מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
איש גלילי
הודעות: 2243
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי איש גלילי » ד' אוקטובר 05, 2016 6:00 pm

דנו אמש בבית מדרשו של מו"ר:

מצד אחד, שם היום בתפילה הוא 'יום הזכרון', הרי שעיקרו הוא הזכרון (שלנו לפניו?)
ומצד שני, הבקשה המיוחדת בברכת היום בתפלה היא 'מלוך על כל העולם כולו' וכו', ואין זכרון כלל לזכרון. ובמוסף, ברכת מלכויות כלולה בתוך ברכת היום, ואילו ברכת זכרונות נמצאת בברכה נפרדת לעצמה.
אשמור בינתים את מה שעמדי, ואשמח לשמוע את חו"ד הרבנים שליט"א.
נערך לאחרונה על ידי איש גלילי ב ד' אוקטובר 05, 2016 8:32 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

סעדיה
הודעות: 1334
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי סעדיה » ד' אוקטובר 05, 2016 6:06 pm

איש גלילי כתב:דנו אתמול בבית מדרשו של מו"ר:

מצד אחד, שם היום בתפילה הוא 'יום הזכרון', הרי שעיקרו הוא הזכרון (שלנו לפניו?)
ומצד שני, הבקשה המיוחדת בברכת היום בתפלה היא 'מלוך על כל העולם כולו' וכו', ואין זכרון כלל לזכרון. ובמוסף, ברכת מלכויות כלולה בתוך ברכת היום, ואילו ברכת זכרונות נמצאת בברכה נפרדת לעצמה (גם בגמ' אין שום שיטה שכוללת את זכרונות בקדושת היום).
אשמור בינתים את מה שעמדי, ואשמח לשמוע את חו"ד הרבנים שליט"א.

בפשטות - סיבת החג/מקרא קודש -זכרונות, שנאמר 'זכרון תרועה מקרא קודש'.
ואילו עבודת היום - מלכיות, שנאמר 'יום תרועה יהיה לכם'.

איש גלילי
הודעות: 2243
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי איש גלילי » ד' אוקטובר 05, 2016 6:10 pm

סעדיה כתב:
איש גלילי כתב:דנו אתמול בבית מדרשו של מו"ר:

מצד אחד, שם היום בתפילה הוא 'יום הזכרון', הרי שעיקרו הוא הזכרון (שלנו לפניו?)
ומצד שני, הבקשה המיוחדת בברכת היום בתפלה היא 'מלוך על כל העולם כולו' וכו', ואין זכרון כלל לזכרון. ובמוסף, ברכת מלכויות כלולה בתוך ברכת היום, ואילו ברכת זכרונות נמצאת בברכה נפרדת לעצמה.
אשמור בינתים את מה שעמדי, ואשמח לשמוע את חו"ד הרבנים שליט"א.

בפשטות - סיבת החג/מקרא קודש -זכרונות, שנאמר 'זכרון תרועה מקרא קודש'.
ואילו עבודת היום - מלכיות, שנאמר 'יום תרועה יהיה לכם'.

איפה כתוב ב'יום תרועה' מלכויות?
אם כונתך היא, שבפשטות תרועה היא המלכת ה' עדה"כ "הריעו לפני המלך ה'", כבר נוכל לפרש כדברי הר"ע ספורנו ש'זכרון תרועה' הוא שנזכור להמליכו, ולפי"ז כל מהות היום היא ההמלכה לבדה, וגם שם היום 'יום הזכרון' הוא ענין ההמלכה.
נערך לאחרונה על ידי איש גלילי ב ד' אוקטובר 05, 2016 8:31 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מאור עינים
הודעות: 153
הצטרף: ב' אפריל 27, 2015 11:16 pm

Re: מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי מאור עינים » ד' אוקטובר 05, 2016 6:40 pm

בספר "בן מלך" כמובן האריך בכ"ז, וקצר המצע מהשתרע, רק במה שהעיר דבקודשת היום לא הוזכר אלא מלכויות, כתב שם ר' לייב שהיעלה ויבוא [שהוא בקדושת היום] זהו גופא הזכרונות, ובאמת בכל חג אנו ג"כ נזכרין אבל אי"ז גופו של יום, ועיי"ש שהוכיח שיש מרבותינו [אינו תח"י] דס"ל דמזכירין בזכרונות יעלה ויבוא ודפח"ח

איש לוי
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי איש לוי » ד' אוקטובר 05, 2016 7:38 pm

[quote="איש גלילי"]דנו אתמול בבית מדרשו של מו"ר:

מצד אחד, שם היום בתפילה הוא 'יום הזכרון', הרי שעיקרו הוא הזכרון (שלנו לפניו?)
ומצד שני, הבקשה המיוחדת בברכת היום בתפלה היא 'מלוך על כל העולם כולו' וכו', ואין זכרון כלל לזכרון. ובמוסף, ברכת מלכויות כלולה בתוך ברכת היום, ואילו ברכת זכרונות נמצאת בברכה נפרדת לעצמה (גם בגמ' אין שום שיטה שכוללת את זכרונות בקדושת היום).
אשמור בינתים את מה שעמדי, ואשמח לשמוע את חו"ד הרבנים שליט"א.[/quot

במובן הפשוט הענין הוא כך: הזכרון הוא הביטוי המעשי להמלכה - מלוכה בנויה מחוקים והוראות, החוק הוא תמיד קיים בין אם הוא מקוים בפועל ע"י העם או לא מקוים, יתכן והמלכות תאכוף אותו וכו' אבל החוק הוא חוק תמיד. הוא הדין כלפי מלכות הי"ת, שנתן לנו הוראות ותפקידים מטרות ויעודים, והדברים הללו הם תמיד יהיו ההוראות והחוקים והמטרה של כל יחיד ויחיד, אלא שלא תמיד האדם מקיים ופועל למען אותו מטרה שהגדיר לו המלך, וביום המלכות בא הי"ת ומגדיר את כל היצורים שלו כנגד כל מערכת החוקים והבריאה שלו, ונותן לכל אחד הגדרה וייעוד, וזהו הזכרון שאנחנו בריותיו נזכרים לפניו והוא דורש אותנו. ונמצא א"כ שהביטוי של המלכות הוא הזכרון. וזהו הביאור במש"כ "ועז מלך משפט אהב" העוצמה שבמלכות היא דרישת המשפט.
יש בזה עוד הרבה מה להרחיב, אבל זה הביאור הפשוט והקליט (למבוגרים ולילדים) בענין הזה.

סגי נהור
הודעות: 3010
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' אוקטובר 05, 2016 7:42 pm

איש לוי כתב:במובן הפשוט הענין הוא כך: הזכרון הוא הביטוי המעשי להמלכה - מלוכה בנויה מחוקים והוראות, החוק הוא תמיד קיים בין אם הוא מקוים בפועל ע"י העם או לא מקוים, יתכן והמלכות תאכוף אותו וכו' אבל החוק הוא חוק תמיד. הוא הדין כלפי מלכות הי"ת, שנתן לנו הוראות ותפקידים מטרות ויעודים, והדברים הללו הם תמיד יהיו ההוראות והחוקים והמטרה של כל יחיד ויחיד, אלא שלא תמיד האדם מקיים ופועל למען אותו מטרה שהגדיר לו המלך, וביום המלכות בא הי"ת ומגדיר את כל היצורים שלו כנגד כל מערכת החוקים והבריאה שלו, ונותן לכל אחד הגדרה וייעוד, וזהו הזכרון שאנחנו בריותיו נזכרים לפניו והוא דורש אותנו. ונמצא א"כ שהביטוי של המלכות הוא הזכרון. וזהו הביאור במש"כ "ועז מלך משפט אהב" העוצמה שבמלכות היא דרישת המשפט.
יש בזה עוד הרבה מה להרחיב, אבל זה הביאור הפשוט והקליט (למבוגרים ולילדים) בענין הזה.

נכון שיש קשר בין מלוכה לזכרון, אבל הביאור הנכון בדבר (והמכוון גם ע"פ הסוד) הוא שעליית זכרונם של הבריות לטובה לפניו היא המעוררת את הקב"ה למלוך מחדש על העולם.

ברזילי
הודעות: 3216
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי ברזילי » ד' אוקטובר 05, 2016 8:05 pm

איש גלילי כתב:ברכת מלכויות כלולה בתוך ברכת היום, ואילו ברכת זכרונות נמצאת בברכה נפרדת לעצמה (גם בגמ' אין שום שיטה שכוללת את זכרונות בקדושת היום).
ר"ה לב - והיכן אומרה לקדושת היום תניא רבי אומר עם המלכיות אומרה מה מצינו בכל מקום ברביעית אף כאן ברביעית רשב"ג אומר עם הזכרונות אומרה מה מצינו בכל מקום באמצע אף כאן באמצע

איש לוי
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי איש לוי » ד' אוקטובר 05, 2016 8:20 pm

סגי נהור כתב:
איש לוי כתב:במובן הפשוט הענין הוא כך: הזכרון הוא הביטוי המעשי להמלכה - מלוכה בנויה מחוקים והוראות, החוק הוא תמיד קיים בין אם הוא מקוים בפועל ע"י העם או לא מקוים, יתכן והמלכות תאכוף אותו וכו' אבל החוק הוא חוק תמיד. הוא הדין כלפי מלכות הי"ת, שנתן לנו הוראות ותפקידים מטרות ויעודים, והדברים הללו הם תמיד יהיו ההוראות והחוקים והמטרה של כל יחיד ויחיד, אלא שלא תמיד האדם מקיים ופועל למען אותו מטרה שהגדיר לו המלך, וביום המלכות בא הי"ת ומגדיר את כל היצורים שלו כנגד כל מערכת החוקים והבריאה שלו, ונותן לכל אחד הגדרה וייעוד, וזהו הזכרון שאנחנו בריותיו נזכרים לפניו והוא דורש אותנו. ונמצא א"כ שהביטוי של המלכות הוא הזכרון. וזהו הביאור במש"כ "ועז מלך משפט אהב" העוצמה שבמלכות היא דרישת המשפט.
יש בזה עוד הרבה מה להרחיב, אבל זה הביאור הפשוט והקליט (למבוגרים ולילדים) בענין הזה.

נכון שיש קשר בין מלוכה לזכרון, אבל הביאור הנכון בדבר (והמכוון גם ע"פ הסוד) הוא שעליית זכרונם של הבריות לטובה לפניו היא המעוררת את הקב"ה למלוך מחדש על העולם.


דווקא לא על זה התכונתי שיש מה להרחיב בדבר. ואדרבא אשמח לדעת את הביאור והפירוש 'בביאור הנכון' שכתבת 'סגי נהור'.

איש גלילי
הודעות: 2243
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי איש גלילי » ד' אוקטובר 05, 2016 8:30 pm

ברזילי כתב:
איש גלילי כתב:ברכת מלכויות כלולה בתוך ברכת היום, ואילו ברכת זכרונות נמצאת בברכה נפרדת לעצמה (גם בגמ' אין שום שיטה שכוללת את זכרונות בקדושת היום).
ר"ה לב - והיכן אומרה לקדושת היום תניא רבי אומר עם המלכיות אומרה מה מצינו בכל מקום ברביעית אף כאן ברביעית רשב"ג אומר עם הזכרונות אומרה מה מצינו בכל מקום באמצע אף כאן באמצע

צדקת ממני.

סגי נהור
הודעות: 3010
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' אוקטובר 05, 2016 8:52 pm

איש לוי כתב:
סגי נהור כתב:נכון שיש קשר בין מלוכה לזכרון, אבל הביאור הנכון בדבר (והמכוון גם ע"פ הסוד) הוא שעליית זכרונם של הבריות לטובה לפניו היא המעוררת את הקב"ה למלוך מחדש על העולם.


דווקא לא על זה התכונתי שיש מה להרחיב בדבר. ואדרבא אשמח לדעת את הביאור והפירוש 'בביאור הנכון' שכתבת 'סגי נהור'.

אעתיק לך לשון ליקוטי תורה (לבעל התניא זי"ע) נצבים מד, ב:
והנה אמרו רז"ל אמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות שתמליכוני עליכם זכרונות שיעלו זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר. כי הנה ראש השנה הוא זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, שנברא בו אדם הראשון בר"ה ואמר ה' מלך גאות לבש וגו', לפי שאז נתגלה מלכותו ית', והיה זה באתערותא דלעילא בלבד. ועכשיו צריך להיות זכרון ליום ראשון ע"י אתערותא דלתתא, לעורר התגלות מלכותו ית' עלינו ע"י זכרון הברית וההתקשרות שבין ה' ובינינו, והיינו על ידי השופר שהוא בחינת תשובה עילאה, בחינת צעקת הקול מעומקא דליבא מנקודת פנימית הלב עד שאין כלי הדבור יכולים להגבילה מפני שהיא קול בלבד, ולכן אין אומר ואין דברים אלא בחינת תקיעה קול פשוט

תוספת ביאור בדברים ראה במה שהעתקתי באשכול זה:
viewtopic.php?f=30&t=29125

מוישי
הודעות: 495
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2016 11:20 am

Re: מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי מוישי » ד' אוקטובר 05, 2016 9:00 pm

המתנתי לגודל פשטות הדברים. אבל אין מנוס מלכותבם אף על פשטותם: ר"ה הוא יום בריאת האדם, זה היום תחילת מעשיך.
עם בריאתו של אדם בעל בחירה בבריאה קרו שני דברים, א' המליך את הבורא ואמר ה' מלך. ב' הוא נידון על חייו, מה יקבל וכו'וכו'. (גם נידון אחר שחטא, ואמרו סימן לבניך וכו').
מה יותר פשוט?

איש לוי
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי איש לוי » ד' אוקטובר 05, 2016 9:11 pm

מוישי כתב:המתנתי לגודל פשטות הדברים. אבל אין מנוס מלכותבם אף על פשטותם: ר"ה הוא יום בריאת האדם, זה היום תחילת מעשיך.
עם בריאתו של אדם בעל בחירה בבריאה קרו שני דברים, א' המליך את הבורא ואמר ה' מלך. ב' הוא נידון על חייו, מה יקבל וכו'וכו'. (גם נידון אחר שחטא, ואמרו סימן לבניך וכו').
מה יותר פשוט?


נדמה שתוכן השאלה היא, האם יש שייכות בין ה'נדון על חייו' למלכות. זה ענין מקרי שקרה כך או שזהו מכריח אחד את השני? בפסוקי התורה ובנוסח התפילה נראה שהם שייכים, מה שאתה מתייחס בדבריך, הוא לטעם שכל זה מתרחש ביום א' תשרי, אבל אין בזה עדיין ביאור של שייכות ביניהם. וע"ז דיברו החכמים כאן.

בתבונה
הודעות: 824
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי בתבונה » ד' אוקטובר 05, 2016 9:46 pm

איש לוי כתב:במובן הפשוט הענין הוא כך: הזכרון הוא הביטוי המעשי להמלכה - מלוכה בנויה מחוקים והוראות, החוק הוא תמיד קיים בין אם הוא מקוים בפועל ע"י העם או לא מקוים, יתכן והמלכות תאכוף אותו וכו' אבל החוק הוא חוק תמיד. הוא הדין כלפי מלכות הי"ת, שנתן לנו הוראות ותפקידים מטרות ויעודים, והדברים הללו הם תמיד יהיו ההוראות והחוקים והמטרה של כל יחיד ויחיד, אלא שלא תמיד האדם מקיים ופועל למען אותו מטרה שהגדיר לו המלך, וביום המלכות בא הי"ת ומגדיר את כל היצורים שלו כנגד כל מערכת החוקים והבריאה שלו, ונותן לכל אחד הגדרה וייעוד, וזהו הזכרון שאנחנו בריותיו נזכרים לפניו והוא דורש אותנו. ונמצא א"כ שהביטוי של המלכות הוא הזכרון. וזהו הביאור במש"כ "ועז מלך משפט אהב" העוצמה שבמלכות היא דרישת המשפט.
יש בזה עוד הרבה מה להרחיב, אבל זה הביאור הפשוט והקליט (למבוגרים ולילדים) בענין הזה.


וכתוב יושר דברי אמת
הזיכרונות הם הנהגת הגמול, כפי לשון ברכת הזיכרונות
ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות מי לא נפקד כהיום הזה כי זכר כל היצור לפניך בא מעשה איש ופקודתו ועלילות מצעדי גבר מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך וכו'


ויש להוסיף שממציאות מלכותו נובע שבידו נפש כל חי לתת שכר ועונש לכל הבריאה אבל ממלכותו לבד לא היה מוכרח שהקב"ה ינהיג בפועל שכר ועונש, והנהגת שכר ועונש היא שלב נוסף בקשר של הקב"ה עם הבריאה.
אפשר להמשיך את זה שאחרי זכרונות מגיע שופרות שעניינו כפי לשון ברכת שופרות אתה נגלית וכו' הוא גילוי שכינה ובפסוקים מעמד הר סיני ושלעתיד לבוא יתקע בשופר גדול, שענניו גם גילוי שכינה, שבזכות הזכרונות עולם הגמול נגיע לגילוי שכינה לעתיד לבוא וזוכר חסדי אבות - ומביא גואל לבני בניהם, שהגמול למעשה האבות הוא הגילוי שכינה לעת"ל של ומביא גואל לבני בניהם.
ואולי וקונה הכל- (מלכויות) וזוכר חסדי אבות (זכרונות) - ומביא גואל לבני בניהם (שופרות)

איש גלילי
הודעות: 2243
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי איש גלילי » ד' אוקטובר 05, 2016 11:37 pm

מוישי כתב:המתנתי לגודל פשטות הדברים. אבל אין מנוס מלכותבם אף על פשטותם: ר"ה הוא יום בריאת האדם, זה היום תחילת מעשיך.
עם בריאתו של אדם בעל בחירה בבריאה קרו שני דברים, א' המליך את הבורא ואמר ה' מלך. ב' הוא נידון על חייו, מה יקבל וכו'וכו'. (גם נידון אחר שחטא, ואמרו סימן לבניך וכו').
מה יותר פשוט?

א. דבריך אולי יתרצו את לשון התפלה לדעת ר' אליעזר, אך לא מצאנו שכל נוסח התפלה שונה לדעת ר' יהושע (מלבד 'זה היום תחלת מעשיך', כדברי הגמ').
ב. לא ברור שענין הזכרונות הוא ענין יום הדין, איננו מבקשים בזכרונות שיכתבנו בספרן של צדיקים (אנו רק מזכירים את ענין יום הדין בתחילת הברכה, לספר גדולת ה' שזוכר את כולם היום), אלא שיזכור את עקידת יצחק, ואת הברית שכרת עם אבותינו. אפשר לומר שיום הדין 'נמחק' משום מה מכל התפלה שתקנו חז"ל (לבקש על זה), וזה אכן צריך ביאור בפני עצמו (לולי דמסתפינא הייתי אומר, שענין יום הדין בר"ה אינו שונה מימי הדין המקבילים המוזכרים באותה משנה, איננו מבקשים בפסח על התבואה, ולא בשבועות על האילנות, ולא בסוכות על המים (בתפלות שתקנו חז"ל). כי אין הדין הזה מהות הימים הללו, אלא תוצאה של מהותם, והוא הדין לר"ה, ענין המלכת ה' איננה נגזרת מהדין, אלא להיפך).
ג. השאלה לא היתה האם יש בראש השנה גם מלכויות וגם זכרונות וגם יום הדין, כאשר כל הדברים הללו מפורשים בחז"ל. השאלה היתה מהי מהות היום, ומהם הדברים שאינם ממהות היום אלא נלוים אליו. בתורה אין ביאור מפורש למהות היום, אלא רק שהוא 'זכרון תרועה' דבר שצריך ביאור בפני עצמו, וכבר נתחבטו בזה הראשונים. ובתפלה מצד אחד קוראים ליום 'יום הזכרון' (כלשון הכתוב 'זכרון תרועה'), ומצד שני עושים את עיקר התפלה למלכות ה'.

איש לוי
הודעות: 224
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 12:24 am

Re: מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי איש לוי » ד' אוקטובר 05, 2016 11:51 pm

בתבונה כתב:
איש לוי כתב:במובן הפשוט הענין הוא כך: הזכרון הוא הביטוי המעשי להמלכה - מלוכה בנויה מחוקים והוראות, החוק הוא תמיד קיים בין אם הוא מקוים בפועל ע"י העם או לא מקוים, יתכן והמלכות תאכוף אותו וכו' אבל החוק הוא חוק תמיד. הוא הדין כלפי מלכות הי"ת, שנתן לנו הוראות ותפקידים מטרות ויעודים, והדברים הללו הם תמיד יהיו ההוראות והחוקים והמטרה של כל יחיד ויחיד, אלא שלא תמיד האדם מקיים ופועל למען אותו מטרה שהגדיר לו המלך, וביום המלכות בא הי"ת ומגדיר את כל היצורים שלו כנגד כל מערכת החוקים והבריאה שלו, ונותן לכל אחד הגדרה וייעוד, וזהו הזכרון שאנחנו בריותיו נזכרים לפניו והוא דורש אותנו. ונמצא א"כ שהביטוי של המלכות הוא הזכרון. וזהו הביאור במש"כ "ועז מלך משפט אהב" העוצמה שבמלכות היא דרישת המשפט.
יש בזה עוד הרבה מה להרחיב, אבל זה הביאור הפשוט והקליט (למבוגרים ולילדים) בענין הזה.


וכתוב יושר דברי אמת
הזיכרונות הם הנהגת הגמול, כפי לשון ברכת הזיכרונות
ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות מי לא נפקד כהיום הזה כי זכר כל היצור לפניך בא מעשה איש ופקודתו ועלילות מצעדי גבר מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך וכו'


ויש להוסיף שממציאות מלכותו נובע שבידו נפש כל חי לתת שכר ועונש לכל הבריאה אבל ממלכותו לבד לא היה מוכרח שהקב"ה ינהיג בפועל שכר ועונש, והנהגת שכר ועונש היא שלב נוסף בקשר של הקב"ה עם הבריאה.
אפשר להמשיך את זה שאחרי זכרונות מגיע שופרות שעניינו כפי לשון ברכת שופרות אתה נגלית וכו' הוא גילוי שכינה ובפסוקים מעמד הר סיני ושלעתיד לבוא יתקע בשופר גדול, שענניו גם גילוי שכינה, שבזכות הזכרונות עולם הגמול נגיע לגילוי שכינה לעתיד לבוא וזוכר חסדי אבות - ומביא גואל לבני בניהם, שהגמול למעשה האבות הוא הגילוי שכינה לעת"ל של ומביא גואל לבני בניהם.
ואולי וקונה הכל- (מלכויות) וזוכר חסדי אבות (זכרונות) - ומביא גואל לבני בניהם (שופרות)


אם כבר נגעת בשופרות, אומר את דברי בענין,
(האמת שרציתי להעלות כאן מאמר מסודר על הענין, שהיחודיות שלו (מהרבה מאמרים שיוצאים לאור בענינים אלו) שהוא מבוסס על דברי הראשונים והאחרונים, ה"ה האורחות חיים לרבי אהרון הכהן מלוניל ובעל העיקרים הר"י אלבו, ומטה משה וחי' המהרש"א ומטה אפרים ועוד כהנה.. ויש בזה זוית ראיה שונה על כללות העבודה הזאת, ועבודה זו נהיית חויה רוחנית ממש!! [אותי עכ"פ תופס התייחסות ראיה של ראשונים או אחרונים ידועים על צורת ותוכן הפנימי של המצוות ובפרט מצוה זו] ושעיקר הענין בזה הוא שמלכויות זכרונות ושופרות, הם יסוד ושורש אחד במושג הרחב של 'מלכות' ואי"ז ג' עבודות שונות זו מזו, ויסוד העבודה מושתת על ג' עיקרי האמונה (שהר"מ מנה אותם בפרטיהם לי"ג) מלכויות - כנגד האמונה במציאות הי"ת בבריאה. זכרונות - כנגד השגחה פרטית ושכר ועונש. שופרות - כנגד האמונה שתורה מן השמים. לא הספקתי לערוך אותו כראוי, ואם אזכה לגמר חתימה טובה אעלה אותו לשנה הבעל"ט. אבל בהחלט מש"כ על 'וקונה הכל' וזוכר וכו' גם כן כיונתי לענין הזה ובנוסח אחר, ורק אציין כאן את דברי התו"ר בברכות יב. שעמד בקו' הראשונים מדוע לא מוזכר 'מלכות' בברכת אבות, ותירץ התו"ר דמה שאומרים 'הא-ל הגדול הגבור והנורא הוא מלכות. ויש להרחיב בזה הרבה, אבל כלפי מש"כ אז, ברכת אבות הוא כנגד מלכות, גבורות, כנגד זכרונות, קדושת ה' כנגד שופרות, המקור שאומרים קדושת ה', אמרו בגמ' ר"ה לב. מדכתיב "השתחוו לה' בהדרת קדש' וקיצרתי בזה)
ולגוף הענין, המעיין בתנ"ך יראה שבכל מקום שמוזכר שופר הוא בהקשר לגילוי שכינה, הן במעמד הר סיני, הן בר"ה שטעם התקיעה מבואר בכתובים "כי חק הוא לישראל משפט לאלוקי יעקב" שזהו גילוי וישום מלכות ה' וכמש"כ "כי בא כי בא לשפוט הארץ" ואמרו חז"ל 'כי בא' בר"ה 'כי בא' ביוה"כ, והן לעתיד לבוא שגילוי מלכות הי"ת בבריאה בא לידי ביטוי בשופר וכמש"כ "ביום ההוא יתקע בשופר גדול" "וה' עליהם יראה וה' אלוקים בשופר יתקע" וכן ע"ז הדרך, והשיא שבכולן הוא התקיעות על הקרבנות, שאין יותר מגילוי מציאות הי"ת בבריאה ע"י עבודת הקרבנות במקדש ואכ"מ, והאריך בזה הרמ"א בספרו תורת העולה.
העולה מזה שגילוי שכינה בא לידי ביטוי בשופר, וזה צ"ב מדוע ע"י השופר, ומה המיוחדות בשופר משאר הדברים? וידועים הם דברי רבי סעדיה גאון שכן דרך המלכת המלכים לתקוע לפניהם בשופר 'יחי המלך', וכאן יש להתבונן, האם באמת זהו משהו פנימי, או שכך דרך המלכים וה"ה אם היה המנהג ע"י מחיאות כפים או ריקוד אז גם היו ממליכים ככה מלך? והלא מקרא מפורש הוא "הללוהו בתקע שופר" והוא נאמר אחרון בפרק זה המן הסתם הוא? או שבהכרח בשופר יש משהו מיוחד?.
הביאור הפשוט בזה, (ואינני נכנס כרגע להרחבת הנושא כפי שביארוהו הראשונים שדבריהם הם פן מעמיק ורחב יותר בביאור הפשוט דלהלן) אתן דוגמא ששמעתי מת"ח בהקשר לנושא הזה שיש בכוחה להבהיר את הדברים, אנחנו יודעים שכשמורה נכנס לכיתה התלמידים עומדים, בתורה הקדו' זה קיים כלפי ת"ח וכיוצ"ב 'חיוב עמידה', מהו תוכן העמידה הזאת, כיצד היא מבטאת כבוד? הענין בזה הוא ברור ופשוט, נחשוב רגע מה אנחנו התלמידים היינו עושים קודם נכנס המורה לכיתה, הרי שרבנו ביננו, העפנו חפצים וכל אשר עלה על רוחנו, והנה כשהמורה נכנס אנחנו עצרנו את כל עסוקנו ובשלב זה מה שתופס אותנו וממלא את התוכן והעיסוק שלנו הוא אך ורק המורה (כך ראוי כה"פ..) אנחנו עומדים ממעשינו ועסוקנו לצורך המורה ('ותעמוד מלדת' פסקה מללדת, גם כאן אנחנו פוסקים ממעשינו עד כדי מצב עמידה פיזי לכבוד המורה) על אחת כמה וכמה כלפי ביאתו של הי"ת אלינו (כי בא כי בא) אנחנו פוסקים מכל עיסוקינו ומכריזים ומבטאים שהימצאות הי"ת פה היא מה שממלאת אותנו ותופסת וכובשת את כל החיים שלנו על כל המסתעף מזה, רצונות תשוקות מחשבות יצרים וכו', ובשופר יש מיוחדות שכל כוחות הנפש מאזינים אליו (וע"ז כתוב "היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו" קולו יוצר חרדה והתייצבות כלפי תוכן מסוים) ובזה מבטאים שהמלכות שלו היא ממלאה וכובשת את כל כולנו ואין שום דבר שממלא אותנו מלבד מציאותו יתברך, ומזה הטעם היו תוקעים ומכריזים 'יחי המלך' ע"י שופר, לבטאות שהוא חיינו ומאויינו וכל תפיסת עולמנו היא אליו ולצורכו וכלול בזה כל כוחות נפשינו, וזה בא לידי ביטוי ע"י קול שופר שהוא כובש (אמור לכבוש, ועכ"פ זוהי צורת הביטוי שלו) את כל האדם אל מלכותו יתברך. ומזה הטעם בכל מקום שהיה גילוי שכינה היה שופר.
והענין בשופרות הוא להעמיק את מלכות הי"ת בפן רחב יותר, שמלכותו יתברך היא ממלאת את כל החיים שלנו על כל המסתעף מזה, ואי"ז כמלכות בשר ודם שאנשי העם הם ברשות עצמם אלא שבחייהם הם עושים גם עבודה לצורך המלכות, אלא שמלכותו יתברך היא ממלאה את כל החיים שלנו ואת כל מציאות הנבראים (וע"ז האריכו הראשונים שנכלל בזה תורה מן השמים, והמעין בר"מ בעיקר זה בסוף סנהדרין, יראה שהעיקר בזה הוא שמציאות התורה היא קיום מציאות הנבראים כולם והאריך בזה הנפה"ח ואכ"מ) וזה שיאה של ההמלכה, ולכן ברכת קדושת הי"ת שהיא על הענין הזה נלמדה מהפסוק "השתחוו לה' בהדרת קדש" שענין ההשתחואה הוא ביטול כל המציאות שלי בפני מציאות שממלאה כובשת אותי.
יש בזה עוד הרחבת דברים, אבל מקווה שהועלתי קצת.

עושה חדשות
הודעות: 7296
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ספטמבר 25, 2017 11:02 pm

מאור עינים כתב:בספר "בן מלך" כמובן האריך בכ"ז, וקצר המצע מהשתרע, רק במה שהעיר דבקודשת היום לא הוזכר אלא מלכויות, כתב שם ר' לייב שהיעלה ויבוא [שהוא בקדושת היום] זהו גופא הזכרונות, ובאמת בכל חג אנו ג"כ נזכרין אבל אי"ז גופו של יום, ועיי"ש שהוכיח שיש מרבותינו [אינו תח"י] דס"ל דמזכירין בזכרונות יעלה ויבוא ודפח"ח

viewtopic.php?t=24123#p241222

צורב מתחיל
הודעות: 369
הצטרף: ד' יוני 24, 2015 1:46 pm

Re: מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי צורב מתחיל » ג' ספטמבר 26, 2017 1:51 am

איש לוי כתב:
בתבונה כתב:
איש לוי כתב:במובן הפשוט הענין הוא כך: הזכרון הוא הביטוי המעשי להמלכה - מלוכה בנויה מחוקים והוראות, החוק הוא תמיד קיים בין אם הוא מקוים בפועל ע"י העם או לא מקוים, יתכן והמלכות תאכוף אותו וכו' אבל החוק הוא חוק תמיד. הוא הדין כלפי מלכות הי"ת, שנתן לנו הוראות ותפקידים מטרות ויעודים, והדברים הללו הם תמיד יהיו ההוראות והחוקים והמטרה של כל יחיד ויחיד, אלא שלא תמיד האדם מקיים ופועל למען אותו מטרה שהגדיר לו המלך, וביום המלכות בא הי"ת ומגדיר את כל היצורים שלו כנגד כל מערכת החוקים והבריאה שלו, ונותן לכל אחד הגדרה וייעוד, וזהו הזכרון שאנחנו בריותיו נזכרים לפניו והוא דורש אותנו. ונמצא א"כ שהביטוי של המלכות הוא הזכרון. וזהו הביאור במש"כ "ועז מלך משפט אהב" העוצמה שבמלכות היא דרישת המשפט.
יש בזה עוד הרבה מה להרחיב, אבל זה הביאור הפשוט והקליט (למבוגרים ולילדים) בענין הזה.


וכתוב יושר דברי אמת
הזיכרונות הם הנהגת הגמול, כפי לשון ברכת הזיכרונות
ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות מי לא נפקד כהיום הזה כי זכר כל היצור לפניך בא מעשה איש ופקודתו ועלילות מצעדי גבר מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך וכו'


ויש להוסיף שממציאות מלכותו נובע שבידו נפש כל חי לתת שכר ועונש לכל הבריאה אבל ממלכותו לבד לא היה מוכרח שהקב"ה ינהיג בפועל שכר ועונש, והנהגת שכר ועונש היא שלב נוסף בקשר של הקב"ה עם הבריאה.
אפשר להמשיך את זה שאחרי זכרונות מגיע שופרות שעניינו כפי לשון ברכת שופרות אתה נגלית וכו' הוא גילוי שכינה ובפסוקים מעמד הר סיני ושלעתיד לבוא יתקע בשופר גדול, שענניו גם גילוי שכינה, שבזכות הזכרונות עולם הגמול נגיע לגילוי שכינה לעתיד לבוא וזוכר חסדי אבות - ומביא גואל לבני בניהם, שהגמול למעשה האבות הוא הגילוי שכינה לעת"ל של ומביא גואל לבני בניהם.
ואולי וקונה הכל- (מלכויות) וזוכר חסדי אבות (זכרונות) - ומביא גואל לבני בניהם (שופרות)


אם כבר נגעת בשופרות, אומר את דברי בענין,
(האמת שרציתי להעלות כאן מאמר מסודר על הענין, שהיחודיות שלו (מהרבה מאמרים שיוצאים לאור בענינים אלו) שהוא מבוסס על דברי הראשונים והאחרונים, ה"ה האורחות חיים לרבי אהרון הכהן מלוניל ובעל העיקרים הר"י אלבו, ומטה משה וחי' המהרש"א ומטה אפרים ועוד כהנה.. ויש בזה זוית ראיה שונה על כללות העבודה הזאת, ועבודה זו נהיית חויה רוחנית ממש!! [אותי עכ"פ תופס התייחסות ראיה של ראשונים או אחרונים ידועים על צורת ותוכן הפנימי של המצוות ובפרט מצוה זו] ושעיקר הענין בזה הוא שמלכויות זכרונות ושופרות, הם יסוד ושורש אחד במושג הרחב של 'מלכות' ואי"ז ג' עבודות שונות זו מזו, ויסוד העבודה מושתת על ג' עיקרי האמונה (שהר"מ מנה אותם בפרטיהם לי"ג) מלכויות - כנגד האמונה במציאות הי"ת בבריאה. זכרונות - כנגד השגחה פרטית ושכר ועונש. שופרות - כנגד האמונה שתורה מן השמים. לא הספקתי לערוך אותו כראוי, ואם אזכה לגמר חתימה טובה אעלה אותו לשנה הבעל"ט. אבל בהחלט מש"כ על 'וקונה הכל' וזוכר וכו' גם כן כיונתי לענין הזה ובנוסח אחר, ורק אציין כאן את דברי התו"ר בברכות יב. שעמד בקו' הראשונים מדוע לא מוזכר 'מלכות' בברכת אבות, ותירץ התו"ר דמה שאומרים 'הא-ל הגדול הגבור והנורא הוא מלכות. ויש להרחיב בזה הרבה, אבל כלפי מש"כ אז, ברכת אבות הוא כנגד מלכות, גבורות, כנגד זכרונות, קדושת ה' כנגד שופרות, המקור שאומרים קדושת ה', אמרו בגמ' ר"ה לב. מדכתיב "השתחוו לה' בהדרת קדש' וקיצרתי בזה)
ולגוף הענין, המעיין בתנ"ך יראה שבכל מקום שמוזכר שופר הוא בהקשר לגילוי שכינה, הן במעמד הר סיני, הן בר"ה שטעם התקיעה מבואר בכתובים "כי חק הוא לישראל משפט לאלוקי יעקב" שזהו גילוי וישום מלכות ה' וכמש"כ "כי בא כי בא לשפוט הארץ" ואמרו חז"ל 'כי בא' בר"ה 'כי בא' ביוה"כ, והן לעתיד לבוא שגילוי מלכות הי"ת בבריאה בא לידי ביטוי בשופר וכמש"כ "ביום ההוא יתקע בשופר גדול" "וה' עליהם יראה וה' אלוקים בשופר יתקע" וכן ע"ז הדרך, והשיא שבכולן הוא התקיעות על הקרבנות, שאין יותר מגילוי מציאות הי"ת בבריאה ע"י עבודת הקרבנות במקדש ואכ"מ, והאריך בזה הרמ"א בספרו תורת העולה.
העולה מזה שגילוי שכינה בא לידי ביטוי בשופר, וזה צ"ב מדוע ע"י השופר, ומה המיוחדות בשופר משאר הדברים? וידועים הם דברי רבי סעדיה גאון שכן דרך המלכת המלכים לתקוע לפניהם בשופר 'יחי המלך', וכאן יש להתבונן, האם באמת זהו משהו פנימי, או שכך דרך המלכים וה"ה אם היה המנהג ע"י מחיאות כפים או ריקוד אז גם היו ממליכים ככה מלך? והלא מקרא מפורש הוא "הללוהו בתקע שופר" והוא נאמר אחרון בפרק זה המן הסתם הוא? או שבהכרח בשופר יש משהו מיוחד?.
הביאור הפשוט בזה, (ואינני נכנס כרגע להרחבת הנושא כפי שביארוהו הראשונים שדבריהם הם פן מעמיק ורחב יותר בביאור הפשוט דלהלן) אתן דוגמא ששמעתי מת"ח בהקשר לנושא הזה שיש בכוחה להבהיר את הדברים, אנחנו יודעים שכשמורה נכנס לכיתה התלמידים עומדים, בתורה הקדו' זה קיים כלפי ת"ח וכיוצ"ב 'חיוב עמידה', מהו תוכן העמידה הזאת, כיצד היא מבטאת כבוד? הענין בזה הוא ברור ופשוט, נחשוב רגע מה אנחנו התלמידים היינו עושים קודם נכנס המורה לכיתה, הרי שרבנו ביננו, העפנו חפצים וכל אשר עלה על רוחנו, והנה כשהמורה נכנס אנחנו עצרנו את כל עסוקנו ובשלב זה מה שתופס אותנו וממלא את התוכן והעיסוק שלנו הוא אך ורק המורה (כך ראוי כה"פ..) אנחנו עומדים ממעשינו ועסוקנו לצורך המורה ('ותעמוד מלדת' פסקה מללדת, גם כאן אנחנו פוסקים ממעשינו עד כדי מצב עמידה פיזי לכבוד המורה) על אחת כמה וכמה כלפי ביאתו של הי"ת אלינו (כי בא כי בא) אנחנו פוסקים מכל עיסוקינו ומכריזים ומבטאים שהימצאות הי"ת פה היא מה שממלאת אותנו ותופסת וכובשת את כל החיים שלנו על כל המסתעף מזה, רצונות תשוקות מחשבות יצרים וכו', ובשופר יש מיוחדות שכל כוחות הנפש מאזינים אליו (וע"ז כתוב "היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו" קולו יוצר חרדה והתייצבות כלפי תוכן מסוים) ובזה מבטאים שהמלכות שלו היא ממלאה וכובשת את כל כולנו ואין שום דבר שממלא אותנו מלבד מציאותו יתברך, ומזה הטעם היו תוקעים ומכריזים 'יחי המלך' ע"י שופר, לבטאות שהוא חיינו ומאויינו וכל תפיסת עולמנו היא אליו ולצורכו וכלול בזה כל כוחות נפשינו, וזה בא לידי ביטוי ע"י קול שופר שהוא כובש (אמור לכבוש, ועכ"פ זוהי צורת הביטוי שלו) את כל האדם אל מלכותו יתברך. ומזה הטעם בכל מקום שהיה גילוי שכינה היה שופר.
והענין בשופרות הוא להעמיק את מלכות הי"ת בפן רחב יותר, שמלכותו יתברך היא ממלאת את כל החיים שלנו על כל המסתעף מזה, ואי"ז כמלכות בשר ודם שאנשי העם הם ברשות עצמם אלא שבחייהם הם עושים גם עבודה לצורך המלכות, אלא שמלכותו יתברך היא ממלאה את כל החיים שלנו ואת כל מציאות הנבראים (וע"ז האריכו הראשונים שנכלל בזה תורה מן השמים, והמעין בר"מ בעיקר זה בסוף סנהדרין, יראה שהעיקר בזה הוא שמציאות התורה היא קיום מציאות הנבראים כולם והאריך בזה הנפה"ח ואכ"מ) וזה שיאה של ההמלכה, ולכן ברכת קדושת הי"ת שהיא על הענין הזה נלמדה מהפסוק "השתחוו לה' בהדרת קדש" שענין ההשתחואה הוא ביטול כל המציאות שלי בפני מציאות שממלאה כובשת אותי.
יש בזה עוד הרחבת דברים, אבל מקווה שהועלתי קצת.

קובץ שיטות קמאי ר"ה מסידור ר' סעדיה גאון
קובץ שיטות קמאי ר''ה עמוד תע.PNG
קובץ שיטות קמאי ר''ה עמוד תע.PNG (3.4 KiB) נצפה 1439 פעמים

קובץ שיטות קמאי ר''ה עמוד תעא.PNG
קובץ שיטות קמאי ר''ה עמוד תעא.PNG (10.29 KiB) נצפה 1439 פעמים

שום בעל בכי
הודעות: 56
הצטרף: א' מאי 06, 2018 11:35 pm

Re: מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי שום בעל בכי » א' ספטמבר 02, 2018 4:39 pm

אולי בזאת תיוושעו:
קבצים מצורפים
הרב אוריה עינבל - ראש השנה- ציון לנפש חיה.pdf
(294.66 KiB) הורד 62 פעמים

דרומי
הודעות: 4542
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מהי מהות ר"ה, מלכויות או זכרונות?

הודעהעל ידי דרומי » א' ספטמבר 02, 2018 4:48 pm

לפי 'פשוטו של מקרא', כלומר: חומש-רש"י, עיקר ענינו של ראש השנה הוא הזכרונות, כמו שכתוב בפ' אמור, בפעם הראשונה שנכתב על ראש השנה: "זכרון תרועה יהיה לכם", וראה רש"י שם.

זה שצריך בראש השנה להזכיר גם מלכויות, הוא חידוש שנתחדש לאחר מכן בפ' בהעלותך (י, י), בפסוק "וביום שמחתכם גו'" - ראה רש"י שם: "מכאן למדנו מלכיות עם זכרונות ושופרות". כלומר, לאחר שאנו כבר יודעים שראש השנה ענינו 'זכרון תרועה' (זכרונות ושופרות), בא הכתוב בפ' בהעלותך לחדש לנו שיש להוסיף על כך ולצרף לזכרונות ושופרות את ה'מלכיות'.


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים