עמוד 1 מתוך 1

ברי (שימות) ושמא (לא יחיה) ברי עדיף?!

פורסם: ו' ספטמבר 09, 2016 12:08 am
על ידי מרבה_שלום
פסקי ריקאנטי (סי' קסו)
שמעתי כי ריב"א חלה חוליו שמת בו, וחל יוה"כ באותם הימים, ואמרו לו הרופאים: אם לא תאכל ודאי תמות, ואם תאכל שמא לא תחיה, והוא ז"ל אמר ברי ושמא ברי עדיף, ולא רצה לאכול ומת תנצב"ה.

וידועים דברי הרדב"ז בתשובה שאין לסמוך על זה, והמחמיר עליו נאמר אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש וכו', והובא בא"ר (סי' תריח), ועוד דנו שם האחרונים ליישב מעשה דריב"א וכו'.

ברם כמדומה שעצם הפשט בדברי ריב"א לא נתבאר, בטעמו ונימוקו, באומרו על כגון דא "ברי ושמא ברי עדיף", ולזאת העדיף את המצב הברי שימות בו?! היתכן?

למי פשט?

Re: ברי (שימות) ושמא (לא יחיה) ברי עדיף?!

פורסם: ו' ספטמבר 09, 2016 12:17 am
על ידי מה שנכון נכון
הרדב"ז ביאר "כי אפשר דריב"א ז"ל הרגיש בעצמו דאפי' שיאכל ימות, דלב יודע מרת נפשו, והיינו דקאמר ברי ושמא ברי עדיף כלומר הברי שלי עדיף משמא שלכם, ולפיכך לא רצה לאכול".

ואולי י"ל דר"ל דהעבירה על האיסור היא ודאית, והתועלת רק 'שמא' כי אולי לא יבריא. [אמנם הדין שגם בספק מחללין, אך זה קשה בלא"ה].

Re: ברי (שימות) ושמא (לא יחיה) ברי עדיף?!

פורסם: ו' ספטמבר 09, 2016 12:18 am
על ידי יאיר
לכאורה נכתב כ"מליצה" ובחר כך משום שלא רצה לאכול ביו"כ.

Re: ברי (שימות) ושמא (לא יחיה) ברי עדיף?!

פורסם: ו' ספטמבר 09, 2016 12:25 pm
על ידי מרבה_שלום
ייש"כ לחכמים המנעימים שליט"א.

מה שנכון נכון כתב:ואולי י"ל דר"ל דהעבירה על האיסור היא ודאית, והתועלת רק 'שמא' כי אולי לא יבריא. [אמנם הדין שגם בספק מחללין, אך זה קשה בלא"ה].

יפה מאד. גם בדעתי עלה מעין זה.

ובנוסח יותר מורחב: אם לא יאכל, הגם שודאי ימות, מ"מ לענין איסור אכילה ביוה"כ ברי שלא עבר. אך אם יאכל, שמא יחיה, אך באותה מידה גם שמא לא יחיה, ואז על הצד שימות אגלאי מילתא למפרע שהאכילה ביוה"כ לא הועילה מאומה, והתברר שעבר על איסור אכילה בחינם (בשלמא לו חיה, אזי התברר שהאכילה היתה לתועלת ולא היה בה איסור).

ועל כן הנוסחא היא כך: ברי (שלא יעבור על איסור אכילה) ושמא (יעבור על איסור זה, על הצד שימות), ברי עדיף, שלא יאכל.

ושוב ייש"כ.