פורום אוצר החכמה

ישנם הרבה שיטות וחומרות כך שהמתבונן מהצד יכול להתבלל
האם החברים יכולים לתת לי הוראה בקצרה כבעל תוקע ומה
כשומע עלי לשים לב לצאת ידי"ח
למשל חובה בתשר"ת ובתר"ת שהתקיעה תהיה ארוכה מהשברים
והתרועה כי אחרת אין הבדל בניהם ,וכדומה.

.

ישר כח על התגלית ועל ההפניה לספר הנדיר

במועדים וזמנים ח"א, ראש השנה, בסימנים הראשונים של הכרך, ישנה רשימה נפלאה של הגהמ"ח שליט"א, כשבסוף הסימן הוא מביא רשימת סוגי תקיעות/נשימות שכדאי לתקוע, מדינא, מחומרא, ומחומרא דחומרא, כאשר בהערות הוא מפרט כל דבר על דיניו ומנהגיו. מאמר מומלץ מאד, בפרט ל'בעלי מקריא' ותוקעים.

ש. ספראי כתב:במועדים וזמנים ח"א, ראש השנה, בסימנים הראשונים של הכרך, ישנה רשימה נפלאה של הגהמ"ח שליט"א, כשבסוף הסימן הוא מביא רשימת סוגי תקיעות/נשימות שכדאי לתקוע, מדינא, מחומרא, ומחומרא דחומרא, כאשר בהערות הוא מפרט כל דבר על דיניו ומנהגיו. מאמר מומלץ מאד, בפרט ל'בעלי מקריא' ותוקעים.

באמת מומלץ לראות מש"כ במועדים וזמנים בזה. הוא פתח הענין כמו שאף אחד לא עשה, וכנראה כל מה שכתבו הבאים אחריו שאבו מקורותיהם ממו"ז הנ"ל, וזה המקום להתחיל בל"ס.
אבל עכ"ז הוא פרץ קצת האיסור של תקיעת שופר שלא במקום מצוה שהוא שבות, וכפה"נ באופן כללי גדולי המורים לא היו ניחא להו כ"כ בריבוי התקיעות באופן מופרז. בפרט שהרבה מהחומרות אין בהם ממש ולכל הדעות יוצאים בב' האופנים, וכבר הערתי על זה לגבי תרועה תימני [בבקשה ממי שיש לו מה להשיג או להוסיף על נושא תרועה תימני להגיב שם, ולא לסטות מנושא אשכול זו.]. וכ"כ צ"ע אם יש מקום לחוש לשיטות דלא ק"ל כוותיהו ומעולם לא נשמע שחוששים לשיטה זו אם מותר לתקוע כדי לחוש לה, כדי שהמליץ במו"ז הנ"ל.

בין גברא לגברא כתב:

ש. ספראי כתב:במועדים וזמנים ח"א, ראש השנה, בסימנים הראשונים של הכרך, ישנה רשימה נפלאה של הגהמ"ח שליט"א, כשבסוף הסימן הוא מביא רשימת סוגי תקיעות/נשימות שכדאי לתקוע, מדינא, מחומרא, ומחומרא דחומרא, כאשר בהערות הוא מפרט כל דבר על דיניו ומנהגיו. מאמר מומלץ מאד, בפרט ל'בעלי מקריא' ותוקעים.

באמת מומלץ לראות מש"כ במועדים וזמנים בזה. הוא פתח הענין כמו שאף אחד לא עשה, וכנראה כל מה שכתבו הבאים אחריו שאבו מקורותיהם ממו"ז הנ"ל, וזה המקום להתחיל בל"ס.
אבל עכ"ז הוא פרץ קצת האיסור של תקיעת שופר שלא במקום מצוה שהוא שבות, וכפה"נ באופן כללי גדולי המורים לא היו ניחא להו כ"כ בריבוי התקיעות באופן מופרז. בפרט שהרבה מהחומרות אין בהם ממש ולכל הדעות יוצאים בב' האופנים, וכבר הערתי על זה לגבי תרועה תימני [בבקשה ממי שיש לו מה להשיג או להוסיף על נושא תרועה תימני להגיב שם, ולא לסטות מנושא אשכול זו.]. וכ"כ צ"ע אם יש מקום לחוש לשיטות דלא ק"ל כוותיהו ומעולם לא נשמע שחוששים לשיטה זו אם מותר לתקוע כדי לחוש לה, כדי שהמליץ במו"ז הנ"ל.

סיכמת את דרכו של הגרמ"ש שליט"א בקצרה.

לעומקו של דבר כתב:

בין גברא לגברא כתב:

ש. ספראי כתב:במועדים וזמנים ח"א, ראש השנה, בסימנים הראשונים של הכרך, ישנה רשימה נפלאה של הגהמ"ח שליט"א, כשבסוף הסימן הוא מביא רשימת סוגי תקיעות/נשימות שכדאי לתקוע, מדינא, מחומרא, ומחומרא דחומרא, כאשר בהערות הוא מפרט כל דבר על דיניו ומנהגיו. מאמר מומלץ מאד, בפרט ל'בעלי מקריא' ותוקעים.

באמת מומלץ לראות מש"כ במועדים וזמנים בזה. הוא פתח הענין כמו שאף אחד לא עשה, וכנראה כל מה שכתבו הבאים אחריו שאבו מקורותיהם ממו"ז הנ"ל, וזה המקום להתחיל בל"ס.
אבל עכ"ז הוא פרץ קצת האיסור של תקיעת שופר שלא במקום מצוה שהוא שבות, וכפה"נ באופן כללי גדולי המורים לא היו ניחא להו כ"כ בריבוי התקיעות באופן מופרז. בפרט שהרבה מהחומרות אין בהם ממש ולכל הדעות יוצאים בב' האופנים, וכבר הערתי על זה לגבי תרועה תימני [בבקשה ממי שיש לו מה להשיג או להוסיף על נושא תרועה תימני להגיב שם, ולא לסטות מנושא אשכול זו.]. וכ"כ צ"ע אם יש מקום לחוש לשיטות דלא ק"ל כוותיהו ומעולם לא נשמע שחוששים לשיטה זו אם מותר לתקוע כדי לחוש לה, כדי שהמליץ במו"ז הנ"ל.

סיכמת את דרכו של הגרמ"ש שליט"א בקצרה.

האם המהריל"ד זי"ע לא שמע כל ר"ה את כל סוגי התקיעות?
יש רשימה של הזיידע שלי הר"מ לרנר זצ"ל, בו הוא מספר שתקע לפני גדולי ירושלים שעות רבות. גם אביו הרה"צ רבי אפרים שמואל פפרמן- לרנר זצ"ל היה תוקע בכל היום של ראש השנה בסוגי תקיעות שונים, כדעת רבו הגדול, המהר"ל דיסקין זצ"ל.

ש. ספראי כתב:האם המהריל"ד זי"ע לא שמע כל ר"ה את כל סוגי התקיעות?
יש רשימה של הזיידע שלי הר"מ לרנר זצ"ל, בו הוא מספר שתקע לפני גדולי ירושלים שעות רבות. גם אביו הרה"צ רבי אפרים שמואל פפרמן- לרנר זצ"ל היה תוקע בכל היום של ראש השנה בסוגי תקיעות שונים, כדעת רבו הגדול, המהר"ל דיסקין זצ"ל.

לא ידוע לי על שום מקור לזה. מובא שהוא חזר על התקיעות הרבה משום שהוא הקפיד מאד שיהיה התקיע חלק בלי שום שינוי קול, וחזר עליהם עד שיצא הספק מלבו, אבל לא ראיתי בשום מקום שהוא שמע שיטות אחרות.
אגב, כן נוהגים היום בבריסק. הם אינם תוקעים שום שיטות אחרות חוץ ממה שתוקעים באמצע התפילה כפי קבלתם, אבל יש שחוזרים על אותו התקיעות אח"כ מחשש שלא יצאו טוב.
יהיה איך שיהיה בכוונה כתבתי "באופן מופרז" משום שאין לדמות חומרא אחד להשנ'. יתכן שיש מקום לחוש לשיטות מסויימות, כגון שברים שבורות ושברים חלקים, שיש לשני האופנים מקורות בהראשונים ושני האופנים מקובלים אצל חלקים גדולים של כלל ישראל. ואין זה דומה לשיטות לא מקובלת כלל, או דברים שאינו מוכרח כלל שיש דעה שזה לעיכובא.

ש. ספראי כתב:האם המהריל"ד זי"ע לא שמע כל ר"ה את כל סוגי התקיעות?
יש רשימה של הזיידע שלי הר"מ לרנר זצ"ל, בו הוא מספר שתקע לפני גדולי ירושלים שעות רבות. גם אביו הרה"צ רבי אפרים שמואל פפרמן- לרנר זצ"ל היה תוקע בכל היום של ראש השנה בסוגי תקיעות שונים, כדעת רבו הגדול, המהר"ל דיסקין זצ"ל.

מה הקשר ר' יהושע לייב.
כתבתי שבאופן עקרוני זו דרכו של הגרמ"ש, לצאת ידי חומרות ושיטות שיהיו שיקראו להם פארוקטע - 'נידחות', וכן הוא גם מורה לרבים בספריו (אמנם לא בצורת חובה). ובכלל הוא מסוללי דרך החומרות לרבים.
אפשר להניח שגם ר' יהושע לייב נהג כך (לעצמו), בין גברא לגברא טוען שזה לא כך. אבל זה לא רלוונטי.

כל אחד דרכו שלו, וזו דרכו של הגרמ"ש כנראה לכל מתבונן בספריו הנפלאים.