תענית בערב ר"ה

[אוהב אוצר]

יש להשלים את התענית או לא?
ראיתי חילוקי דעות בפוסקים וגם, שאם לא ישלים עד הערב אינו נקרא תענית, ומאידך שלא יכנס ליו"ט כשהוא מעונה, מה יצא לת"ח דבאתרא קדישא?

[כדכד]

אף אני כמוך

[שבטיישראל]

יש בזה מחלוקת בין בעלי המנהגים.

המנהג הרווח באשכנז היה שלא לסיים את התענית ומהאי טעמא לא אמרו פיוטי מערבית בליל ר"ה בכדי שלא להאריך התפילה ומכיוון שאין משלימים התענית.
אמנם בק"ק וורמיישא נהגו בזה כדעת הרוקח (שהיה בן העיר וורמיישא) להשלים התענית ומהאי טעמא אמרו מערבית בכדישלאט לסיים התפילה מוקדם ועד שיקדשו כבר יהיה אחר צאה"כ.
(נ.ב. - באופן כללי יצוין שמריבוי הכת"י שיש בהם פיוטי מערבית לר"ה נראה שבימי קדם אמרו מערבית גם בר"ה ללא קשר לענין התענית, ואכמ"ל בזה).

אתכם הסליחה שכתבתי ללא הבאת מ"מ.

[משולש]

יש לציין כמובן שלשני המנהגים מסיימים את הצום רק אחרי ערבית, השאלה היא רק האם מתפללים ערבית מבעוד יום או בלילה.

[שבטיישראל]

יש לציין כמובן שלשני המנהגים מסיימים את הצום רק אחרי ערבית, השאלה היא רק האם מתפללים ערבית מבעוד יום או בלילה.

אכן, צודק.
ושכחתי להעיר בזה שזה דלא כמנהגנו היום שאתענים רק עד אחר הצהריים.
משא"כ למנהגם שאפ' אם לא השלימו התפללו ערבית מבעוד יום וקידשו קודם צאה"כ.

[ספרים וועלט]

אם משלימים את התענית, האם גם מקבלים על עצמם במנחה שלפניו את התענית?

[שבטיישראל]

אם משלימים את התענית, האם גם מקבלים על עצמם במנחה שלפניו את התענית?

לכאורה לא אך לא נכון הדבר לעשות כן

[מה שנכון נכון]

אם משלימים את התענית, האם גם מקבלים על עצמם במנחה שלפניו את התענית?

כיום שהמנהג להתענות הוא רק עד מנחה גדולה, יצא לכאורה ששאלה זו תלויה בשני טעמי התה"ד סי' קמ"ו (הובא בב"י סי' תקסב), וע"ש שמסקנתו ששני הטעמים נצרכים, ובמקום שלא שייך א' מהם צריך לקבל.

[אריה הכהן]

במ"ב סי' תקפ"א ס"ק טז' מבוא' שלא משלימים התענית, וכן א"צ קבלה.

[מה שנכון נכון]

במ"ב סי' תקפ"א ס"ק טז' מבוא' שלא משלימים התענית, וכן א"צ קבלה.

המקור העיקרי לדינים אלו ולטעמיהם הוא סימן תקס"ב ס"ב שצינתי, ע"ש. (את טעמי התה"ד הביא המ"ב שם בקיצור בסק"ט).
מי שאינו מתענה כפי המנהג אלא מוסיף עליו, בפשטות צריך קבלה.

[אוהב אוצר]

אבל א"א ללמוד מסימן זה על האיסור [אם יש כזה] להיכנס לחג כשהוא מעונה וע"ז נסובה שאלתי.
וכי נעשה הנהגה ראויה ומאידך נעבור על איסור אחר?

[שבטיישראל]

אבל א"א ללמוד מסימן זה על האיסור [אם יש כזה] להיכנס לחג כשהוא מעונה וע"ז נסובה שאלתי.
וכי נעשה הנהגה ראויה ומאידך נעבור על איסור אחר?

הוא אשר אמרתי שהנהגה זו אינה ראויה במקום שאין מנהג קבוע כזו.

ואין לבהיא ראי' ממנהגם של הצדיקים שנהגו להתענות בערש"ק בשובבי"ם ולא חששו לאכול לפני שבת באומרם שהתענית הוא תענוג עבורם.

[משולש]

בר"ה עצמו מותר להתענות, וכ"ש להכנס מעונה.
מילא שלא צמים היום כתקנת חז"ל, (ויקרא רבה ל ז) אבל לא להפוך את זה לאידיאולוגיה ולאיסור לצום.