אגב, לכל אורך חיבור התשובה מדגיש המאירי כי אין שום כפרה בלי תשובה, לא באכילת סימנים לא בשעיר המשתלח ולא במנהג הכפרות, וכן הלאה. אין סגולות עצמיות למקום ולזמן ולאמירות וכו' אלא הכל הערה אל התשובה, והכל תלוי בדרגת התשובה.
ואף בבית הבחירה ביומא פה: הוא מסכם זאת בקיצור, ז"ל -
חטאת ואשם ודאי מכפרין ר"ל על העונות שהם באים עליהם שבודאי יש תשובה ווידוי עמהם שאם לא כן לא היה מזקיק עצמו לכך ומ"מ אשם תלוי אינו מכפר לגמרי שהרי לכשיודע לו צריך לקרבן אחר כמו שביארנו במקומו מיתה ויום הכפורים מכפרין עם התשובה שזהו כלל גדול שאין שום דבר מכפר אלא בתשובה התשובה ר"ל לבד בלא מיתה ובלא יום הכפרים מכפרת על עבירות קלות על עשה ועל לא תעשה אבל על החמורות כגון כריתות ומיתות בית דין תשובה [תולה] עד שיבוא יום הכפורים ויכפר כלומר שתכלית התשובה נמצאת בו ומ"מ הוא הדין שהתשובה הגמורה מכפרת בכל עת שאין הפרגוד ננעל בפני התשובה אלא שסתם הדברים שהיא נמצאת שלימה יותר בזמן הזה משאר הזמנים