מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

האם הקב"ה רווה נחת ממתפללי הנץ בימים נוראים

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17495
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: האם הקב"ה רווה נחת ממתפללי הנץ בימים נוראים

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' ספטמבר 27, 2017 10:34 pm

שש ושמח כתב:
אפרקסתא דעניא כתב:וכשאמרת "ואת מוספי יום הזכרון הזה (ר"ה ור"ח!) נעשה ונקריב לפניך" וכו', מה כיוונת?

שש ושמח כתב:וכשאמרתי יום הזכרון הזה התכוונתי שזה שמו של היום אחרי שתקנו כך רבנן.



ופיוטים כגון ונתנה תוקף אני מבין שבכלל לא אמרת.

החושב
הודעות: 1190
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: האם הקב"ה רווה נחת ממתפללי הנץ בימים נוראים

הודעהעל ידי החושב » ד' ספטמבר 27, 2017 11:20 pm

אוצר החכמה כתב:
החושב כתב:
אוצר החכמה כתב:החושב התעלם מהטענה המרכזית שעלתה כאן.
שאין סברא שחז"ל תיקנו להגיד תפילות ולא להתכוון לפירוש המילים האמיתי אלא לשחק בכאילו.
מי שזה נראה לו - שישמח בחלקו. לי קשה לקבל רעיון כזה.

אז אולי פספסתי משהו.
אם זו הטענה המרכזית, אז מה תעשה עם כל יום טוב שני ועם יום א' של ראש חודש. הרי כיון דאידנא ידעינן בקביעא דירחא - בודאי שאין זה לא ראש חודש ולא יום טוב, ואיך אומרים 'ביום ראש החודש הזה', 'ביום חג המצות הזה'?
אני מבין שכיון שהדבר נעשה לצורך, אין בעיה בנוסח התפילה.


אכן כל יום טוב שני הוא יום טוב מעין היום הראשון מדרבנן. וגם ר"ה הוא כן. ומה שקורה ביום הראשון קורה ביום השני. איך זה עובד? אילו לא אמרו לנו הייתי אומר שאיני יודע אבל זה עובד. ואם מסביר הזהר דינא קשיא ודינא רפיא והביאור בזה כמו שהוזכר בשם האריז"ל אז למה לא לקבל את דברי חז"ל וביאורי רבותינו בזה. מה מסובך בעניין.


אתה מתכוון של' תשרי זה באמת ראש חודש?
אם כן, אני מניח תסכים שזה לא ממש ראש חודש כפשוטו, אלא בחינה מסוימת של ראש חודש. ואכן, לפי זה גם יום ב' של ראש השנה זה בחינה מסוימת של יום הזיכרון. ההבדל בין 'בחינות' לעניינים המפורשים בתורה ברור.

מסביר הזהר דינא קשיא ודינא רפיא והביאור בזה כמו שהוזכר בשם האריז"ל אז למה לא לקבל את דברי חז"ל וביאורי רבותינו בזה. מה מסובך בעניין.

איפה ראית שמישהו לא מקבל את זה? אמרו רק שאינו נכון להשוות את זה ליום א' המפורש בתורה. באמת שגם אני לא מבין מה מסובך כאן ולמה צריך להתווכח.

ודרך אגב, לגבי עיקר דבריך, שיום טוב שני של גלויות יש לו את אותו העניין של עיצומו של יום (או איך שתקרא לזה) מכח תקנת חז"ל, נראה שיש להוכיח לא כך: הרי רואים שחז"ל נתנו לזה גדר ספק. ומניחים עירוב תבשילין ביום ב' אם תנאי 'אם היום חול... ואם היום יום טוב'.

שש ושמח
הודעות: 850
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: האם הקב"ה רווה נחת ממתפללי הנץ בימים נוראים

הודעהעל ידי שש ושמח » ה' ספטמבר 28, 2017 1:08 am

אוצר החכמה כתב:
שש ושמח כתב:
אפרקסתא דעניא כתב:וכשאמרת "ואת מוספי יום הזכרון הזה (ר"ה ור"ח!) נעשה ונקריב לפניך" וכו', מה כיוונת?

שש ושמח כתב:וכשאמרתי יום הזכרון הזה התכוונתי שזה שמו של היום אחרי שתקנו כך רבנן.


ופיוטים כגון ונתנה תוקף אני מבין שבכלל לא אמרת.

א. משהו מותר לעשות בשביל הזוהר ...
ב. ענין ונתנה תוקף שייך גם לעשי"ת.

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: האם הקב"ה רווה נחת ממתפללי הנץ בימים נוראים

הודעהעל ידי מיכאל1 » ה' ספטמבר 28, 2017 1:34 am

עדיין לא הוזכרה מחלוקת רש"י ותוס' מנחות ק,ב מאיזה יום של ר"ה מתחילים למנות את ימי תשרי, בזמן המקדש כשהיו ב' ימים.

האם נחלקו גם מתי הוא דינו של האדם?

תם מה הוא אומר
הודעות: 1074
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: האם הקב"ה רווה נחת ממתפללי הנץ בימים נוראים

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » ו' ספטמבר 07, 2018 3:43 pm

לא קראתי את כל הנאמר לעיל,
אבל נדמה לי שמובא על "מנהג ירושלים" להחמיר,
אמרתי היום לידיד, כי ביום ר"ה שעניינו הוא "מלכויות", יש ענין להקדים ולקבל עומ"ש בזמן המוקדם וה"לכתחילה" יותר, היינו ותיקין.
לפ"ז אפשר שמספיק רק שיאמר ק"ש בנה"ח (למקומות שהמנין מתחיל מעט מאוחר יותר).
אבל באנו בזה למחלוקת הפוסקים, שהרי עי"ז ברכות ק"ש שמברך אינם לצורך ק"ש, כי כבר יי"ח.
בתשובות והנהגות מאריך בפרט זה (לגבי כל השנה), אם ראוי בכה"ג לעשות תנאי או לא.
וצ"ע למעשה.


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים