זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 7283
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 02, 2016 11:30 am

אמירתו של פסוק זה בין פסוקי זכרונות, עוררה אצלי מכבר תימה. הרי לא מדובר כאן על זכרון של ה' את ברואיו, אלא על כך שאנחנו זוכרים את נפלאותיו באופן כזה או אחר.
וזה מצריך אריכות של דרוש, מה הקשר בין זכרונינו לפני ה' ובין מה שהוא עשה לנו זכר לנפלאותיו.

האם יש בזה ביאור פשוט?

אגב, הרי לפי הרבה ראש' אמרו בזכרונות י' פסוקים גם בלי הפס' הנ"ל, (וכמו שלמנהגינו ג"כ יש י"א פסוקים בשופרות), וכבר ביאר הראב"ן (וכן בראבי"ה) "וכן בזכרונות אומר ד' של כתובים, לפי כי זכר עשה לנפלאותיו וגו' וטרף נתן ליראיו סמוכים ומדברין בענין אחד לכן אומר במקום פסוק אחד", א"כ אולי באמת אין מקור לפי שיטה זו להחשיב פסוק זה בפנ"ע לא' מתוך פסוקי זכרונות?

שבטיישראל
הודעות: 1808
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי שבטיישראל » ו' ספטמבר 02, 2016 6:53 pm

קושיא ידוע שבאמת אין ע"ז הסבר מניח את הדעת

כנראה שעיקר הענין הוא הזכרת פסוקים שיש בהם ענן זכירה

ישראליק
הודעות: 444
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי ישראליק » ו' ספטמבר 02, 2016 10:42 pm

לי נראה פשוט, שה' עשה זכר לנפלאותיו להראות לבריותיו שזוכר אותם, איני מבין מה שקשה להבין

שומר הגחלת
הודעות: 63
הצטרף: ג' ינואר 28, 2014 7:36 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי שומר הגחלת » א' ספטמבר 04, 2016 1:15 am

ישראליק כתב:לי נראה פשוט, שה' עשה זכר לנפלאותיו להראות לבריותיו שזוכר אותם, איני מבין מה שקשה להבין


הקב"ה גרם לנו לזכור את מעשיו. אמת. אדוני ברוב תבונתו וכשרונו חידש שזה כדי להראות לנו שהוא זוכר אותם (דרוש מקור)
גם אם זה נכון, זכית ולך זה "נראה פשוט", בין נא כי לדבר מופלא ומחודש כעין זה אין דעת לקבלו משמיעה ראשונה. עלה והצלח.

שבטיישראל
הודעות: 1808
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי שבטיישראל » ב' ספטמבר 12, 2016 10:22 pm

כעת ראיתי שהרב JB העיר ע"ז בהררי קדם ח"א

בברכה המשולשת
הודעות: 9609
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' ספטמבר 12, 2016 10:35 pm

שבטיישראל כתב:כעת ראיתי שהרב JB העיר ע"ז בהררי קדם ח"א


לא היה נגרע כלום מההודעה אם היא היתה מנוסחת בדרך כבוד, ואדרבה

תבא
הודעות: 150
הצטרף: ד' אוגוסט 03, 2016 3:52 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי תבא » ב' ספטמבר 12, 2016 10:40 pm

שפתי חיים, מאמר ראש השנה יום הזכרון, עמ' קסה

מוישי
הודעות: 495
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי מוישי » ב' ספטמבר 12, 2016 10:58 pm

ידועים דברי נפש החיים שהדרך לעורר זכרון ה' עלינו לטובה הוא על ידי שנזכור שה' זוכר אותנו לטובה
וזה פשט הפסוק ה' צילך

שבטיישראל
הודעות: 1808
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי שבטיישראל » ג' ספטמבר 13, 2016 12:12 am

בברכה המשולשת כתב:
שבטיישראל כתב:כעת ראיתי שהרב JB העיר ע"ז בהררי קדם ח"א


לא היה נגרע כלום מההודעה אם היא היתה מנוסחת בדרך כבוד, ואדרבה


תנמק בדיוק מה הבעיה שלך ואנסה לעזור !

איתן
הודעות: 821
הצטרף: ו' יולי 08, 2016 1:37 pm
מיקום: ביתר עילית
שם מלא: איתן קלמנס

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי איתן » ג' ספטמבר 13, 2016 12:16 am

שבטיישראל כתב:
בברכה המשולשת כתב:
שבטיישראל כתב:כעת ראיתי שהרב JB העיר ע"ז בהררי קדם ח"א


לא היה נגרע כלום מההודעה אם היא היתה מנוסחת בדרך כבוד, ואדרבה


תנמק בדיוק מה הבעיה שלך ואנסה לעזור !

לכתוב במקום "הרב JB" הגרי"ד סולוביצ'יק או הרב סולוביצ'יק מבוסטון וכו'.

שבטיישראל
הודעות: 1808
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי שבטיישראל » ג' ספטמבר 13, 2016 12:29 am

איתן כתב:לכתוב במקום "הרב JB" הגרי"ד סולוביצ'יק או הרב סולוביצ'יק מבוסטון וכו'.


אתך הסליחה אך זה JB זה הכינוי הרשמי שלו בעגה הישיבתית בארה"ב
(דווקא "הרב" זה היה הוספה משלי !)

גם זו לטובה
הודעות: 2260
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ג' ספטמבר 13, 2016 2:54 am

עושה חדשות כתב:אמירתו של פסוק זה בין פסוקי זכרונות, עוררה אצלי מכבר תימה. הרי לא מדובר כאן על זכרון של ה' את ברואיו, אלא על כך שאנחנו זוכרים את נפלאותיו באופן כזה או אחר.
וזה מצריך אריכות של דרוש, מה הקשר בין זכרונינו לפני ה' ובין מה שהוא עשה לנו זכר לנפלאותיו.

האם יש בזה ביאור פשוט?

אגב, הרי לפי הרבה ראש' אמרו בזכרונות י' פסוקים גם בלי הפס' הנ"ל, (וכמו שלמנהגינו ג"כ יש י"א פסוקים בשופרות), וכבר ביאר הראב"ן (וכן בראבי"ה) "וכן בזכרונות אומר ד' של כתובים, לפי כי זכר עשה לנפלאותיו וגו' וטרף נתן ליראיו סמוכים ומדברין בענין אחד לכן אומר במקום פסוק אחד", א"כ אולי באמת אין מקור לפי שיטה זו להחשיב פסוק זה בפנ"ע לא' מתוך פסוקי זכרונות?


האריכו בזה וראה דאצ'ה63 עמ' 10.

בברכה המשולשת
הודעות: 9609
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ספטמבר 13, 2016 8:31 am

שבטיישראל כתב:
איתן כתב:לכתוב במקום "הרב JB" הגרי"ד סולוביצ'יק או הרב סולוביצ'יק מבוסטון וכו'.


אתך הסליחה אך זה JB זה הכינוי הרשמי שלו בעגה הישיבתית בארה"ב
(דווקא "הרב" זה היה הוספה משלי !)


ידעתי גם ידעתי (הרי גדלתי באמריקע- אם כי לא שם...) וייש"כ על הוספת "הרב", ובכ"ז לענ"ד אין זה מדרך הכבוד להשתמש במלים בלע"ז לכנות בהן ת"ח.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 16470
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' ספטמבר 13, 2016 11:23 am

מה בין זה לבין ה וילנער גאון או המינסקער מגיד? וילנער ומינסקער זה בעברית?

בברכה המשולשת
הודעות: 9609
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ספטמבר 13, 2016 6:25 pm

אוצר החכמה כתב:מה בין זה לבין ה וילנער גאון או המינסקער מגיד? וילנער ומינסקער זה בעברית?


זה ביידיש ולא באנגלית (ואגב היה ת"ח גדול בדור הקודם שסירב להזכיר את שם עיר הגויים על אדוננו הגר"א ותבע לקרוא לו רק "הגאון" כדי לא להזכיר את שם הגויים עליו)

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 16470
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' ספטמבר 13, 2016 8:15 pm

אתה חושב שיש יתרון ביידיש? אחי שליט"א סיפר לי שפעם הרב שך אמר לו על יידיש מה זה יידיש שפה טמאה שמקורה מגרמנית. (אולי אמר שפה שמקורה מגרמנית טמאה אך מכל מקום הרעיון היה קרוב.)

בברכה המשולשת
הודעות: 9609
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' ספטמבר 13, 2016 8:32 pm

אוצר החכמה כתב:אתה חושב שיש יתרון ביידיש? אחי שליט"א סיפר לי שפעם הרב שך אמר לו על יידיש מה זה יידיש שפה טמאה שמקורה מגרמנית. (אולי אמר שפה שמקורה מגרמנית טמאה אך מכל מקום הרעיון היה קרוב.)


א. פשיטא שמקורה מגרמנית, אבל רק יהודים דיברו בה, משא"כ אנגלית.
ב. לפחות זה לא באותיות לע"ז.

איש לוי
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי איש לוי » ה' ספטמבר 15, 2016 12:19 am

שבטיישראל כתב:קושיא ידוע שבאמת אין ע"ז הסבר מניח את הדעת

כנראה שעיקר הענין הוא הזכרת פסוקים שיש בהם ענן זכירה

'ידוע שבאמת' וכו' מנין לך ידיעה זו?????

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 16470
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' ספטמבר 15, 2016 12:22 am

צריך לקרא את זה כך
קושיא ידוע, שבאמת אין ע"ז וכולי.
היינו הקושיה ידועה והשבאמת הוא דעתו של הכותב, שבטי ישראל.

(כיוון שאתה מסתמא בן א"י ודובר עברית היית כותב קושיה ידועה בלשון נקבה, ולכן חשבת שהידוע הולך להמשך. אבל הרב שבטי ישראל הוא בן חו"ל כידוע ומצוי שיכתבו קושיא ידוע. וגם להבנתך המילה קושיא אין לה המשך.)

איש לוי
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי איש לוי » ה' ספטמבר 15, 2016 12:31 am

אוצר החכמה כתב:צריך לקרא את זה כך
קושיא ידוע, שבאמת אין ע"ז וכולי.
היינו הקושיה ידועה והשבאמת הוא דעתו של הכותב, שבטי ישראל.

(כיוון שאתה מסתמא בן א"י ודובר עברית היית כותב קושיה ידועה בלשון נקבה, ולכן חשבת שהידוע הולך להמשך. אבל הרב שבטי ישראל הוא בן חו"ל כידוע ומצוי שיכתבו קושיא ידוע. וגם להבנתך המילה קושיא אין לה המשך.)

העלתי בדעתי שיתכן וזה ניסוח ... אבל א"א להניח שבאמת אין ע"ז הסבר שמניח את הדעת.

אוצר בלום
הודעות: 70
הצטרף: א' אפריל 07, 2013 7:28 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו יש ביאור פשוט

הודעהעל ידי אוצר בלום » ה' ספטמבר 15, 2016 1:46 pm

עושה חדשות כתב:אמירתו של פסוק זה בין פסוקי זכרונות, עוררה אצלי מכבר תימה. הרי לא מדובר כאן על זכרון של ה' את ברואיו, אלא על כך שאנחנו זוכרים את נפלאותיו באופן כזה או אחר.
וזה מצריך אריכות של דרוש, מה הקשר בין זכרונינו לפני ה' ובין מה שהוא עשה לנו זכר לנפלאותיו.

האם יש בזה ביאור פשוט?


ראשית יש לציין שאף שיש נוסחאות שהביאו פסוקים אחרים, אבל בהרבה נוסחאות קדמוניות כבר מופיע פסוק זה לבדו כפסוק לזכרונות (וכגון בחידושי הרמב"ן לתענית טו.).
ובעז"ה יש בזה ביאור פשוט אלא שיש להקדים שמי שרגיל ללמוד תהילים בעיון יודע שמשקל ושיעור התיבות הוא בהרבה מקומות מסורס, וכנראה זה מדרכי השיר והמליצה לסרס ולשבש הלשון קצת. [ויש לזה דוגמאות לאין ספור, כגון (תהילים מה, ו) 'חציך שנונים, עמים תחתיך יפלו, בלב אויבי המלך', ששיעור התיבות הוא חציך שנונים בלב אויבי המלך - עמים תחתיך יפלו].
ועל דרך זה יש לבאר הכתוב כאן 'זֵכֶר עשה לנפלאותיו' שהכוונה שה' מחולל נפלאות - משום ה"זֵכֶר" שעושה עם בריותיו, כלומר המציאות שזוכר להם את הברית ואת החסד. וכאילו היה כתוב 'עשה זֵכֶר [זכרון ידידות עם הבריות] על ידי נפלאותיו', ואם כן זה כמשמעות כל פסוקי הזכרונות.
וההכרח לזה אינו רק משום הזכרת הפסוק בזכרונות, אלא שבלאו הכי הפירוש שעושה ציון ואות לנפלאותיו, הוא דחוק ואינו מסגנון ואופי המקראות, [וכל המשמעות הזאת במילת זֵכֶר באות וציון כגון 'זכר ליציאת מצרים' הוא מסגנון חז"ל]. אף שפירשו כן חז"ל וברש"י הוא בדרך מדרש. אבל אוהבי הפשט ירגישו האמת בפירוש שכתבנו.

איש גלילי
הודעות: 2243
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי איש גלילי » א' ספטמבר 18, 2016 2:31 am

מפי מורי שמעתי, ע"פ הכלל שנבואה לרעה יכולה להתהפך על ידי תשובה, ונבואה לטובה אינה מתהפכת לעולם.
והאופן שזה קורה, הוא שכאשר עושים תשובה, ה' עושה עצמו כביכול כשוכח לקיים את הפורענות שהבטיח. אך כשהוא מתנבא לטובה הוא עושה לעצמו זכרון, שלא תהיה מדת שכחה כביכול כשיחטאו לאחר זמן. ולכן כשנשבע ה' לנח שלא יביא מבול, עשה לעצמו 'אות ברית' ע"י הקשת, שלא תהיה בזה בחי' שכחה.
וע"ז אמר זכר עשה לנפלאותיו לעצמו כביכול, כיון שחנון ורחום ה'.

השש בדברי תורה
הודעות: 61
הצטרף: ה' יוני 25, 2015 8:11 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי השש בדברי תורה » א' ספטמבר 18, 2016 8:48 am

בספר 'ברוך שאמר' להרב ברוך אפשטיין בעל 'תורה תמימה' מעלה השערה:
אפשר לוןמר כמו לבטח, שבא פסוק זה [זכר עשה לנפלאותיו] בטעות אחד הסופרים תחת פסוק אחר בתהלים (קה) 'זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור', וזכירה זו מכוונת בענינה לכל הזכירות שבאו כאן, עיי"ש דברים של טעם.
כבר נזכר כאן הספר 'הררי קדם' מהג"ר מיכל שורקין שליט"א שדלה והשקה מתורת רבו הגרי"ד מבוסטון ז"ל, ובאמת הובא שם הערה זו בשם הגר"ח זצ"ל וז"ל:
עוד העיר [הגר"ח] על שינוי נוסף בסדר התפילה להרמב"ם, דיד שם שינוי בפסוקי זכרונות וז"ל, "זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום ה' טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו", כל זה בפסוק אחד, ומוסיף פסוק אחר "זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור". והיינו דלפי הרמב"ם אין למנות פסוק של "זכר עשה לנפלאותיו" במנין העשרה פסוקים של זכרונות ודלא כסידורים שלנו, [וכמנהג הרמב"ם הוא בסידור רס"ג וכן נוהגין התימנים היום במזור תכלאל שלהם (מהמקור)], עכ"ל.
ולא בידקתי עם הרב ברוך אפשטיין שהה בוולזין באותן השנים שהיה שם הגר"ח, ואולי היה כאן השפעה אחד על השני.

עושה חדשות
הודעות: 7283
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ספטמבר 18, 2016 8:34 pm

הוא הדבר אשר רמזתי לעיל,
עושה חדשות כתב:הרי לפי הרבה ראש' אמרו בזכרונות י' פסוקים גם בלי הפס' הנ"ל, (וכמו שלמנהגינו ג"כ יש י"א פסוקים בשופרות), וכבר ביאר הראב"ן (וכן בראבי"ה) "וכן בזכרונות אומר ד' של כתובים, לפי כי זכר עשה לנפלאותיו וגו' וטרף נתן ליראיו סמוכים ומדברין בענין אחד לכן אומר במקום פסוק אחד", א"כ אולי באמת אין מקור לפי שיטה זו להחשיב פסוק זה בפנ"ע לא' מתוך פסוקי זכרונות?

לעומקו של דבר
הודעות: 3529
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ב' ספטמבר 19, 2016 2:35 pm

עוד העיר [הגר"ח] על שינוי נוסף בסדר התפילה להרמב"ם, דיד שם שינוי בפסוקי זכרונות וז"ל, "זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום ה' טרף נתן ליראיו יזכור לעולם בריתו", כל זה בפסוק אחד, ומוסיף פסוק אחר "זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור". והיינו דלפי הרמב"ם אין למנות פסוק של "זכר עשה לנפלאותיו" במנין העשרה פסוקים של זכרונות ודלא כסידורים שלנו, [וכמנהג הרמב"ם הוא בסידור רס"ג וכן נוהגין התימנים היום במזור תכלאל שלהם (מהמקור)], עכ"ל.


אז למה אומרים 2 פסוקים?
בלשון הראב"ן קצת משמע שיש כאן שני פסוקים שכל אחד מהם ראוי לזכרונות בפנ"ע אבל כיוון שבאים ביחד קוראים אותם ביחד ונחשבים לאחד.

מרבה חכמה
הודעות: 11
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 9:03 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי מרבה חכמה » ג' ספטמבר 20, 2016 5:12 pm

אוצר החכמה כתב:מה בין זה לבין ה וילנער גאון או המינסקער מגיד? וילנער ומינסקער זה בעברית?

הכל שאלה של התייחסות הכותב לדבריו. סבורני כי לו היה כותב זאת בספר ערוך (והיה מכבד את עצמו) - לא היה כותב זאת כך. כמו כן נראה לי שגם איתן או בברכה המשולשת, אם היו משוחחים כדבר איש אל רעהו, לא היו אומרים: "הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק שיחיה לחיים טובים ולשלום"... יש שפה לדיבור ויש לכתיבה, ובפורום - זה תלוי בכותב איך הוא מרגיש ומתייחס לדבריו. גם עלי ספר לא נראה לי שנפוץ השם "וילנער גאון". ואם כן מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי...

מרבה חכמה
הודעות: 11
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 9:03 pm

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי מרבה חכמה » ג' ספטמבר 20, 2016 5:35 pm

עושה חדשות כתב:אמירתו של פסוק זה בין פסוקי זכרונות, עוררה אצלי מכבר תימה. הרי לא מדובר כאן על זכרון של ה' את ברואיו, אלא על כך שאנחנו זוכרים את נפלאותיו באופן כזה או אחר.
וזה מצריך אריכות של דרוש, מה הקשר בין זכרונינו לפני ה' ובין מה שהוא עשה לנו זכר לנפלאותיו.

האם יש בזה ביאור פשוט?

אגב, הרי לפי הרבה ראש' אמרו בזכרונות י' פסוקים גם בלי הפס' הנ"ל, (וכמו שלמנהגינו ג"כ יש י"א פסוקים בשופרות), וכבר ביאר הראב"ן (וכן בראבי"ה) "וכן בזכרונות אומר ד' של כתובים, לפי כי זכר עשה לנפלאותיו וגו' וטרף נתן ליראיו סמוכים ומדברין בענין אחד לכן אומר במקום פסוק אחד", א"כ אולי באמת אין מקור לפי שיטה זו להחשיב פסוק זה בפנ"ע לא' מתוך פסוקי זכרונות?

למראי מקומות:
שם משמואל ר"ה, סוף תער"ב, ד"ה ובזה יש לפרש.
מקור ברוך ג, כו - ג. וכן בברוך שאמר - תפילות השנה, ראש השנה, עמ' שנו.
דברי הגרי"ד הנ"ל: הררי קדם ח"א, מב; מסורה יג, עמ' ג; נפש הרב, ענייני ר"ה אות כ, עמ' רח.
רבבות אפרים ו, תיא.
קובץ קול התורה סג, עמ' עד, בשם הג"ר משה שמואל שפירא.
אור תורה (כהן) - תשנ"ב, עמ' מו.
שירת דוד (גולדברג), עמ' קסב.

יש מה היותר קרובים אל הפשט ויש שבדרך אחרת. והמעיין יבחר.

עושה חדשות
הודעות: 7283
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאֹתָיו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוקטובר 06, 2016 8:49 pm

כעת התעוררתי,
מהסמיכות להמשך הפס' "חנון ורחום השם" ניתן ללמוד שזכרון נפלאותיו הוא למטרת זכרונינו לפניו. דהיינו נתן לנו מועדים שנזכור את נפלאותיו, ואז ממילא ייזכרו נפלאותיו לפניו וינהג עימנו באותה הדרך, כי חנון ורחום הוא.

(כמקביל לנידון הזה, כדאי לעיין גם במצורף כאן - viewtopic.php?f=30&t=19502&p=305975#p305684).


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים