הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוקטובר 19, 2016 1:16 pm
בנוגע להלל בראש השנה מצד 'ראש חודש', יש להוסיף,
דלכאו' יל"ד האם הנימוק שלא לומר הלל בר"ה משום הספרים הפתוחים, זה טעם רק שאין סיבה לומר הלל, או שיש גם עיכוב לומר הלל. אלא שבאמת מבו' שלא אומרים הלל אפי' מצד ר"ח, וכן הפוס' דנו על מי שאומר הלל בתוך קריאת ספר תהילים וכו', הרי שנקטו שיש 'בעיה' לומר הלל בר"ה, ולא רק שאין חיוב לומר הלל על יו"ט של ר"ה. אמנם נראה דגם זה אמת, שהיו"ט של ר"ה כבר אין בו את עיקר המחייב לומר הלל, בגלל הספרים הפתוחים, ומלבד מה שיש בעיה לומר הלל מכל צד שהוא. והנה ז"ל הר"ן בר"ה "יש מן הגאונים ז"ל שכתבו דכיון שאין הלל בר"ה אם חל להיות בשבת אומרים בו צדקתך דכלל מסור בידם דכל יום שיש בו הלל אין אומרים בו צדקתך לפי שאומר אותו על צדוק הדין של משה וזה כיון שאין בו הלל שפיר דמי למימריה וגאונים אחרים חולקים ואומרים דר"ה נמי ר"ח הוא וכיון דבשאר ראשי חדשים לא אמרינן צדקתך אף בר"ה נמי לא אמרינן ליה", וצ"ע בשי' הגאונים האחרים, אם ס"ל דאין הדבר תלוי בהלל, (אלא באמירת תחנון לדוג'), לימרו להדיא דאין לומר צדקתך אפי' שא"א הלל, ואם מודו דתלוי בהלל, הן בר"ה ל"א הלל אפי' שהוא גם ר"ח. וע"כ כנ"ל, דמצד יו"ט דר"ה בטל כל ענין ההלל, אבל מצד ר"ח, יש סיבה לומר, ורק שכנגד לזה יש בעיה וסיבה שלא לומר, וכנ"ל.