שני ימים ראש השנה

[יזל מדליו]

אני מחפש ואוסף הסברים על דרך האגדה [לא ההלכה] למה יש ומה המהות של שני הימים של ראש השנה ? [ידוע לי על פירושם של א. הנצי"ב ב. הרב דסלר. אך אני מחפש עוד פירושים.]

בתודה מראש.

[שבטיישראל]

עי' בבני יששכר כמה ביאורים בענין וע"פ המבואר בכתבי האריז"ל הצורך לשני ימים של ר"ה אחר החורבן

[דרומי]

באופן כללי, היום הראשון הוא ענין של דינא קשיא, והיום השני דינא רפיא.

והדבר מתבטא גם בימי השבוע, שהיום הראשון אינו יכול לחול בימי אד"ו, שהם ימים שלפי הקבלה שייכים לחסד, והיום השני כן יכול לחול בהם, משום שהיום השני יש בו יותר חסד.

ומסופר על צדיקים שביום הראשון - ובפרט בלילה הראשון - היו יותר באימה וכו' מאשר ביום השני

[לענין]

ראה ספר 'בית שער - ירח האיתנים' ותרוה בס''ד הרבה נחת.

[שש ושמח]

אני מחפש ואוסף הסברים על דרך האגדה [לא ההלכה] למה יש ומה המהות של שני הימים של ראש השנה ?

ואני מחפש הסברים על דרך ההגיון, ומקורות, מי אמר שלכל דבר שיש לו הסבר ברור ע"פ הנגלה וההלכה יש עוד הסברים ע"ד האגדה?
[משום מה נזכרתי בא' שהק' למה הוצרך הקב"ה לברוא את חוה שתהא עזר כנגדו לאדם, הרי ידוע שתאומות נולדו עם קין והבל, והיה יכול לשאתם? ותי' דאדה"ר קיים כל התורה וכו'. וכששאלוהו, הרי התאומות נולדו מחוה, אמר, זה עוד תירוץ...]

[סגי נהור]

מי אמר שלכל דבר שיש לו הסבר ברור ע"פ הנגלה וההלכה יש עוד הסברים ע"ד האגדה?

תא חזי אית לבושא דאתחזי לכולא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאיתחזי לון שפירא, לא מסתכלין יתיר, חשיבו דהאי לבושא גופא, וחשיבו דגופא נשמתא. כהאי גוונא אורייתא אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון גופי תורה, האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בהאי לבושא דאיהו סיפור דאורייתא, ולא ידעי יתיר ולא מסתכלי במה דאיהו תחות האי לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלין בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות האי לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה אינון דקיימו בטורא דסיני לא מסתכלי אלא בנשמתא, דאיהו עיקרא דכולא אורייתא ממש, ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. (זהר ח"ג קנב, א)

[שש ושמח]

דיברתי על אגדה, ולא על נסתר.
[גם לגבי נסתר לא מובן, וכי דבר שיש לו רק טעם ע"פ נגלה לא כתבתו התורה? אבל בנסתר ל"ש כ"כ לשאול שאלות הגיוניות, ו[לכן ]זה לא מתחומי ההתעניינות שלי].
דרך אגב, מה התירוץ ע"פ קבלה על הקושיא מאדם וחוה?

[קראקובער]

אני מחפש ואוסף הסברים על דרך האגדה [לא ההלכה] למה יש ומה המהות של שני הימים של ראש השנה ? [ידוע לי על פירושם של א. הנצי"ב ב. הרב דסלר. אך אני מחפש עוד פירושים.]

בתודה מראש.

ולמה שני ימים בשאר החגים לא מפריעים לך? בחג נידונים על המים ובעצרת על פירות האילן (ויום הדין של תורה לליטאים...) גם בא"י במקום שהשלוחים לא הגיעו לשיטת הרמב"ם או בחוץ לארץ לכו"ע.

[יזל מדליו]

באופן כללי, היום הראשון הוא ענין של דינא קשיא, והיום השני דינא רפיא.

והדבר מתבטא גם בימי השבוע, שהיום הראשון אינו יכול לחול בימי אד"ו, שהם ימים שלפי הקבלה שייכים לחסד, והיום השני כן יכול לחול בהם, משום שהיום השני יש בו יותר חסד.

ומסופר על צדיקים שביום הראשון - ובפרט בלילה הראשון - היו יותר באימה וכו' מאשר ביום השני

מה הפירוש דינא קשיא ודינא רפיא. במה זה מתבטא מבחינה רעיונית ?

עוד יש לעיין שראש השנה כל מהותו הוא שזה יום הראשון לשנה והוא יום הרת עולם וא"כ איך אפשר לקרוא ליום השני גם ראש השנה כאשר איננו כלל "ראש", וגם אינו יום הרת עולם ?

[גביר]

עוד יש לעיין שראש השנה כל מהותו הוא שזה יום הראשון לשנה והוא יום הרת עולם וא"כ איך אפשר לקרוא ליום השני גם ראש השנה כאשר איננו כלל "ראש", וגם אינו יום הרת עולם ?[/quote]

לא רק היום הראשון של השנה נקרא ראש השנה אלא לפחות כל עשרת ימי תשובה, כדכתיב ביחזקאל - בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ [יחזקאל מ, א]

[קראקובער]

באופן כללי, היום הראשון הוא ענין של דינא קשיא, והיום השני דינא רפיא.

והדבר מתבטא גם בימי השבוע, שהיום הראשון אינו יכול לחול בימי אד"ו, שהם ימים שלפי הקבלה שייכים לחסד, והיום השני כן יכול לחול בהם, משום שהיום השני יש בו יותר חסד.

ומסופר על צדיקים שביום הראשון - ובפרט בלילה הראשון - היו יותר באימה וכו' מאשר ביום השני

ובני ארץ ישראל שנהדו רק יום אחד עד תקופת הגאונים (וכן דעת בעל המאור) היה להם דין יותר קשה?

[קראקובער]

באופן כללי, היום הראשון הוא ענין של דינא קשיא, והיום השני דינא רפיא.

והדבר מתבטא גם בימי השבוע, שהיום הראשון אינו יכול לחול בימי אד"ו, שהם ימים שלפי הקבלה שייכים לחסד, והיום השני כן יכול לחול בהם, משום שהיום השני יש בו יותר חסד.

ומסופר על צדיקים שביום הראשון - ובפרט בלילה הראשון - היו יותר באימה וכו' מאשר ביום השני

ובני ארץ ישראל שנהגו רק יום אחד עד תקופת הגאונים (וכן דעת בעל המאור) היה להם דין יותר קשה?

[דרומי]

ראה זהר חלק ג רלא, א. פרי עץ חיים שער ר"ה סוף פרק ד. לקוטי תורה דברים סג, ב.

[בברכה המשולשת]

באופן כללי, היום הראשון הוא ענין של דינא קשיא, והיום השני דינא רפיא.

והדבר מתבטא גם בימי השבוע, שהיום הראשון אינו יכול לחול בימי אד"ו, שהם ימים שלפי הקבלה שייכים לחסד, והיום השני כן יכול לחול בהם, משום שהיום השני יש בו יותר חסד.

ומסופר על צדיקים שביום הראשון - ובפרט בלילה הראשון - היו יותר באימה וכו' מאשר ביום השני

ובני ארץ ישראל שנהגו רק יום אחד עד תקופת הגאונים (וכן דעת בעל המאור) היה להם דין יותר קשה?

יעויין בדברי ר' ש"ח קוק שכתב ע"כ

[סגי נהור]

דיברתי על אגדה, ולא על נסתר.

היינו הך. כמבואר במהר"ל (בבאר הגולה), בהל' ת"ת להרב, בדברי הגר"א (בפירושו למשלי), ועוד ועוד.
וכבר הערתי כאן על המצפצפים בענינים מכבשונו של עולם בלי שום היכרות עם עולם הסוד, שדבריהם בדרך כלל שטחיים ומגוחכים. מקור? הגר"א במשלי שם: "וכל זמן שאינו מבין הסוד אפילו הפשט אינו ברור בידו".

[גם לגבי נסתר לא מובן, וכי דבר שיש לו רק טעם ע"פ נגלה לא כתבתו התורה? אבל בנסתר ל"ש כ"כ לשאול שאלות הגיוניות, ו[לכן ]זה לא מתחומי ההתעניינות שלי].

דוקא במקרה שאלתך לא כ"כ הגיונית. אם יש לדבר טעם ע"פ נגלה, והטעם הוא טעם נכון ואמיתי ע"פ תורה, הרי יסודו ושרשו של הטעם הוא בנסתר ולבושו הוא הנגלה, וממילא אין מושג כזה "דבר שיש לו טעם רק ע"פ נגלה". וגם כשהטעם בנגלה נובע לכאורה מן המציאות (כבדוגמא זו של שני ימי ר"ה), הרי אסתכל באורייתא וברא עלמא, היינו שהמציאות נגררת אחר התורה ולא להפך. ומה לי להאריך בזה, הרי נדון זה עצמו ראיה, שבזה"ק ובכתבי האר"י וכו' האריכו לבאר ענינם של שני ימי ר"ה ע"פ הסוד.

זכותך לבחור לך את תחומי התעניינותך כחפצך, אבל במקרה זה באת להלין על מי שכן התעניין וביקש הסבר.

[דרומי]

לחביבותא דמילתא הנה רמז יפה בתורה על שני ימים ר"ה

[שש ושמח]

...
זכותך לבחור לך את תחומי התעניינותך כחפצך, אבל במקרה זה באת להלין על מי שכן התעניין וביקש הסבר.

אכן, זכותי לבחור את תחומי ההתענינות שלי וכיון שהתענינתי בשאלה זו שאלתי את יזל מדליו לביאור דבריו [תתפלא, יש גם אנשים שמנהלים דיון כדי להחכים ממנו ולא כדי להוציא את העצבים או להשפריץ השקפה]. ומי שבא להלין על המתעניין הוא אחד בשם סגי נהור. אך הוא לא תרם כלום לדיון ואפי' מ"מ מדוייקים לא ציין, חוץ מהכתרת אלו שאינם חושבים כמותו כשטחיים ומגוחכים. אני אינני מעונין בדיון אתו כיון שלא נראה שמישהו יפיק מזה תועלת, וכפי שכתב חכם אחד

רחמנא ליצלן מהאי דעתא.
...
אינני בא לדון או להתווכח על הדבר, אלא רק שלא להשאיר הודעה כזו בלא תגובה.

[סגי נהור]

אם באת להתעניין בשאלת פותח האשכול, לחיי.
זה לא היה נראה כך מסגנונך, וכשתקרא שנית את הודעתך הראשונה תבחין בכך מן הסתם.
כוח"ט לשנה טובה ומתוקה.

[דודי צח]

אני מחפש ואוסף הסברים על דרך האגדה [לא ההלכה] למה יש ומה המהות של שני הימים של ראש השנה ?

ואני מחפש הסברים על דרך ההגיון, ומקורות, מי אמר שלכל דבר שיש לו הסבר ברור ע"פ הנגלה וההלכה יש עוד הסברים ע"ד האגדה?
[משום מה נזכרתי בא' שהק' למה הוצרך הקב"ה לברוא את חוה שתהא עזר כנגדו לאדם, הרי ידוע שתאומות נולדו עם קין והבל, והיה יכול לשאתם? ותי' דאדה"ר קיים כל התורה וכו'. וכששאלוהו, הרי התאומות נולדו מחוה, אמר, זה עוד תירוץ...]

ליצנותא?

ז"ל הגמרא במסכת סנהדרין (נח,ב): מפני מה לא נשא אדם את בתו - כדי שישא קין את אחותו, משום עולם חסד יבנה. עיי"ש

[שש ושמח]

דברי הגמ' לא קשורים לכאן וכמו שפירש תו' שם.

[דרומי]

בהמשך למה שכתבתי קודם בענין ההבדל בין ב' הימים שהראשון יותר דין והשני יותר חסד, הנה אין זמני בידי להאריך בזה, אבל אעתיק רק קטע מעניין שראיתי ב'אור התורה' (מבעל 'צמח צדק') דברים כרך ה עמוד ב'פ:

"בחינת ראש השנה דעכשיו הוא בחינת דין ומשפט. דאע"פ שהחסד גובר על הדין, שלכן קוראים פרשת עקידה - ויעקוד אברהם את יצחק בנו - שהוא סוד התגברות החסד דאברהם על גבורה דיצחק, שהוא בחינת המתקת הגבורות בחסדים. וקוראים זה ביום שני, שהוא כמו בחינת מתוק יותר מיום ראשון כידוע. ומכל מקום, יש כאן ראיה שגם ביום א' דר"ה יש מתוק, דהא כחד יומא אריכתא דמי".

[עושה חדשות]

תרוה"ד סי' רעח -

...מצאתי תשובה אחת מאחד מהגדולים ששאל את רבו הני ספיקות, ודקדק בהן מהא דכתוב בהגה"ה במיימון בשם רוקח שקבל מאביו וכן נהג מהר"ם, דמי שמתענה פעם אחת תענית חלום בר"ה צריך להתענות כל ימיו בר"ה בשני הימים. ונסתפק הרבה אי דווקא ביום ראשון קאמר משום דאנו בקיאים בקבועי דירחא וידעינן דיום ראשון עיקר הוא, והשני אינו אלא מנהג אבותינו הוא והרי הוא כשאר ימי התשובה דלא דיינינן ביה, או דילמא כיון דנהגינן ביה כל קדושה דר"ה בכל מילי כמו בראשון, ורצה הרב לדמותו להא דנמצא בנימוקי במוצאי יוה"כ דאין הדין והבימה מסתלקת עד שישלימו ישראל סדריהם. ואף על גב דכבר פנה היום ותוספות יוה"כ אינה אלא עשה, אלא חביבים ישראל לפני המקום דהקב"ה מנהיג ב"ד של מעלה אחר סדריהם. ולפ"ז איכא למימר דצריך להתענות כל ימיו שני הימים כמו בראשון...

זה בודאי יכול להיות גם הצעת פתיחה לביאורים האחרים ע"ד הפרד"ס.