מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

רחמנא אמר תקעו

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

רחמנא אמר תקעו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אוקטובר 01, 2016 10:27 pm

אמר רבי יצחק למה תוקעין בראש השנה. למה תוקעין - רחמנא אמר תקעו. אלא למה מריעין. מריעין - רחמנא אמר זכרון תרועה. אלא למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין. כדי לערבב השטן.

וכידוע הר"מ רמז לדברי הגמ' במש"כ - אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישינים וכו'. ונאמרו בזה דברים בבית בריסק, כידוע.

אמנם הריטב"א על אתר לא ניח"ל לפרש דהא ד"רחמנא אמר תקעו" זה טעם לא לשאול למה תוקעין, ולכן כתב כך: למה תוקעין. פי' וליכא למימר דבעי טעם התקיעות, דהא פירשו ר"ע וקרא נמי זכרון תרועה כי התרועה לזכרון כדברי ר"ע, ועוד דא"כ הו"ל למינקט לישניה מפני מה תוקעין כלישנא דברייתא דר"ע. וע"ע פנ"י שם, ובשו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קלה.

וכעת ראיתי אריכות דברים בדרשת "מלמד התלמידים" לפרשת ניצבים, והריני מצטט את הנוגע לנו מתוכה -
...ולפיכך נבחר הזמן הזה להעיר האדם בתרועה על התשובה וכבר העירנו על זה הענין המעיר ישנים הרב רבינו וכתב דבר זה לשונו ואמר אף על פי שתקיעת שופר בר"ה גזרת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו עורו ישנים מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם והשלים דברו כפי זה הענין. ובמקום אחר אמר שהתקיעה היא הערה על התשובה כאלו היתה הצעה ליום הצום וזה אחד מדבריו הטובים והוא מן הזרים בעיני קצת חכמינו כי לא שמו על לב כונת המצות גם הרחיקו למצא להם כונה עד שהיינו ללעג בין העמים והם משחקים עלינו על התרועה ועל מצות רבות באשר לא נדע להשיב להם ולהודיע בהם טעם וידמו בלבם שעמנו עם סכל ותורתינו לפי המקובל אצלנו סכלות הפך המבוקש בתורתינו ובמחזיקים בה אמר כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים ואמר רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. ואלו נתנו אל לבם בעלי התלמוד ללמוד הכתוב והקבלה כראוי ימצאו המכוון בפי' במשנה ובגמרא שהרי במשנה אמרו היה עובר אחורי בית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגלה אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא אף על פי שזה שמע וזה שמע זה כיון לבו וזה לא כיון לבו וסמך למאמר זה והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא כל זמן שהיו מכונים לבם לאביהם שבשמים היו מתגברים וכו'. כיוצא בו והביט אל נחש הנחשת וחי וכי נחש ממית או נחש מחיה אלא כל זמן שישראל מכונים לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאין. וזה לפי שהנחשים היו נושכים אותם בעון הנחש המשיא והנושך כשהיו נזכרים היו עושים תשובה ומתרפאים משתי הנשיכות ולהעיר על שתי הנשיכות אשר לשני הנחשים עשה הנחש מנחשת היש ספק ששני הענינים האלה שנכתבו במשנה מאין זכר להם בגמר' כשאר משניות שלא נזכרו שם אלא לראיה שהשופר גם כן יבא להעיר אותם שיכונו לבם לשמים והיא התשובה הגמורה. [א"ה: עי' במאירי שביאר כך את סמיכות המשניות] וכן אמרו בגמרא אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיבא זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר ונאמר שם למה תוקעין ומריעים בר"ה כשהן יושבין ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב את השטן ואף על פי שהקשו שם ואמרו למה תוקעין רחמנא אמר תקעו לא למנוע דרישת הטעם למצות תקיעה באו שהרי הם דורשים כי ליושבים לפני י"י יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק זה המגלה דברים שכסה עתיק יומיא ומאי ניהו טעמי תורה וזה כולו מפני הצורך הגדול לפי שהתורה שבה בגלות מצות אנשים מלומדה ובפירוש אמרו שם מפני מה אמרה תורה הביאו לפני שתי הלחם בעצרת ומפני מה אמרה תורה הביאו לפני עומר בפסח וכל הדבר ההוא הנאמר שם לטעמי המצות משום ר' עקיבא שנכנס בשלום לפרדס ויצא בשלום ואמרו למה אנו צריכים לראיה חוץ מן התורה והלא נכתב בה בפירוש והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם ואמרתם זבח פסח הוא לי"י והגדת לבנך וגומר וכתוב והיה כי ישאלך בנך מחר וגומר אלה הפסוקים הורו כי ראויה החקירה והשאלה על סבת המצות שהיא הטעם ואם נזכר הטעם בתורה נסמך בו ואם לא נחקור עליו כמו שנהגו בפסח ובמצה כפי שהתבאר בתורה ובמרור נוציא לו טעם לפי שאינו כתוב בתורה כדי לכוין במצוה ההיא לאותו טעם כי קיום המצוה מאין קיום הטעם והכונה הוא מגונה מאד והוא שהעיר עליו החכם באמרו אשה יפה וסרת טעם והוא כי המצוה הטובה והיפה מאין הטעם היא כנזם זהב באף חזיר שהוא מתלכלך בטיט ובצואה והזהב נסתר ומכוסה והוא שסמך לו תאות צדיקים אך טוב תקות רשעים עברה ר"ל כי החכמים השלמים הם הצדיקים תאותם במצות טוב שהיא הכונה אך הרשעים הם הסכלים אין להם תקוה במצות. זהו דעת רז"ל בחקרם טעמי המצות וזה כולו בכלל המצוה אבל בפרטי המצוה אין ראוי לבקש טעם כמו שביאר הרב המורה בחלק השלישי. ואפשר שזה רצה החכם באמרו לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר כי הנבל הוא חס על כל פרוטה ופרוטה והוא נאמר במקום הזה למשל למבקש טעם על כל פרטי המצוה והנדיב יאמר על המרחיב ידו ומבזבז שלו והוא גם כן משל על מי שמבזבז המצוה ואומר שאין לו טעם והוא שסמך לו אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל וקרא לטעם המצוה שחד כי הוא המביא לחבב המצוה ולהחזיק בה בכונה ולא שיבקש טעם לפרטים כי אז יצא להזיה ולהסרת טעם ואז יעביר הפרטים ההם שהם כשגגה ופשע אז יבקש אהבת הדבר והוא שאמר מכסה פשע מבקש אהבה ושונה בדבר מפריד אלוף. והחכם שהתחברתי עמו אמר כי זה הענין כולו המשילו החכם על שני מיני המשל שהזכיר הרב המורה ועל המין האחד שבא להמשיל בכללו ענין אחד אמר לא נאוה לנבל שפת יתר. ועל המין האחד שבא כל מלה שבו לענין אחד אמר אף כי לנדיב שפת שקר. ואפשר שעל שני הענינים הנזכרים באו הפסוקים ההם. מכל מקום דעת הכתוב בתורה ובספרי הקדש שכל המצות יש להם טעם וצריך לחקור עליו אם כן התבאר שהקושיא הנזכרת לא באה אלא מפני שהוציא לשון שאלתו בלמה לפי שידוע שעלינו לעשות המצות מפני גזרת הכתוב ואף ע"פ שלא נודע להם טעם וכשיודע להם טעם וסבה אין לאדם לסמוך בהחזיקו בטעם ובסבה ושיקל בעשיית המצוה עצמה כי העושה זה הוא עבריין גמור אשר לא יאבה השם סלוח לו ... ולפיכך צריך לקיים המצוה במעשה בין שנודע בה טעם בין שלא נדע בה ולפיכך הקשה בתלמוד ואמר רחמנא אמר תקעו שאם היה בא לדרוש הטעם היה לו לומר מפני מה אמרה תורה תקעו שופר בראש השנה ובא בעל המאמר ההוא ותירץ ששאלתו היתה למה הוסיפו חכמים לשנות המצות מעומד על סדר ברכות ואמר שכונתם היתה לערבב השטן וידוע שהשטן הוא יצר הרע כמו שבא מפורש בדברי חכמים כפי מה שקדם בפרשת בהעלותך. נמצא שהוספת התקיעות מתוך הברכות והתפלה באה להשלים הכונה במצוה לגעור ביצר הרע המעכב התשובה ולערבב אותו שאין במקום התקיעה שטן נמצא אחר שיתערבב.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: רחמנא אמר תקעו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוקטובר 06, 2016 10:32 pm

בנוגע לדברי ה"מלמד" על חשיבות ידיעת טעמי המצוות, ראיתי להעתיק מדברי רבינו יונה בדרשותיו, פרשת חוקת, ודו"ק.
קבצים מצורפים
1.png
1.png (188.17 KiB) נצפה 3138 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: רחמנא אמר תקעו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ספטמבר 24, 2019 11:04 pm

תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.

יתכן שכתוב כאן את הנ"ל, למה תוקעין? כי רחמנא אמר תקעו. יעוי' במפרשים בתהילים.

דרומי
הודעות: 9024
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: רחמנא אמר תקעו

הודעהעל ידי דרומי » ד' ספטמבר 25, 2019 10:32 am

ראיתי בהקשר זה דבר יפה בכתבי ר"י אייבשיץ (אהבת יהונתן או תפארת יהונתן), שמפרש "כי חק לישראל הוא" - לאלו שהם צדיקים, בבחינת 'ישראל', הרי התקיעה היא 'חק' שאין לו הסבר; אולם "משפט לאלקי יעקב" - לאלו הבינוניים והרשעים, בחינת 'יעקב', הרי זה 'משפט' עם טעם והגיון כו'. עיי"ש.

הפצת המעיינות
הודעות: 1228
הצטרף: ב' יוני 11, 2018 11:23 pm
שם מלא: ג'ינג'י

Re: רחמנא אמר תקעו

הודעהעל ידי הפצת המעיינות » ד' ספטמבר 25, 2019 10:38 am

דרומי כתב:ראיתי בהקשר זה דבר יפה בכתבי ר"י אייבשיץ (אהבת יהונתן או תפארת יהונתן), שמפרש "כי חק לישראל הוא" - לאלו שהם צדיקים, בבחינת 'ישראל', הרי התקיעה היא 'חק' שאין לו הסבר; אולם "משפט לאלקי יעקב" - לאלו הבינוניים והרשעים, בחינת 'יעקב', הרי זה 'משפט' עם טעם והגיון כו'. עיי"ש.

"עיי"ש" ?

אליהו בן עמרם
הודעות: 1462
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: רחמנא אמר תקעו

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ד' ספטמבר 25, 2019 10:29 pm

עושה חדשות כתב:תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.

יתכן שכתוב כאן את הנ"ל, למה תוקעין? כי רחמנא אמר תקעו. יעוי' במפרשים בתהילים.


ועוד באור יפה בענין זה מ"שם משמואל" (כי תבוא):
ונראה דהנה בירושלמי (תענית פ"ה ה"א) דתוקעין בתענית בשופרות לומר חשבינו כאילו גועים כבהמה לפניך. והענין הוא דכתיב (תהלים ל"ו) אדם ובהמה תושיע ה', ובחולין ה' אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה. ופירש"י ז"ל שהם דכאי רוח, ועיקר ההכנעה היא לעשות אף כשאינו יודע טעמו של דבר, והרבותא בני אדם שהם ערומים בדעתם ומבינים בטיב שורש כל מצוה שכך צריך להיות, ומכל מקום משימין עצמם כבהמה היינו שעשייתם היא רק מחמת ציווי השי"ת, ואחת להם אם מבינים או לא... ולזה מורה ענין שופר, וזה מאמר הש"ס (ר"ה ט"ז) למה תוקעין, רחמנא אמר תקעו, ובאמת שאין לך דבר שימשוך השפעה מלמעלה כמו מדה זו, כמו בהמה שמזונותיה על בעליה... וזהו טעם הירושלמי דתקיעות תעניות בשופר.


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים