שמעתי כי ריב"א חלה חוליו שמת בו, וחל יוה"כ באותם הימים, ואמרו לו הרופאים: אם לא תאכל ודאי תמות, ואם תאכל שמא לא תחיה, והוא ז"ל אמר ברי ושמא ברי עדיף, ולא רצה לאכול ומת תנצב"ה.
וידועים דברי הרדב"ז בתשובה שאין לסמוך על זה, והמחמיר עליו נאמר אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש וכו', והובא בא"ר (סי' תריח), ועוד דנו שם האחרונים ליישב מעשה דריב"א וכו'.
ברם כמדומה שעצם הפשט בדברי ריב"א לא נתבאר, בטעמו ונימוקו, באומרו על כגון דא "ברי ושמא ברי עדיף", ולזאת העדיף את המצב הברי שימות בו?! היתכן?
למי פשט?