אמירת י"ג מידות בלי כוונה

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 7302
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

אמירת י"ג מידות בלי כוונה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 23, 2016 9:54 am

שאילה פשוטה:
אין לומר י"ג מידות בפחות מעשרה,
ואין לאומרם בלי כוונה.
האם זה מחוייב שכל העשרה יכוונו?

פרי יהושע
הודעות: 2869
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אמירת י"ג מידות בלי כוונה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' ספטמבר 23, 2016 1:08 pm

ההנחה הזו שאין לאמרם בלא כוונה, האם היא מדין הגמ', או נזכרת ברא' כמו רב"ח ע"ד אזהרה לגודל מעלתם? וגם אם כן מהי כוונה זו? ידיעה שאני אומר עכשיו י"ג מידות של רחמים?,הבנת פירוש המילות?, הבנת העניינים?, אולי לפי זה, מי שמכוון עפ"י האר"י ומי שמכוון ע"ד הרא' בפשט אינם מצטרפים?, מה דעת הרב "עושה החדשות"?.

איש לוי
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: אמירת י"ג מידות בלי כוונה

הודעהעל ידי איש לוי » ו' ספטמבר 23, 2016 3:47 pm

פרי יהושע כתב:ההנחה הזו שאין לאמרם בלא כוונה, האם היא מדין הגמ', או נזכרת ברא' כמו רב"ח ע"ד אזהרה לגודל מעלתם? וגם אם כן מהי כוונה זו? ידיעה שאני אומר עכשיו י"ג מידות של רחמים?,הבנת פירוש המילות?, הבנת העניינים?, אולי לפי זה, מי שמכוון עפ"י האר"י ומי שמכוון ע"ד הרא' בפשט אינם מצטרפים?, מה דעת הרב "עושה החדשות"?.

האיסור לאומרם בלא כוונה מקורו בברכי יוסף בסי' תקפא'
בראשונים לא ידוע לי הלשון שיש איסור לאמרם בלא כוונה, אלא שהמעלה והברית שנכרתה ע"ז (ר"ה יז:) הוא רק כשאומרם בכוונה, כ"כ הרבנו בחיי בפרשת כי תשא וחזר על דבריו בפרשת שלח. (אין לי אפשרות להעלות את זה לכאן) כמו"כ בקובץ שיטות קמאי בסוגי בר"ה שם ציינו מדברי הריב"ן שהברית קאי על האומרם בכוונה. ואי"ז מוכרח מה דהוי י"ג מידות דבר שבקדושה (שהוא גופא מחלוקת בראשונים) שהוא מצד הברית שנכרתה ע"ז. ובפרט שהרי דעת רש"י שם (עי' מאירי) שהמעלה היא רק ביום תעניתם וע"ז קאי הברית,(?) והנה כל הזכרת יג' מידות קיי"ל דבעינן עשרה, ולכאו' מוכח שאי"ז תלוי זה בזה. ובאמירת קדושה האם בעינן עשרה מכוונין לקדש את ה' דווקא? ומנין לרב 'פרי יהושע' דבעינן לכה"פ בהנת פירוש המילות (שאי"ז עבודה קלה כלל וכלל) ואולי סגי בעצם היותו מודע שאומר עכשיו את מידות הנהגותיו של הי"ת בבריאה, אפי' אם אינו יודע את תוכן ומהות ההנגה ההיא.

פרי יהושע
הודעות: 2869
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: אמירת י"ג מידות בלי כוונה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' ספטמבר 23, 2016 5:41 pm

איש לוי כתב:
פרי יהושע כתב:ההנחה הזו שאין לאמרם בלא כוונה, האם היא מדין הגמ', או נזכרת ברא' כמו רב"ח ע"ד אזהרה לגודל מעלתם? וגם אם כן מהי כוונה זו? ידיעה שאני אומר עכשיו י"ג מידות של רחמים?,הבנת פירוש המילות?, הבנת העניינים?, אולי לפי זה, מי שמכוון עפ"י האר"י ומי שמכוון ע"ד הרא' בפשט אינם מצטרפים?, מה דעת הרב "עושה החדשות"?.

האיסור לאומרם בלא כוונה מקורו בברכי יוסף בסי' תקפא'
בראשונים לא ידוע לי הלשון שיש איסור לאמרם בלא כוונה, אלא שהמעלה והברית שנכרתה ע"ז (ר"ה יז:) הוא רק כשאומרם בכוונה, כ"כ הרבנו בחיי בפרשת כי תשא וחזר על דבריו בפרשת שלח. (אין לי אפשרות להעלות את זה לכאן) כמו"כ בקובץ שיטות קמאי בסוגי בר"ה שם ציינו מדברי הריב"ן שהברית קאי על האומרם בכוונה. ואי"ז מוכרח מה דהוי י"ג מידות דבר שבקדושה (שהוא גופא מחלוקת בראשונים) שהוא מצד הברית שנכרתה ע"ז. ובפרט שהרי דעת רש"י שם (עי' מאירי) שהמעלה היא רק ביום תעניתם וע"ז קאי הברית,(?) והנה כל הזכרת יג' מידות קיי"ל דבעינן עשרה, ולכאו' מוכח שאי"ז תלוי זה בזה. ובאמירת קדושה האם בעינן עשרה מכוונין לקדש את ה' דווקא? ומנין לרב 'פרי יהושע' דבעינן לכה"פ בהנת פירוש המילות (שאי"ז עבודה קלה כלל וכלל) ואולי סגי בעצם היותו מודע שאומר עכשיו את מידות הנהגותיו של הי"ת בבריאה, אפי' אם אינו יודע את תוכן ומהות ההנגה ההיא.

עי' במחילה שוב בדברי.

איש לוי
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: אמירת י"ג מידות בלי כוונה

הודעהעל ידי איש לוי » ו' ספטמבר 23, 2016 5:44 pm

פרי יהושע כתב:
איש לוי כתב:
פרי יהושע כתב:ההנחה הזו שאין לאמרם בלא כוונה, האם היא מדין הגמ', או נזכרת ברא' כמו רב"ח ע"ד אזהרה לגודל מעלתם? וגם אם כן מהי כוונה זו? ידיעה שאני אומר עכשיו י"ג מידות של רחמים?,הבנת פירוש המילות?, הבנת העניינים?, אולי לפי זה, מי שמכוון עפ"י האר"י ומי שמכוון ע"ד הרא' בפשט אינם מצטרפים?, מה דעת הרב "עושה החדשות"?.

האיסור לאומרם בלא כוונה מקורו בברכי יוסף בסי' תקפא'
בראשונים לא ידוע לי הלשון שיש איסור לאמרם בלא כוונה, אלא שהמעלה והברית שנכרתה ע"ז (ר"ה יז:) הוא רק כשאומרם בכוונה, כ"כ הרבנו בחיי בפרשת כי תשא וחזר על דבריו בפרשת שלח. (אין לי אפשרות להעלות את זה לכאן) כמו"כ בקובץ שיטות קמאי בסוגי בר"ה שם ציינו מדברי הריב"ן שהברית קאי על האומרם בכוונה. ואי"ז מוכרח מה דהוי י"ג מידות דבר שבקדושה (שהוא גופא מחלוקת בראשונים) שהוא מצד הברית שנכרתה ע"ז. ובפרט שהרי דעת רש"י שם (עי' מאירי) שהמעלה היא רק ביום תעניתם וע"ז קאי הברית,(?) והנה כל הזכרת יג' מידות קיי"ל דבעינן עשרה, ולכאו' מוכח שאי"ז תלוי זה בזה. ובאמירת קדושה האם בעינן עשרה מכוונין לקדש את ה' דווקא? ומנין לרב 'פרי יהושע' דבעינן לכה"פ בהנת פירוש המילות (שאי"ז עבודה קלה כלל וכלל) ואולי סגי בעצם היותו מודע שאומר עכשיו את מידות הנהגותיו של הי"ת בבריאה, אפי' אם אינו יודע את תוכן ומהות ההנגה ההיא.

עי' במחילה שוב בדברי.


עי' שוב בדבריך, וצדקת.


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים