מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תגיד ליעקב דָבר חׂק הד' בקמ"ץ ולא בשו"א

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

תגיד ליעקב דָבר חׂק הד' בקמ"ץ ולא בשו"א

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 23, 2016 11:08 am

כך כתוב במנהגי מהרי"ל סדר תפילות של ראש השנה.
(והביאור הוא לכאו' ע"פ הפסוק "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי", והיינו דאם מגיד פשע יאמר הללו והללו וכו', יאמר המליץ יושר את הזכות של "דבר חק ומשפט").
מה נמצא ע"ז בגיר' הישנות? ואיך נקטו הסידורים המדוקדקים דהשתא?

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: תגיד ליעקב דָבר חׂק הד' בקמ"ץ ולא בשו"א

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' ספטמבר 23, 2016 11:10 am

עושה חדשות כתב:כך כתוב במנהגי מהרי"ל סדר תפילות של ראש השנה.
(והביאור הוא לכאו' ע"פ הפסוק "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי", והיינו דאם מגיד פשע יאמר הללו והללו וכו', יאמר המליץ יושר את הזכות של "דבר חק ומשפט").
מה נמצא ע"ז בגיר' הישנות? ואיך נקטו הסידורים המדוקדקים דהשתא?

כמדומה כן נוהגים, אף שמצוי בו הטעות, ויש"כ על התזכורת. רק לא הבנתי את הביאור שלכם ע"פ הקרא של מגיד וגו'

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תגיד ליעקב דָבר חׂק הד' בקמ"ץ ולא בשו"א

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 23, 2016 11:31 am

לא נראה לי שזה המנהג הפשוט, (אבל זכור לי שהמדקדקים המפו' כן נוהגים כד' המהרי"ל).

לפי הגי' דבר בשווא, אז הזכות של יעקב היא ה"חוק ומשפט", ועי' בספרים שביארו דהיינו הזכות שהם שומרים חוקים בלי טעם, או ע"ש הפס' כי חוק לישראל הוא משפט וכו', או מכח הדין שאם כולם מחייבים יש לפטור, וכד'. ואילו לפי המהרי"ל יש כאן זכות של "דבר, חוק, משפט", וראוי לבאר ע"פ הפסוק שמדגיש את ההבדל בין ישראל לעמים בהנך ג' דברים. וכמאמר חז"ל "שעתידין לקטרגם לפני ולומר רבון העולמים אלו עובדין עבודת כוכבים ואלו עובדין עבודת כוכבים ... אותה שעה סניגרון של ישראל משתתק ... בצדקה שעשיתם את עולמי על שקבלתם את תורתי, שאלו לא קבלתם את תורתי הייתי מחזיר אותו לתהו ובהו".

שבטיישראל
הודעות: 1847
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 12:37 am

Re: תגיד ליעקב דָבר חׂק הד' בקמ"ץ ולא בשו"א

הודעהעל ידי שבטיישראל » ו' ספטמבר 23, 2016 8:01 pm

הנה מממש"כ בענין במקום אחר:

כדעת המהרי"ל לאומרו עם הניקוד 'דָבָר' החזיק גם הרוו"ה במחזוריו, וז"ל:‏
‏'תגיד ליעקב דָבָר חק ומשפט. וכן הגי' בב' כ"י ‏ (=כתבי יד), וכן נכון, שהוא איננו ‏סמוך, שהוא מיוסד ע"ה (=על הכתוב) מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל ‏‏(תילים קטז, יז), והנה הם ג' נושאים‏ ‏. ועל האי קרא אמרו בתנחומא (פ' בחוקותי סי' א) ‏והובא בילקוט [שמעוני] לתורה (רמז תרעא) אמר הקב"ה לישראל אם עשיתם חוקי ‏אין השטן נוגע בכם וכו'. וזהו טעם באין מליץ וכו', ואחר שקיימנו תקיעת השופר ‏בכל חוקותיו, לכן וצדקנו במשפט'.‏

מיהו בדברי קהלת להרש"ז גייגר ז"ל דומ"ץ בק"ק פפד"מ יצ"ו עמד בזה על דברי ‏הרוו"ה, ודעתו שהנוסח הישן 'דְבַר' הוא הנכון (משלי שלמה לחוברת החמישית, אות יג, עמ' ‏‏180), וז"ל:‏
‏'מנהגנו לומר כבמחזורים הישנים 'דְבַר חוק ומשפט' וכן נ"ל נכון, ולא כה"ה ‏‏(=היידנהיים) שתיקן: 'דָבָר', וזה דברו בביאורו: 'דָבָר חק ומשפט, כן הגי' בב' כ"י, ‏וכן נכון, כי איננו סמוך, שהוא מיוסד ע"ה מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו ‏לישראל, והנה הם ג' נושאים'. ואני אומר ב' כתבים אין מלמדים, ואשמר מעשות ‏דרכיהם ודַבֵּר דָבר ‏, שאף הפייטן סמך דברו על המקרא הזה אינו מענינו, ששם ‏מדבר מדבריו חקיו ומשפטיו בתורה שהגיד לנו, אבל זה מדבר ממשפט יום הדין, ‏והוא מענין הכתוב 'כי חק לישראל הוא משפט וגו'' (תהילים פא, ד), ולכן מדבר ‏הפייטן בל' יחיד: חוק ומשפט, ולא בל' רבים כבמקרא הראשון, וא"כ מלת דבר רק ‏נוספת בסמיכות, לדמות לשונו גם ללשון המקרא הא' 'מגיד דבריו ליעקב', ע"כ ‏אומר: תגיד ליעקב דְבַר, אבל העיקר: חוק ומשפט, מענין המקרא הב'‏ ‏'.‏

והמנהג הפשוט אכן שלא כדעת המהרי"ל ורוו"ה, וברוב המחזורים איתא הניקוד עם שו"א תחת הד' ופת"ח תחת הב'

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: תגיד ליעקב דָבר חׂק הד' בקמ"ץ ולא בשו"א

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' ספטמבר 25, 2016 11:24 pm

עכשיו ראיתי בקונט' "תיקון תפילה" ח"ב (דבילצקי), "תגיד ליעקב דבר, במחזורים דידן ד' דגושה ובשווא ובמהרי"ל ד' וב' קמוצין".


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים