בעוניי איני יודע,
מה המקור לדברי הגרי"ס באור ישראל מכתב ז' כי הזמן שהאדם נידון בו בראש השנה הוא זמן תקיעת שופר?
זכור לי כמדומני מהיסוד ושורש העבודה שאם אדם מרגיש התעוררות באמצע ראש השנה ידע שאז דנים אותו בשמים ואף דאיהו לא חזי מזליה חזי
מיכאל1 כתב:בעוניי איני יודע,
מה המקור לדברי הגרי"ס באור ישראל מכתב ז' כי הזמן שהאדם נידון בו בראש השנה הוא זמן תקיעת שופר?
זכור לי כמדומני מהיסוד ושורש העבודה שאם אדם מרגיש התעוררות באמצע ראש השנה ידע שאז דנים אותו בשמים ואף דאיהו לא חזי מזליה חזי
ספרים וועלט כתב:מובא במגן אברהם בשם מהרי"ל תקפ"ד סק"ד ותקצ"א ס"ק ט'.
מיכאל1 כתב:ספרים וועלט כתב:מובא במגן אברהם בשם מהרי"ל תקפ"ד סק"ד ותקצ"א ס"ק ט'.
בתקפ"ד לא מצאתי מאומה, בתקצ"א אכן מבואר שזמן מוסף הוא זמן הדין, ואם כן לכאורה אין זה דווקא בתקיעת שופר, הלא כן?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 65 אורחים