עיין בתשובת בנין ציון סי' ל"ד דבכל אכילה ואכילה אף אם הותר לו לאכול פעם אחת יותר משיעור מ"מ על אכילה השניה אם היה די לו בפחות משיעור והוא יאכל כשיעור חייב כרת לכן צריך לשער בכל אכילה ואכילה אם די לו בפחות וקשה מאד לשער כן וצריך לזה זריזות ובקיאות עיין שם [פ"ת].
ומשמע מדבריו שאם אכל חצי שיעור בהיתר וחצי שיעור באיסור חייב כרת! ולכאו' תמוה מאד מה הסברא בזה, ואם נאמר שייתובי דעתא הוא רק בסוף השיעור ולכן חייבים על הח"ש השני לחוד, א"כ מי שאכל ח"ש קודם שקיעה"ח וח"ש אחר שקיעה"ח יהא חייב כרת?
אבל באמת בבנין ציון לא כתוב דבר זה כלל:
שו"ת בנין ציון סימן לד
ולכן צריך לשער באכילת חולה ביוה"כ שלא להאכילו בין כשיעור שיש בו איסור כרת ובין פחות מכשיעור שעכ"פ אסור מן התורה רק מה שמספיק להוציאו מספק סכנת נפשות
והמשנ"ב לא ראה את הבנין ציון בעצמו ונמשך אחר טעותו של בעל פ"ת [על או"ח]. [האם הוא נחשב בר סמכא?]
מסתמא כבר עמדו בכ"ז, אבל כעת לא מצאתי, ואשמח להוספות בענין.