מדוע לא נכון להשלים שמו"ת בעיו"כ

[מן הדרום]

הגמרא בברכות ח אומרת רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי יומא דכפורי תנא ליה חייא בר רב מדפתי כתיב {ויקרא כג-לב} ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב וכי בתשעה מתענין והלא בעשרה מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי.
מה הסבר הדבר וכי אי אפשר להשלים שמו"ת וגם לעשות סעודה?

[איתן]

אולי אם לצרף את הדין של אכילה בעיוה"כ אם תיאור של רמב"ם על חציו לכם ביום טוב אכן לא ישאר הרבה זמן לשמו"ת.
רמב"ם הלכות יום טוב פרק ו הלכה יט

אף על פי שאכילה ושתייה במועדות בכלל מצות עשה, לא יהיה אוכל ושותה כל היום כולו, אלא כך היא הדת, בבקר משכימין כל העם לבתי כנסיות ולבתי ל מדרשות ומתפללין וקורין בתורה בענין היום וחוזרין לבתיהם ואוכלין, והולכין לבתי מדרשות קורין ושונין עד חצי היום, ואחר חצי היום מתפללין תפלת המנחה וחוזרין לבתיהן לאכול ולשתות שאר היום עד הלילה.

נ.ב
viewtopic.php?f=30&t=29390

[ארזי ביתר]

שמועה בזכרוני, שהרב מבריסק נהג למצוץ סוכריה לאורך כל ערב יום הכיפורים, משום שמצוה לאכול. האם כנים הדברים?

[עושה חדשות]

כהמשך לדברי הרב איתן:
ז"ל הב"ח או"ח סי' ער - ולפי זה ניחא הא דנוהגין שלא לאמרו (פרק במה מדליקין) ביום טוב שחל להיות בערב שבת דכיון דקיימא לן חציו לה' וחציו לכם לא הטריחוהו לומר דבר אחר חצי היום כי כבר יצא ידי חובתו ביום ערב שבת מה שמחוייב בו חציו לה' עד חצי היום.