עמוד 1 מתוך 1

טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

פורסם: ב' נובמבר 15, 2010 4:48 pm
על ידי חכם באשי
ידועים עשרת הטעמים שניתנו למצוות תקיעת שופר בראש השנה, הם נדפסו במחזורים וכו'.
כן כותב רא"י בראדט, בין כסה לעשור, עמ' ד:
תקיעת שופר.png
תקיעת שופר.png (29.88 KiB) נצפה 4156 פעמים


אלא שבנוסף לאבודרהם שמביא את הטעמים בשם רב סעדיה גאון, כתב חלק מהטעמים ר' בחיי, בספרו כד הקמח (ערך ראש השנה,ב), אך לא בשם רס"ג.
שאלתי היא: האם מישהו מכיר מקור קדום לאבודרהם המייחס את עשרת הטעמים לרב סעדיה גאון?

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

פורסם: ד' ספטמבר 07, 2011 10:35 am
על ידי איש_ספר
הלכות חג בחג

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

פורסם: ד' ספטמבר 07, 2011 10:44 am
על ידי חכם באשי
תודה לך, איש ספר, על הקפצת אשכולות ישנים הנוגעים לענייני דיומא.
ובנוגע לטעמי מצוות תקיעת שופר שכתב רס"ג,
מאותה עת ששאלתי את שאלתי שבראש האשכול, נתחדש לי (ע"י ידידי הרב מ"מ הוניג), שכבר הפייטן הקדמון, יוסי בן יוסי, כותב חלק מהטעמים.
כן כותב א' מירסקי במבואו ל'פיוטי יוסי בן יוסי', מהדורה שניה, ירושלים תשנא, עמ' 24:
מירסקי.png
מירסקי.png (42.47 KiB) נצפה 4071 פעמים

היכן כותב הרס"ג את העשר טעמים לתקיעת שופר?

פורסם: ה' מאי 16, 2013 4:06 pm
על ידי הפלא ופלא
היכן כותב הרס"ג את העשר טעמים לתקיעת שופר?

Re: היכן כותב הרס"ג את העשר טעמים לתקיעת שופר?

פורסם: ה' מאי 16, 2013 5:06 pm
על ידי קוץ בן פרח
לפני כמה שנים חיפשתי ולא מצאתי ברס"ג גופיה, והמקור הראשון כמדומני מובא באבודרהם.

Re: היכן כותב הרס"ג את העשר טעמים לתקיעת שופר?

פורסם: ה' מאי 16, 2013 5:30 pm
על ידי יאיר

Re: היכן כותב הרס"ג את העשר טעמים לתקיעת שופר?

פורסם: ה' מאי 16, 2013 7:41 pm
על ידי איש_ספר

Re: היכן כותב הרס"ג את העשר טעמים לתקיעת שופר?

פורסם: ו' מאי 17, 2013 12:06 am
על ידי הוגה ומעיין
יש עוד דברים מהרס"ג המובאים באבודרהם ואינם לפנינו במקורות אחרים מכתביו, אך יש עליהם עדויות בלתי תלויות. לאחרונה נתקלתי במה שמביא בשמו באופן החזקת הלולב, והדברים נמצאים בכל התכלאלים הישנים בערבית. נראה שחיבור של הרס"ג על סדר המועדים, שאולי אף נכתב בערבית, לא הגיע אלינו, ולא חיפשתי באמתחת הספרים על כך.

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

פורסם: ו' אוגוסט 28, 2015 3:07 am
על ידי צונאמי
חכם באשי כתב:שאלתי היא: האם מישהו מכיר מקור קדום לאבודרהם המייחס את עשרת הטעמים לרב סעדיה גאון?

גם חרם דרבינו גרשום מובא בכתובים בשמו רק כמאה שנה אחריו.
האזכורים הראשונים לתקנות הם מאמצע המאה ה-12, מאה שנים ויותר לאחר פטירתו של רבנו גרשום.

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

פורסם: ד' אוקטובר 05, 2016 9:54 pm
על ידי י. אברהם
האם נתחדש דבר למאן דהו בענין הנ"ל?

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

פורסם: ה' אוקטובר 06, 2016 12:06 am
על ידי הוגה ומעיין
מאחר ושרח רס"ג לבמדבר פרק כט עוד לא הגיע לידינו (אף שהוא ככל הנראה כיום - נכתב, ולא כדעה שהיתה מקובלת לפני זמן), קשה עדיין לקבוע אפילו אם הדברים הם מהשרח.

עם זאת הסגנון בהחלט מתאים לרס"ג, שדרכו להרחיב עניין על פי מניית אזכוריו השונים בתנ"ך, ולבארו על פי כל אחד מהם. זו תופעה מאוד נפוצה אצל רס"ג, וייחודית לו. גם כאן אנו רואים שהוא מונה את אזכורי "שופר" בתנ"ך ומבאר את טעמי תקיעת שופר על פיהם, וגם ממספר את הטעמים, כדרכו.
בנוסף ניתן להצביע על הנוסח שבאבודרהם כתרגום מערבית. כך "להכריז על ראשנו", "אל יקרא תגר על עצמו", "אין שומעין לו טענה", "ונשבר עצמנו" ו"ולהתאוות אליו" - כל אלו מטבעות לשון שאין מקורן בלה"ק אלא תרגום מערבית.

גם העובדה שרבינו בחיי מביא את הדברים ובסתם, לא זו בלבד שאינה ראיה לסתור אלא שהיא ראיה לסייע, שהרי בעשרות מקומות מביא רבינו בחיי, ובסתם, את דברי רס"ג בשרח למקרא, במיצוע פירושו של רבינו חננאל.

עם זאת, ברור לי שהציטוט מרס"ג מסתיים ב"כל יושבי תבל ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו". כל המובא בהמשך באבודרהם "ואומר במדרש כל השנה השטן מקטרג על ישראל" והלאה, אינו מרס"ג שאין דרכו להביא מדרשים בשם "אומר במדרש", מה גם שזהו מדרש מאוחר לרס"ג. גם הגימטריה בהמשך, "בכסה" בגימטריא "לבנה", זרה לרס"ג. הציטוט של אבודרהם הוא איפוא עד "ואומר במדרש", ומה שהדפיסו במחזורים תחת הכותרת "עשרה טעמים לרס"ג" גם את ההמשך - שגגה היא ויש לתקנה.

אלו הערות שעלו לי לפו"ר בר"ה, ואולי עוד חזון למועד.

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

פורסם: א' פברואר 12, 2017 2:17 pm
על ידי הוגה ומעיין
מצאתי בס"ד את הדברים בשרח רס"ג לויקרא פרק כג, בקטע גניזה, בו מופיע המקור הערבי. בקטע נמצאים ארבעת העניינים הראשונים. וכבר התפרסמו הדברים ע"י י' רצהבי ז"ל ב"סיני" צד, התרגום העברי בעמ' טז.

ומתיישב בזה למה בעניין השני לא הובא שום פסוק, שלא כבשאר העניינים (וכמש"נ עניין זה מהותי לדרך הפירוש של רס"ג). כעת מתגלה שאכן רס"ג הביא פסוק, והוא תקיעת שופר של השבת שדות ועבדים, וקישור את ההשבה הזו למה שימים אלו הם זמן תשובה. אלא שאברבנאל או המקור שלפניו השמיט דברים אלו.

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

פורסם: ו' ספטמבר 07, 2018 12:21 pm
על ידי עושה חדשות
הוגה ומעיין כתב:מצאתי בס"ד את הדברים בשרח רס"ג לויקרא פרק כג, בקטע גניזה, בו מופיע המקור הערבי. בקטע נמצאים ארבעת העניינים הראשונים. וכבר התפרסמו הדברים ע"י י' רצהבי ז"ל ב"סיני" צד, התרגום העברי בעמ' טז.

ומתיישב בזה למה בעניין השני לא הובא שום פסוק, שלא כבשאר העניינים (וכמש"נ עניין זה מהותי לדרך הפירוש של רס"ג). כעת מתגלה שאכן רס"ג הביא פסוק, והוא תקיעת שופר של השבת שדות ועבדים, וקישור את ההשבה הזו למה שימים אלו הם זמן תשובה. אלא שאברבנאל או המקור שלפניו ר"ד אבודרהם השמיט דברים אלו.

יש"כ.

אבל באמת לא הבנתי את ההקשר, נא לבאר.

הטעם השני של רסג על השופר.png
הטעם השני של רסג על השופר.png (27.21 KiB) נצפה 2502 פעמים

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

פורסם: ו' ספטמבר 07, 2018 1:32 pm
על ידי הוגה ומעיין
אודה אם תרחיב בקושי, ולמה אין נראה בעיניך כפשוטם של דברים, שיש קשר בין השבת העבד לביתו לבין תשובת האדם לדרך המקורית, דרך הצדק והיושר.

וכיון שהוקפץ האשכול, אעדכן שבינתיים התגלה על ידי דן גרינברגר שהקטע הזה של רס"ג אינו חלק מפירושו לויקרא, אלא חלק מדרשה הלכתית ארוכה על פרק י"ט בתהלים.

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

פורסם: ו' ספטמבר 07, 2018 2:48 pm
על ידי ברזילי
הוגה ומעיין כתב:אודה אם תרחיב בקושי, ולמה אין נראה בעיניך כפשוטם של דברים, שיש קשר בין השבת העבד לביתו לבין תשובת האדם לדרך המקורית, דרך הצדק והיושר.

דומה שרס״ג אומר דבר פשוט יותר, לא דמיון בין תשובה לשיבה הביתה, אלא גם ביובל מדובר על חזרה בתשובה כפשוטה. ויש בדבריו חידוש, שתקיעת השופר ביום הכיפורים של היובל מטרתה לעורר את מי שלא שחרר את עבדיו או לא החזיר את השדות כדין, להשיב את השדה הגזולה לבעליה או להפסיק להשתעבד שלא כדין בעבדו שהשתחרר.

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

פורסם: ו' ספטמבר 07, 2018 4:09 pm
על ידי אחרון התלמידים
ב"ה
אם מותר להעיר ב' הערות בענין.
א. עפ"י פשט אין בזה טעם וכך כתב הרמב"ם גזירת הכתוב היא.
ב. עפ"י רמז בעיקר יש בזה ב' טעמים עיקריים. א. דברי הרמב"ם לעורר את האדם משנתו ויחזור בתשובה - ואין זה כתשובה של יוה"כ, הרמב"ם לא מדבר על עבירות אלא על מצב האדם ששקוע בשנת העוה"ז ובבוץ תאוותיו, ואכמ"ל. ב. המלכת הש"י וזה קצת רמוז בגמרא אמרו לפניי מלכויות כדי שתמלכוני אליכם, וכידוע שאדוננו הגר"א ע"ה היה בשמחה גדולה ונשגבה בזמן התקיעות מטעם שאנו ממליכים את המלך הגדול ב"ה וב"ש.
ובאמת ב' הטעמים הנ"ל הם הפשט בכל מקום בתנ"ך שתקעו בשופרות. בהמלכת מלך, או בהכרזת מלחמה - היתקע שופר בעיר...

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

פורסם: ו' ספטמבר 07, 2018 4:49 pm
על ידי הוגה ומעיין
ברזילי כתב:
הוגה ומעיין כתב:אודה אם תרחיב בקושי, ולמה אין נראה בעיניך כפשוטם של דברים, שיש קשר בין השבת העבד לביתו לבין תשובת האדם לדרך המקורית, דרך הצדק והיושר.

דומה שרס״ג אומר דבר פשוט יותר, לא דמיון בין תשובה לשיבה הביתה, אלא גם ביובל מדובר על חזרה בתשובה כפשוטה. ויש בדבריו חידוש, שתקיעת השופר ביום הכיפורים של היובל מטרתה לעורר את מי שלא שחרר את עבדיו או לא החזיר את השדות כדין, להשיב את השדה הגזולה לבעליה או להפסיק להשתעבד שלא כדין בעבדו שהשתחרר.


אתה צודק. לא שמתי לב למילים האחרונות שלו "ואחר כך תבוא החזרת גזילות וכל תשובה".

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

פורסם: א' ספטמבר 29, 2019 1:55 am
על ידי עושה חדשות
הטעמים של רס"ג עוסקים כולם "להזכירנו", הר סיני, עקידת יצחק, בית המקדש, תשובה, המלכה, וכו'.
לעומתם, ידיים מוכיחות שהתקיעה היא פנייה כלפי מעלה, כתפילה או כיו"ב.

אלו כמעט ב' פעולות שונות, האם אפשר להשכין שלום ביניהם?

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

פורסם: א' ספטמבר 29, 2019 5:09 am
על ידי רב ייבי
כעי"ז נתקשיתי מכבר ברמזו של הנשר הגדול לעורר ישנים מתרדמתם וכו'

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

פורסם: א' ספטמבר 29, 2019 7:02 am
על ידי סעדיה
רב ייבי כתב:כעי"ז נתקשיתי מכבר ברמזו של הנשר הגדול לעורר ישנים מתרדמתם וכו'

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

פורסם: א' ספטמבר 29, 2019 4:12 pm
על ידי סופר-סתם
עושה חדשות כתב:הטעמים של רס"ג עוסקים כולם "להזכירנו", הר סיני, עקידת יצחק, בית המקדש, תשובה, המלכה, וכו'.
לעומתם, ידיים מוכיחות שהתקיעה היא פנייה כלפי מעלה, כתפילה או כיו"ב.
אלו כמעט ב' פעולות שונות, האם אפשר להשכין שלום ביניהם?

רב ייבי כתב:כעי"ז נתקשיתי מכבר ברמזו של הנשר הגדול לעורר ישנים מתרדמתם וכו'


לפשוטם של דברים, בכל מצוה יכולים לשכון כמה עניינים, שבת נצטווינו זכר ליציאת מצרים, אע"פ שהיא עצמה להורות על חידושו של עולם.
השופר יכול להיות תפילה וצעקה, ולעוררינו מתרדמתינו, ואף להזכיר לנו את עקידת יצחק.

אולם מסכים אני, כי בודאי בפנימיותם של דברים, ישנו בריח תיכון המחבר את הדברים להיות אחד.

ואנסה להציע בקצרה את מיעוט הבנתי בענין השופר, בפני הרבנים דהשתא.
אמר רבה, אמר הקדוש ברוך הוא: אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות - כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות - כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה, ובמה בשופר [(והיינו תקיעת השופר שבפסוקי המלכויות והזכרונות (ריטב"א ר"ה טז. ד"ה ובמה)].
נמצא אם כן שלא די באמירת הפסוקים, אלא על יד השופר אנו ממליכים ונזכרים, ויש לבאר מה ענין השופר בזה?
מצלינן: זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון, שהרי ביום זה נברא האדם.
וברגע הבריאה הפך הקב"ה למלך, שהרי אין מלך בלא עם, והרגע הזה בו הפך האדם לאדם, נהיה ע"י ה'ויפח באפיו', הרי שהזכרון ליום ראשון אזי נעשה הקב"ה למלך בעולמו, על ידי נפיחת השופר הוא נזכר ונמלך.
אדם הראשון בשעה זו קודם החטא, אכן היה 'טוב יצר כבוד לשמו', והמלכות היתה כתיקונה בעולם.
מעתה, כל שאיפתנו ומגמתינו הוא לעורר אהבה ישנה, ולהמליך הקב"ה עלינו בשלימות, ולתקן חטא אדם הראשון.
והנה טעמי הרס"ג (אבאר חלקם) כולם ילכו בדרך זו,
אברהם ויצחק אבינו קיבלו על עצמם את דינו של הקב"ה ומסרו את נפשם לקיים דבריו, ואין לך קיום דין המלך כזה, כקבלת מלכות שלימה.
עם ישראל כולם בעמדם בהר סיני בטלה זוהמתם, ולולא שחטאו בעגל כבר היינו נגאלים.
בית המקדש, הוא גילוי מלכות ה' בעולמו, ומכפר על עוונות ישראל.
ובודאי שענין התשובה [וכן רמיזת הרמב"ם על עורו ישנים] והמלכת הקב"ה, הם הם הדברים ושאיפתנו לגילוי מלכותו השלימה בעולם, אשר ביום יתקע שופר גדול, ויקיצו וירננו שוכני עפר, והשתחוו לה' בהר הקודש, במהרה בימינו אמן.

Re: טעמי מצוות תקיעת שופר וייחוסם לרס"ג

פורסם: ה' אוקטובר 03, 2019 6:01 pm
על ידי באמונתו
מסתבר שאחד מראשוני המקורות, אשר כפי הנראה העתיק טעמי הרס"ג ז"ל לתקיעת שופר ישירות ממקורו, בקצרה ובלי הזכרת שמו, הנו ספר מצוות זמניות, מאת רבי ישראל ב"ר יוסף הישראלי - מחכמי טולידו שבספרד במאה הראשונה לאלף השישי (מאה י"ג - י"ד), והפך לתלמידו של הרא"ש מאז שזה הגיע לספרד. נפטר בשנת פ"ב (1322).
ספר 'מצוות זמניות' עוסק בהלכות תפילה וברכות. יש בו לקט של דברי גאונים וראשונים, וכן מובאים בו מנהגי טולידו. הספר חובר בערבית, ונתרגם עשרים שנה אחר פטירת המחבר ע"י חכם בשם ר' שם טוב ב"ר יצחק ארדוטיאל. בספר השתמשו רבי דוד אבודרהם וקדמונים אחרים. אף בעל מנורת המאור מעתיק הימנו.

וז"ל בהלכות ראש השנה: ולתקיעת השופר בזה החג יותר משאר החגים יש לזה [כמה] טעמים.
הראשון, שהוא יום התחלת בריאת העולם, כמו שאנו אומרים בו, זה היום תחלת מעשיך. וכמו כן המלכים בתחלת המשח אותם תוקעים לפניהם בחצוצרות ובמצלתים, לפרסם במדינה ענין מלכותם. וכמו כן נמליך אנחנו עלינו את האלהים בר"ה, כמו שאמר דע"ה ע"ה בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך י"י.
ועוד כי ר"ה התחלת עשרה ימי תשובה, ותוקעין בו בשופר, לקרוא ולהכריז על ראשנו, שהוא במדרגת הקורא והכרוז, שמכריז מי שרוצה לעשות תשובה ישוב ואם לאו לא יאשים כי אם לעצמו. ואין אזהרה חזקה מזו.
וענין אחר, כדי שיזכור לנו אלהינו עקידת יצחק שמסר עצמו לשמים. ונלמוד אנחנו ממעשיו ונמסור עצמינו על קדושת שמו.
וענין אחר, כשנשמע השופר נחרד ונכנע לפני אלהינו, כמו שהוא קול השופר בטבעו יחריד ומפחיד, ככתוב אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו.
ונזכור ליום הדין, שנאמר כי קרוב יום י"י הגדול קרוב ומהר מאד יום שופר ותרועה.
ועוד כדי שנזכור מעמד הר סיני, שנאמר בו וקול שופר חזק מאד. ונקבל על עצמינו מה שקדמו אבותינו לקבל על עצמם נעשה ונשמע.
ובכל זה יש תועלות גדולות וטובות רבות בתקיעת שופר בזה המועד. וחכמת אלהינו גדולה ונשאה ממה שנוכל אנחנו לזכור בשכלנו: