מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תקיעת שופר - רשות?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

תקיעת שופר - רשות?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ספטמבר 27, 2016 9:45 pm

ז"ל רבינו יהונתן מלוניל בסוכה -
ובזמן בית המקדש אף על פי שמן התורה ליכא בגבולין חובה אלא יום ראשון, אפילו הכי היו נוטלין לולב כל שבעה בכל ארץ ישראל לא משום חובה, אלא משום יסוד נביאים. ואם תאמר, שופר בגבולין אמאי לא דחי כמו במקדש. הא לא כתיב לפני ה' וסתמא כתיב בין במקדש בין בגבולין, יש לומר, כיון דכתיב בשופר [ויקרא כ"ג] זכרון תרועה, וכתיב במקדש [במדבר י'] והיו לכם לזכרון לפני (ה') [אלקיכם] ילפינן האי זכרון מהאי זכרון, ויותר משמע במקדש משאר מדינה, אבל אם לא היה שבת היו תוקעין במדינה ובכל ארץ ישראל משום שמא האי זכרון תרועה סתמא כתיב. אי נמי היו תוקעין משום רשות, כדאמרינן בלולב כל שבעה חוץ מיום ראשון היו נוטלין לולב משום יסוד נביאים

הנה התי' הראשון שכתב מזכיר את דברי הראב"ד ב"כתוב שם", ז"ל "מפני שאין לשופר עיקר מפורש בגבולין שלא אמרה תורה [ויקרא כג כד] שבתון זכרון תרועה אלא במקום [שם פסוק כה] והקרבתם אשה לה', ולא נאמר [שם כה ט] בכל ארצכם אלא ביובל, וכיון שאינו מפורש בגבולין אלא מדרשא אתי משום הכי גזרו",
אבל מהו הדבר שהוסיף הר"י בתירוץ השני שתוקעין משום רשות, וכמו יסוד נביאים של לולב?

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תקיעת שופר - רשות?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ספטמבר 27, 2016 11:30 pm

ובנו"ט להזכיר בזאת שי' מחודשת בראש', שביטול שופר בשבת הוא מדאו'! (וכדעת הירושלמי פ"ד ה"א). ראה לדוג' -
שבלי הלקט סי' רצד כתב:יש תמיהין למה לי גזירה דרבה הא תרי קראי כתיבי זכרון תרועה ויום תרועה ומוקמינן חד בשבת וחד בחול ומפרשין יש לומר דרבה גופיה מפרש להו לקראי מאי טעמא אמרה תורה זכרון תרועה משום גזירה דשמא ילך אצל בקי ללמוד וכו':
וכ"כ עוד כמה(!) ראש', ולכאו' זה רק הוא"מ בגמ' ר"ה כט: עי"ש, ונקטו הם בסתמא כהירושלמי, (וע"ע ערוגת הבושם ג-465).

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: תקיעת שופר - רשות?

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' ספטמבר 28, 2016 9:08 am

זכורני שמרנא הנצי"ב דן בזה (ביחס לביטול תקיעת שופר בשבת, לא ביחס להודעה הפותחת את האשכול)

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תקיעת שופר - רשות?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' ספטמבר 29, 2016 12:03 am

כדאי לעיין גם כאן - viewtopic.php?f=7&t=7217&p=304973#p304896

גם ההסבר הראשון של הר"י מלוניל יש בו חידוש גדול יותר מד' הראב"ד, כי לפי הראב"ד החילוק הוא בין דבר המפורש בתורה לשאינו מפורש כ"כ, וכעין דברי הט"ז הידועים שחז"ל לא גזרו לאסור את המפורש בתורה להיתר, אמנם רבינו יהונתן כ' שאפילו כשחל בחול, חיוב השופר בגבולין הוא רק משום שמא האי זכרון תרועה סתמא כתיב.

ומש"כ בתי' השני דשופר בגבולין הוא רק מדרבנן, הנה ביפ"ע ר"ה דכ"ט: נקט שכך היא דעת הירושלמי, אמנם בד' הבבלי מבו' בהרבה מקומות שחיוב שופר בגבולין הוא מדאו'. ראה לדוג' יבמות צ: ר"ה לד: ומסתמא בעוד מקומות, וצ"ע.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תקיעת שופר - רשות?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' ספטמבר 29, 2016 9:12 pm

גם המאירי בר"ה ל. הביא כך מן הירו', ז"ל "ובתלמוד המערב פירשו שאין לשופר עקר מן התורה בגבולין שהרי נאמר והקרבתם במקום והקרבתם". ואינני יודע האם כוונתו "עיקר" על דרך הראב"ד או על דרך הר"י מלוניל.
ובכל אופן, הרי בבבלי בר"ה אמרו "מנא הני מילי אמר רבי לוי בר לחמא אמר רבי חמא בר חנינא כתוב אחד אומר שבתון זכרון תרועה וכתוב אחד אומר יום תרועה יהיה לכם לא קשיא כאן ביום טוב שחל להיות בשבת כאן ביום טוב שחל להיות בחול אמר רבא אי מדאורייתא היא במקדש היכי תקעינן ועוד הא לאו מלאכה היא דאצטריך קרא למעוטי .. אלא אמר רבא מדאורייתא מישרא שרי ורבנן הוא דגזור ביה כדרבה דאמר רבה הכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים והיינו טעמא דלולב והיינו טעמא דמגילה", ולהסבורים כהירו' שביטול השופר בשבת הוא מדאו', עדיין צ"ע קו' הגמ' במקדש היכי תקעינן, ועכצ"ל דחיוב התקיעה במקדש הוא "עיקרי" או "מפורש" יותר מחיוב התקיעה בגבולין לפי שיטה זו.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תקיעת שופר - רשות?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוקטובר 05, 2016 8:35 pm

שו"ר שזה הפשטות בביאור ד' הירו' ר"ה פ"ד שהק' מתחילה אם ביטול שופר בשבת הוא מדאו', למה במקדש תוקעין, וע"ז הביא את תי' רשב"י.
וכך אי' שם:
ר' אבא בר פפא א"ר יוחנן ורשב"ל הוון יתיבון מקשיי אמרין תנינן י"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה אין דבר תורה הוא אף בגבולין ידחה אין לית הוא דבר תורה אף במקדש לא ידחה עבר כהנא אמרין הא גברא רבה דנישאול ליה. אתון שאלון ליה אמר לון כתוב אחד אומר [במדבר כט א] יום תרועה וכתוב אחד אומר [ויקרא כג כד] זכרון תרועה הא כיצד בשעה שהוא חל בחול יום תרועה בשעה שהוא חל בשבת זכרון תרועה מזכירין אבל לא תוקעין. ר' זעירה מפקד לחבריי' עולון ושמעין קליה דרבי לוי דרש. דלית איפשר דהוא מפיק פרשתיה דלא אולפן. ועל ואמר קומיהון כתוב אחד אומר יום תרועה וכתוב אחד אומר זכרון תרועה הא כיצד בשעה שהוא חל בחול יום תרועה בשעה שהוא חל בשבת זכרון תרועה מזכירין אבל לא תוקעין. מעתה אף במקדש לא ידחה תנא [ויקרא כג כד] באחד לחדש. מעתה אפילו במקום שהן יודעין שהוא באחד לחדש ידחה. תני רשב"י [שם כה] והקרבתם במקום שהקרבנות קריבין.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: תקיעת שופר - רשות?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ספטמבר 27, 2017 9:05 pm

האדר''ת עובר אורח שופר בגבולין.png
האדר''ת עובר אורח שופר בגבולין.png (64.42 KiB) נצפה 3873 פעמים
ועי"ש המשך דבריו.


מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: תקיעת שופר - רשות?

הודעהעל ידי מיכאל1 » ה' ספטמבר 28, 2017 7:16 pm

יעויין גם במאמרו האחרון שמכובדנו רי"י סטל במוריה האחרון פסקים והלכות ממשנתו של רבי אברהם ב"ר משה ב"ר דוד ממונייטו, הנוגע לנידו"ד.


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 39 אורחים

cron