עושה חדשות כתב:ויש שאומרים "היום איום", ולכאו' יצאו נפסדים ג' פעמים.
עושה חדשות כתב:ויש שאומרים "איום", וכן מנהגינו.
אבל גם ע"ז העיר בערוגת הבושם (ח"ג) דאין ראוי לומר על הקב"ה איום, "שלשים יום כדת איום, פסוק הוא בחבקוק איום ונורא הוא, ועל הכשדים נאמר ... ונפלאתי על הפייטים שיאמרו תואר על הקב״ה, שלא נאמר במקרא רק על האדם, כמו איום, ואם נאמר קדוש צדיק חסיד הקב״ה, הרי נאמר. וכן נ"ל כל כינוי הנאמ׳ על הקב"ה ולא נמצא על האדם במקרא כמו חנון ורחום וכיוצא בהן אין לומ' על האדם".
ח"א פט"ו. מי מתנדב להעלות?איש בער כתב:לעצם הענין, בזכרוני שישנו מאמר בנידון ב'מנהגי ישראל' (שפרבר).
מעט דבש כתב:עושה חדשות כתב:ויש שאומרים "איום", וכן מנהגינו.
אבל גם ע"ז העיר בערוגת הבושם (ח"ג) דאין ראוי לומר על הקב"ה איום, "שלשים יום כדת איום, פסוק הוא בחבקוק איום ונורא הוא, ועל הכשדים נאמר ... ונפלאתי על הפייטים שיאמרו תואר על הקב״ה, שלא נאמר במקרא רק על האדם, כמו איום, ואם נאמר קדוש צדיק חסיד הקב״ה, הרי נאמר. וכן נ"ל כל כינוי הנאמ׳ על הקב"ה ולא נמצא על האדם במקרא כמו חנון ורחום וכיוצא בהן אין לומ' על האדם".
אמנם מנהגנו לומר 'ותוציא כאור משפטנו איום קדוש'.
כדכד כתב:אותם שאומרים "איום היום" הוא משום שראו שיש בסדור שני נוסחים ולכן החליטו מספק לומר את שניהם. לפי מה שכת"ר כותב כל נוסח בא לומר שאין לומר את השני
עושה חדשות כתב:ראה במצו"ב, מתוך סידור חסידי אשכנז, והוספתי שם גם את דבריו החריפים על דקדוק נוסח התפילה. (ואמנם הדברים תלויים בפלוג' הראש', כידוע).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 55 אורחים