילה זכה?(א.אומרים אותה בישיבה ב.לא כולם מספיקים לומר לפני כל נדרי והרבה נהגו לומר אותה בהפסקה לפני תפילת ערבית)

Re: וידוי "אשמנו"-בכניסת יוה"כ

פורסם: ב' ספטמבר 21, 2015 12:44 pm
על ידי משולש
השאלה היא הפוכה:
מה מקור המנהג של המתוודים בכניסת היום, ולא מוזכר בטור ושו"ע ונושאי כליהם כולל משנ"ב?
לפני שמחפשים דעות יחידאות של ראשונים צריך לקיים את כל מה שכן נפסק להלכה בכל הפוסקים.

Re: וידוי "אשמנו"-בכניסת יוה"כ

פורסם: ב' ספטמבר 21, 2015 12:48 pm
על ידי מה שנכון נכון
משולש כתב:השאלה היא הפוכה:
מה מקור המנהג של המתוודים בכניסת היום, ולא מוזכר בטור ושו"ע ונושאי כליהם כולל משנ"ב?
לפני שמחפשים דעות יחידאות של ראשונים צריך לקיים את כל מה שכן נפסק להלכה בכל הפוסקים.

מוזכר במ"ב תרז,א.

Re: וידוי "אשמנו"-בכניסת יוה"כ

פורסם: ב' ספטמבר 21, 2015 1:01 pm
על ידי משולש
מה שנכון נכון כתב:
משולש כתב:השאלה היא הפוכה:
מה מקור המנהג של המתוודים בכניסת היום, ולא מוזכר בטור ושו"ע ונושאי כליהם כולל משנ"ב?
לפני שמחפשים דעות יחידאות של ראשונים צריך לקיים את כל מה שכן נפסק להלכה בכל הפוסקים.

מוזכר במ"ב תרז,א.

טעיתי בפרט זה.
השיטה מוזכרת במשנ"ב בשם השל"ה, וכתב שכן נוהגים היום לומר תפילה זכה.

עכ"פ בשאר פוסקים לא מוזכר זה, (וגם מנהג תפילה זכה לא התפשט בכל תפוצות ישראל).

Re: וידוי "אשמנו"-בכניסת יוה"כ

פורסם: ב' ספטמבר 21, 2015 1:11 pm
על ידי מה שנכון נכון
משולש כתב:
מה שנכון נכון כתב:
משולש כתב:השאלה היא הפוכה:
מה מקור המנהג של המתוודים בכניסת היום, ולא מוזכר בטור ושו"ע ונושאי כליהם כולל משנ"ב?
לפני שמחפשים דעות יחידאות של ראשונים צריך לקיים את כל מה שכן נפסק להלכה בכל הפוסקים.

מוזכר במ"ב תרז,א.

טעיתי בפרט זה.
השיטה מוזכרת במשנ"ב בשם השל"ה, וכתב שכן נוהגים היום לומר תפילה זכה.

עכ"פ בשאר פוסקים לא מוזכר זה, (וגם מנהג תפילה זכה לא התפשט בכל תפוצות ישראל).

במחילה כדאי קצת לבדוק לפני שממשיכים לכתוב טעויות ולהטיף מוסר 'על חיפוש שיטות יחידאיות'.
דברי השל"ה הובאו במ"א כאן ובא"ר ובח"א ובגר"ז וביעב"ץ ובערה"ש ובכה"ח, וגם הספרדים נהגו לומר פיוט לך אלי שיש בו וידוי ויוצאים בזה יד"ח וכמש"כ הפר"ח כאן. וכ"כ המהר"ם בן חביב בתוספת יוה"כ, ומהרי"י אלגאזי בשלמי חגיגה ומהרי"ץ. [וכ"ה בעוד פוסקים וכבר יצאנו גם יד"ח כי רוכלא].

Re: וידוי "אשמנו"-בכניסת יוה"כ

פורסם: ב' ספטמבר 21, 2015 3:00 pm
על ידי משולש
מדבריך הראשונים היה נשמע שזה מובא רק במשנ"ב וסמכתי עליך.
עכ"פ הפוסקים מביאים את זה כ"ראוי" ובוודאי אי אפשר לשאול למה לא עושים ככה כי זה לא חובה ולא דין אלא הנהגה טובה.

Re: וידוי "אשמנו"-בכניסת יוה"כ

פורסם: ב' ספטמבר 21, 2015 8:46 pm
על ידי מה שנכון נכון
צינתי למ"ב כדוגמא בעלמא לפוסק אחרון מקובל, בפרט משום שפרטת להדיא ש'אינו במ"ב'.
על מה שכתבו רוב ככל הפוסקים שראוי להחמיר, ועל מה שנהגו רוב ככל ישראל מאות שנים יש לתמוה אם אכן לא היו נוהגים כן כיום. אלא שאליבא דאמת אין כאן כל תמיהה כי מנהג אבותינו ב"ה עדיין אחוז בידינו אלו ב'תפלה זכה' ואלו ב'לך אלי', ואין פרץ ואין יוצאת. ומי שמגיע מאוחר ל'כל נדרי' ידאג לעצמו.
[ולפני שהונהגה תפלה זכה היו - היודעים את דברי הפוסקים - מתודים מסתמא בנוסח הוידוי הרגיל].

Re: וידוי "אשמנו"-בכניסת יוה"כ

פורסם: ג' ספטמבר 22, 2015 10:35 am
על ידי משולש
האם לפני תקנת תפילה זכה היו מתוודים או לא איני יודע.
לפי לשון הפוסקים נראה שזה התחיל עם יחידי סגולה.

זה שבימינו זה מקובל מאוד, לא מחייב שזה היה מקובל גם בדורות קודמים.
עכ"פ אין חולק שחובת היום לומר סליחות עם י"ג מידות בכל תפילות היום וזה הרבה יותר חשוב מה"עניין" לצאת ידי שיטת הרמב"ן.

Re: וידוי "אשמנו"-בכניסת יוה"כ

פורסם: ג' ספטמבר 22, 2015 1:00 pm
על ידי מה שנכון נכון
אני לא מבין על מה ההתעקשות וההליכה סחור סחור.
מאז שכתב זאת השל"ה והעתיקוהו הפוסקים אחריו מסתבר מאד שעשו זאת הלומדים שידעו את דבריהם, עד שנתפשט המנהג ברוב ככל ישראל כשהודפסו התפלות במחזורים.
על מה שהורונו גדולי הפוסקים שראוי להחמיר יש לשמור גם אם תאריך יצור המנהג אינו מהמאה השניה לפה"ס.
אם יש דברים חשובים אחרים שעושים או שלא עושים אינני יודע וזה לא משנה כלום לנושא האשכול.

Re: וידוי "אשמנו"-בכניסת יוה"כ

פורסם: ה' ספטמבר 24, 2015 3:29 pm
על ידי משולש
מה שנכון נכון כתב:אני לא מבין על מה ההתעקשות וההליכה סחור סחור.
מאז שכתב זאת השל"ה והעתיקוהו הפוסקים אחריו מסתבר מאד שעשו זאת הלומדים שידעו את דבריהם, עד שנתפשט המנהג ברוב ככל ישראל כשהודפסו התפלות במחזורים.
על מה שהורונו גדולי הפוסקים שראוי להחמיר יש לשמור גם אם תאריך יצור המנהג אינו מהמאה השניה לפה"ס.
אם יש דברים חשובים אחרים שעושים או שלא עושים אינני יודע וזה לא משנה כלום לנושא האשכול.

יש הבדל בין "ראוי" לבין פסק הלכה. וההתפשטות של דברים כאלו תלויה במזל, יש עוד עשרות "ראוי" כאלו שאף אחד לא עושה. ואולי גם לא יודעים מהם כלל. ויתכן שבדורות קודמים הקפידו ה"לומדים" על "ראויים" אחרים, ובדור הזה נהיה "מודע" להקפיד על פרט זה. ואולי בדור הבא זה יתחלף. ועכ"פ האשכול נפתח בתמיהה "על מי סומכים" שלא עושים כך. ועל זה הערתי שקודם יש לשאול על הדברים המחויבים ואחר כך על ה"עניינים".