פורום אוצר החכמה

אברהם כתב:שלום וברכה

השנה אני זוכה להתפלל עם מנין כלל-חסידי המתפללים בנוסח ספרד, וכמובן מבקשים לתקוע בתפילת הלחש.

שאלתי מהחסידים והספרדים דכאן
- האם נהגו להקרות את בעל התקיעה גם בלחש או לא?
[ראיתי שיש בזה שיטות שונות, ושאלתי היא על המנהג הרווח אצל החסידים והספרדים].

- כמה זמן רגילים לקבוע ללחש עד תקיעות דמלכויות, וכמה זמן לזכרונות ולשופרות?

תודה רבה.

אברהם כתב:יישר כוח.

האם ממתינים שיהיו עשרה בדווקא?

אברהם כתב:שלום וברכה

השנה אני זוכה להתפלל עם מנין כלל-חסידי המתפללים בנוסח ספרד, וכמובן מבקשים לתקוע בתפילת הלחש.

שאלתי מהחסידים והספרדים דכאן
- האם נהגו להקרות את בעל התקיעה גם בלחש או לא?
[ראיתי שיש בזה שיטות שונות, ושאלתי היא על המנהג הרווח אצל החסידים והספרדים].

- כמה זמן רגילים לקבוע ללחש עד תקיעות דמלכויות, וכמה זמן לזכרונות ולשופרות?

תודה רבה.

אברהם כתב:שלום וברכה

השנה אני זוכה להתפלל עם מנין כלל-חסידי המתפללים בנוסח ספרד, וכמובן מבקשים לתקוע בתפילת הלחש.

שאלתי מהחסידים והספרדים דכאן
- האם נהגו להקרות את בעל התקיעה גם בלחש או לא?
[ראיתי שיש בזה שיטות שונות, ושאלתי היא על המנהג הרווח אצל החסידים והספרדים].

- כמה זמן רגילים לקבוע ללחש עד תקיעות דמלכויות, וכמה זמן לזכרונות ולשופרות?

תודה רבה.

שבטיישראל כתב:אצל חסידי טשערנאביל כן נהוג להקריא גם בתפילת הלחש אך כאמור הם יחידים.

ספרים וועלט כתב:מה ההסבר על כך שהמגן אברהם שולל את המנהג?
בשלמא במקומות שלא נהגו, מובן. אבל במקומות שנהגו כן, ויש למנהג זה מקור בדברי הערוך כידוע, אם כן מהי הסיבה להתנגדותו של המגן אברהם?

נחום וואהלינער כתב:

שבטיישראל כתב:אצל חסידי טשערנאביל כן נהוג להקריא גם בתפילת הלחש אך כאמור הם יחידים.

לא טשערנאביל, רק ראחמיסטריווקא.

שבטיישראל כתב:

נחום וואהלינער כתב:

שבטיישראל כתב:אצל חסידי טשערנאביל כן נהוג להקריא גם בתפילת הלחש אך כאמור הם יחידים.

לא טשערנאביל, רק ראחמיסטריווקא.

וכן בטשערנאביל-לויאב וסקווירא

נחום וואהלינער כתב:

שבטיישראל כתב:לא טשערנאביל, רק ראחמיסטריווקא.

וכן בטשערנאביל-לויאב וסקווירא

סקווירא בוודאי לא
הרה"ק מסקווירא זיע"א לא רצה להאמין מתחילה לחתנו שיבלחט"ר אד"ש מראחמיסטריווקא שכן נהגו בראחמיסטריווקא.

תשובות והנהגות ח"ב סי' ערה כתב:נשאלתי מקהלה שיש מחלוקת אם לתקוע בלחש או לא, אלו טוענים מנהג אבותיהם בידיהם לתקוע, ואלו טוענים שחוששין להפסק וכמבואר במ"א (ר"ס תקצ"ב), ולדעתי כשתוקעין כדי לצאת שיטת הפוסקים שצריך לתקוע בלחש ולמנוע מחלוקת, אין חשש הפסק דעבדי כה"ג כדין, ואין שום חשש, ובפרט שגם ע"פ הלכה יש יסוד גדול לתקוע בלחש וכמו שהבאנו במועדים וזמנים (ח"א סימן ז'), וכפי ששמעתי גם הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל בנערותו נהג לשמוע התקיעות גם בלחש, אבל לא המשיך כן, וגם מרן הגריז"ס זצ"ל לא נהג כן, אבל הוא באמת הקפיד מאד שעשרה ישמעו חזרת הש"ץ מלה במלה, שרק בזה נחשבות התקיעות על סדר הברכות, ולדידן התקנה לכך להרבה פוסקים היא ע"י שתוקעים בלחש, דהוה גם כן על סדר הברכות, וכאן הלוא גדול השלום, ובפרט ביום הדין דר"ה, ואם ימנעו מלתקוע יש להם גם כן צער ועגמת נפש, והוריתי לתקוע על סדר הברכות גם בלחש.
שוב מצאתי בתולדות הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל מכתב מכת"י בשאלה זאת ממש, והשיב "בעיקר הדברים הנני מחזק טענת החסידים יותר משל המתנגדים, אף שאנכי אינני מן החסידים, מכיון שיסוד הדברים נשנה בראשונים, וכבר כתב כן הערוך שהמחמירים תוקעים ג"פ בלחש וכמבואר בב"י, אם כן החסידים שכבר הורגלו כן חסר להם המצוה והתעוררות בעת התפלה, שלמתנגדים הוא כגדר יתר. וכל הטענה שזהו בלבול בתפלה, הנה לפי מה שאנו מתפללים תוך הסידור אין זה טענה כלל, ובפרט שכל אחד גם המתנגדים יכול להמתין קצת אחר כל ברכה ממלכיות זכרונות ושופרות, ואם ינוחו רגע או איזה רגעים לא יתבלבלו בתפלתם ואדרבה יהיה להם כח להתפלל בחוזק יותר, ע"כ לדעתו האשכנזים צריכים לוותר ושישאר המנהג כמו בהתחלה עד שיבוא המשיח בב"א ואז ינהגו הכל כמנהג אחד" עכ"ל.
ונראה שמדינא הכל תלוי ביסוד הקהלה, ואם מעיקרא אשכנזים, אפילו נשארו מיעוט, מ"מ כל זמן שיש להם עוד ציבור ודורשים לא לשנות יש בכחם לדרוש לא לשנות כיון שנתייסד כהאי מנהגא, והוא הדין להיפך בספרדים גם כן הדין כן, רק כשאי אפשר לקבוע המנהג או יש חלוקי דיעות ראוי לעשות שלום, ואז לפי דברינו מנהג ספרד עדיף וכמ"ש.

כדכד כתב:

נחום וואהלינער כתב:

שבטיישראל כתב:לא טשערנאביל, רק ראחמיסטריווקא.

וכן בטשערנאביל-לויאב וסקווירא

סקווירא בוודאי לא
הרה"ק מסקווירא זיע"א לא רצה להאמין מתחילה לחתנו שיבלחט"ר אד"ש מראחמיסטריווקא שכן נהגו בראחמיסטריווקא.

-----------
הצדיק שמוזכר במור ואהלות הכוונה לרבו הרה"ק ר"י מראחמיסטריווקא זיע"א

נחום וואהלינער כתב:

שבטיישראל כתב:אצל חסידי טשערנאביל כן נהוג להקריא גם בתפילת הלחש אך כאמור הם יחידים.

לא טשערנאביל, רק ראחמיסטריווקא.

כדכד כתב:

נחום וואהלינער כתב:

שבטיישראל כתב:לא טשערנאביל, רק ראחמיסטריווקא.

וכן בטשערנאביל-לויאב וסקווירא

סקווירא בוודאי לא
הרה"ק מסקווירא זיע"א לא רצה להאמין מתחילה לחתנו שיבלחט"ר אד"ש מראחמיסטריווקא שכן נהגו בראחמיסטריווקא.

-----------
הצדיק שמוזכר במור ואהלות הכוונה לרבו הרה"ק ר"י מראחמיסטריווקא זיע"א

הא לחמא עניא כתב:ידועים דברי האבני נזר המפורסמים שמתבטא מאוד שהוא היה מבטל לגמרי את התקיעות בתפילת הלחש, אך הוא לא ישנה אחר שחמיו הרה"ק מקאצק כן תוקע כמנהג החסידים.
איני זוכר את לשונו החזק ע"כ.
מסתמא כבר יהיה מי שיעתיק את לשונו הזהב.

סקווירא בוודאי לא

ומנין שאתה נאמן על מנהג סקווירא ועל הסיפור הזה יותר ממה שמעיד הרב שבטי ישראל שנהגו בסקווירא כמנהג טשערנאביל כן להקרות בלחש?

הוא צודק בזה.
בסקווירא אכן לא מקריאים בלחש

עושה חדשות כתב:עוד 'פלוס' בתקיעות בתפילת לחש...

תשובות והנהגות ח"ב סי' ערה כתב:נשאלתי מקהלה שיש מחלוקת אם לתקוע בלחש או לא, אלו טוענים מנהג אבותיהם בידיהם לתקוע, ואלו טוענים שחוששין להפסק וכמבואר במ"א (ר"ס תקצ"ב), ולדעתי כשתוקעין כדי לצאת שיטת הפוסקים שצריך לתקוע בלחש ולמנוע מחלוקת, אין חשש הפסק דעבדי כה"ג כדין, ואין שום חשש, ובפרט שגם ע"פ הלכה יש יסוד גדול לתקוע בלחש וכמו שהבאנו במועדים וזמנים (ח"א סימן ז'), וכפי ששמעתי גם הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל בנערותו נהג לשמוע התקיעות גם בלחש, אבל לא המשיך כן, וגם מרן הגריז"ס זצ"ל לא נהג כן, אבל הוא באמת הקפיד מאד שעשרה ישמעו חזרת הש"ץ מלה במלה, שרק בזה נחשבות התקיעות על סדר הברכות, ולדידן התקנה לכך להרבה פוסקים היא ע"י שתוקעים בלחש, דהוה גם כן על סדר הברכות, וכאן הלוא גדול השלום, ובפרט ביום הדין דר"ה, ואם ימנעו מלתקוע יש להם גם כן צער ועגמת נפש, והוריתי לתקוע על סדר הברכות גם בלחש.
שוב מצאתי בתולדות הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל מכתב מכת"י בשאלה זאת ממש, והשיב "בעיקר הדברים הנני מחזק טענת החסידים יותר משל המתנגדים, אף שאנכי אינני מן החסידים, מכיון שיסוד הדברים נשנה בראשונים, וכבר כתב כן הערוך שהמחמירים תוקעים ג"פ בלחש וכמבואר בב"י, אם כן החסידים שכבר הורגלו כן חסר להם המצוה והתעוררות בעת התפלה, שלמתנגדים הוא כגדר יתר. וכל הטענה שזהו בלבול בתפלה, הנה לפי מה שאנו מתפללים תוך הסידור אין זה טענה כלל, ובפרט שכל אחד גם המתנגדים יכול להמתין קצת אחר כל ברכה ממלכיות זכרונות ושופרות, ואם ינוחו רגע או איזה רגעים לא יתבלבלו בתפלתם ואדרבה יהיה להם כח להתפלל בחוזק יותר, ע"כ לדעתו האשכנזים צריכים לוותר ושישאר המנהג כמו בהתחלה עד שיבוא המשיח בב"א ואז ינהגו הכל כמנהג אחד" עכ"ל.
ונראה שמדינא הכל תלוי ביסוד הקהלה, ואם מעיקרא אשכנזים, אפילו נשארו מיעוט, מ"מ כל זמן שיש להם עוד ציבור ודורשים לא לשנות יש בכחם לדרוש לא לשנות כיון שנתייסד כהאי מנהגא, והוא הדין להיפך בספרדים גם כן הדין כן, רק כשאי אפשר לקבוע המנהג או יש חלוקי דיעות ראוי לעשות שלום, ואז לפי דברינו מנהג ספרד עדיף וכמ"ש.