שאלה בדברי ר"י בשערי תשובה

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
נשר
הודעות: 1037
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

שאלה בדברי ר"י בשערי תשובה

הודעהעל ידי נשר » ג' ספטמבר 13, 2016 12:09 am

אני מתקשה בדברי רבינו יונה בספר שערי תשובה ואולי מישהו יוכל לתרץ לי או להפנות למישהו שהעיר זאת.

ידועים דברי רבינו יונה בשערי תשובה בשער הראשון שיש חילוק בין אדם שחטא באקראי לבין מתייצב על דרך לא טוב.
אצל הראשון סדר התשובה הוא חרטה ואחר כך עזיבת החטא דהיינו קבלה לעתיד.
ואילו אצל השני צריך קודם עזיבת החטא.
ומביא ר"י משל - טובל ושרץ בידו. וכותב שהחרטה והוידוי והתפילה הם הטבילה ועזיבת החטא היא עזיבת השרץ.

ואני שואל,

א. אם החרטה היא הטבילה דהיינו חלק מהטהרה מדוע החוטא באקראי יכול להתחרט לפני שעזב את החטא ומדוע אצלו אין את הדין של עזיבת השרץ לפני הטבילה.

ב. ובאמת שהקושיא היא מהגמרא בתענית טז. אמר רב אדא בר אהבה אדם שיש בידו עבירה ומתודה ואינו חוזר בה למה הוא דומה לאדם שתופס שרץ בידו שאפי' טובל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה זרקו מידו כיון שטבל בארבעים סאה מיד עלתה לו טבילה.

ואם כן מקורו של רבנו יונה הוא מגמרא זו, ומהיכן לקח את החילוק בין חוטא באקראי למתייצב על דרך לא טוב.


ובאמת ברמב"ם בפ"ה ה"ג לא חילק את החילוק הנ"ל.

אוצר בלום
הודעות: 67
הצטרף: א' אפריל 07, 2013 7:28 pm

Re: שאלה בדברי ר"י בשערי תשובה

הודעהעל ידי אוצר בלום » ג' ספטמבר 13, 2016 12:29 pm

לכאורה אמר כן מסברא, כי לא מסתבר לרבינו יונה דאיירי באדם שמתוודה מהשפה ולחוץ דבכהאי גוונא לא מיקרי ווידוי אלא צפצופי דברים בעלמא, ולא הוי טבילה כלל ולא מחמת ששרץ בידו. אלא וודאי איירי שמתוודה באמת ומתחרט על חטאו, וממילא הוקשה לו שאם מתחרט על החטא שעבר כל שכן שאינו רוצה לחטוא לעתיד. והעזיבה היא ממילא, כי אף שחטא פעם אחת הרי זה היה נפילה מקרית, ואינו נחשב אוחז בחטא ואין השרץ בידו. ולכן רבינו יונה ביאר ומוקים את דברי המימרא דרב אדא בר אהבה דהא שאינו חוזר בעבירה היינו באופן שהורגל בחטא, כי אף שמתחרט עדיין אינו נכלל בזה קביעות שלא יחטא כי יצרו תוקפו לכך ואף בשעת החטא עצמו מלא חרטות, לכן מוטל עליו תחילה לתכן עצה בלבו באופן מוחלט כיצד יעזוב את החטא, וכל עוד שלא עשה כן הרי הוא אוחז בשרץ.

נשר
הודעות: 1037
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: שאלה בדברי ר"י בשערי תשובה

הודעהעל ידי נשר » ג' ספטמבר 13, 2016 1:40 pm

ישר כח.

האמת שחכ"א תירץ לי על זה הדרך.

ועדיין קשה דלא משמע שעזיבת החטא באה ממילא כתוצאה מהחרטה. ועוד יותר לא משמע שהיא חלק מהחרטה.
בדברי רבנו יונה משמע שחרטה לחוד וקבלה לעתיד לחוד.
וגם הרמב"ם לא הבין סברא זו.

איש לוי
הודעות: 208
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: שאלה בדברי ר"י בשערי תשובה

הודעהעל ידי איש לוי » ד' ספטמבר 14, 2016 3:23 pm

המעיין בלשון רבינו יונה יראה, שעזיבת החטא משמעותה שונה במהותה בין איש שחטא על דרך מקרה למי שמתייצב על דרך לא טוב, שכלפי האדם המתייצב על דרך לא טוב (לאפוקי דרך מקרה) עזיבת החטא היא 'עזיבת מחשבת החטא' וחזר על דבריו הללו שם כמה פעמים, וזהו הדמיון לאוחז את השרץ, וכמש"כ שם, 'עזיבת מחשבת החטא היא השלכת השרץ', ואילו אצל החוטא בדרך מקרה לא השתמש רבינו יונה בלשון זו אלא רק לעזוב את דרכו. והחילוק ביניהם הוא, אדם שחוטא תמיד אז יש לו איזשהו בעיה בתכנון של היעד והמטרה שלו, וכל שלא יגדיר לעצמו מהו היעד והמטרה שלו בחייו, אפילו אם לא יעשה באותו זמן מעשה עבירה בפועל, עדיין דרכו לא נכונה, והוא ממשיך בהחטאת המטרה והיעד שאליו הוא צריך להגיע, ולכן לא יעזור לו הטבילה במצב כזה, משא"כ כלפי החוטא על דרך מקרה, אין מדובר שיש לו מחשבות של חטא, שהרי ברור לו מה עליו לעשות בחייו והיכן היא המטרה שלו, אלא שבכל זאת קרה מקרה והוא עשה עשיית חטא (בלא שתקדם לו מחשבת החטא) ואחרי שעשה זאת, איננו בידו עוד, וכל העזיבה של החטא אצל איש כזה היא מתייחסת רק כלפי מכאן ולהבא שלא יוסיף לזה עוד, וכמש"כ שם באות יא', ולכן באיש כזה אין שייך לומר שקודם עזיבת החטא, השרץ בידו, כי השרץ היינו 'מחשבת החטא' וזה לא שייך אצל איש שחטא על דרך מקרה.


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד