לדור ודור המליכו לא-ל, אל מי מדברים באמצע תפילת הלחש?

[אביש]

בתפילת הלחש הרי פונים להקב"ה בלבד, ואיך שייך לשון כזה שהוא כעין קריאה לאנשים.

[אביש]

נו, אין כאן אחד שיודע משהו בענין זה, אני לא יודע מה לכוון ביוהכ"פ הבעל"ט.

[מענה איש]

יש גירסה המליכו ה''א חרוקה כלומר שזה סיפור ולא ציווי
וגם אם גורסים בפתח יתכן שזו פניה ממסדר התפילה אל המתפלל שימליך את הקב''ה

[חלמישצור]

ההשערה הסבירה היא שנוסח זה הוא נוסח החזנים, שהמשיכו בזה את הקדושה הציבורית שלפני הברכה (אמנם הנוסח מופיע בסדור רע"ג בנוסח יום-יום, אך ע' אצל ארליך להלן ומה שציין שם). כשלעצמי אני רואה בו בהשתרשות של הנוסח התחזקות של השתתפות בתפילת הציבור, בעקבות מימרת אביי ברכות כט, סע"ב (וע"ע ארליך, 'ברכת גבורות, קדושת השם והדעת בנוסח התפילה הקדום', תרביץ תמוז-אלול תשס"ד, עמ' 15 והלאה, ומה שציין שם; יש גם גרסה מאוחרת 'לדור ודור נמליך').

[גביר]

מן הראוי להעיר שבנוסח רומי נוסח 'לדור ודוד' ישנו גם בקדושה של כל יום.

[אביש]

מן הראוי להעיר שבנוסח רומי נוסח 'לדור ודוד' ישנו גם בקדושה של כל יום.

בקדושה זה מובן, אבל בתפילת לחש זה תמוה.

[גביר]

בנוסח רומי מי הנוסח הוא 'נמליך לאל' ולא 'המליכו לאל' והשתא לא קשה ולא מידי. ודווקא בראש השנה, שבו ישנה קדושה ארוכה, אין אומרים נוסח זה אלה "לדור ודור" (גם בלחש).

[אביש]

חשבתי ומצאתי שבעצם זה לא המקום היחיד שפונים לגוף שלישי בתפילת הלחש, בכל תפילה שבכל יום ויום ישנו תקדים כזה.

[ונתנו ידידים]

חשבתי ומצאתי שבעצם זה לא המקום היחיד שפונים לגוף שלישי בתפילת הלחש, בכל תפילה שבכל יום ויום ישנו תקדים כזה.

יגעתי ולא מצאתי

[אביש]

חשבתי ומצאתי שבעצם זה לא המקום היחיד שפונים לגוף שלישי בתפילת הלחש, בכל תפילה שבכל יום ויום ישנו תקדים כזה.

יגעתי ולא מצאתי

אולי אחר כמה תפילות בהתבוננות תמצא, זה יותר לקראת הסוף.

[הא לחמא עניא]

פירכא שאין עליה [עד עכשיו] תשובה ???

[ארזי הלבנון]

חשבתי ומצאתי שבעצם זה לא המקום היחיד שפונים לגוף שלישי בתפילת הלחש, בכל תפילה שבכל יום ויום ישנו תקדים כזה.

יגעתי ולא מצאתי

אולי אחר כמה תפילות בהתבוננות תמצא, זה יותר לקראת הסוף.

חבל לדבר ברמזים.
כנראה כוונתך ל'אמרו אמן' דעושה שלום.

[אביש]

אכן כך ובמג"א או"ח סימן סו סק"ז בשם המט"מ כתב שאומר כן להמלאכים השומרים אותו
אבל לנידון נידן נראה דלא שייך לומר כן.

[ונתנו ידידים]

הוא כבר אחרי התפילה ואינו קשור לענינינו כלל, ודרך אגב השאלה אינו רק על מה שמדברים לאחר אלא גם על שבשמו"ע הכל הוא לשון נוכח וכאן ושם זה לשון נסתר וכמובן שא' נובע מהשני.

[אביש]

הוא כבר אחרי התפילה ואינו קשור לענינינו כלל, ודרך אגב השאלה אינו רק על מה שמדברים לאחר אלא גם על שבשמו"ע הכל הוא לשון נוכח וכאן ושם זה לשון נסתר וכמובן שא' נובע מהשני.

זה נכון כפי שהגדרת שיש כאן 2 תמיהות, וגם נכון לגבי עושה שלום שהיות שכבר לאחר התפילה שייך שיאמר בלשון נסתר, וא"כ ירד תמיה אחת, אך עדיין נשאר התמיה אל מי הוא מדבר כשהוא אומר "ואמרו" שהרי אומרו בלחש, ומי יענה אמן.

[עזריאל ברגר]

הוא כבר אחרי התפילה ואינו קשור לענינינו כלל, ודרך אגב השאלה אינו רק על מה שמדברים לאחר אלא גם על שבשמו"ע הכל הוא לשון נוכח וכאן ושם זה לשון נסתר וכמובן שא' נובע מהשני.

זה נכון כפי שהגדרת שיש כאן 2 תמיהות, וגם נכון לגבי עושה שלום שהיות שכבר לאחר התפילה שייך שיאמר בלשון נסתר, וא"כ ירד תמיה אחת, אך עדיין נשאר התמיה אל מי הוא מדבר כשהוא אומר "ואמרו" שהרי אומרו בלחש, ומי יענה אמן.

שמעתי שזהו למלאכי השרת המלווים אותו.

[אביש]

הוא כבר אחרי התפילה ואינו קשור לענינינו כלל, ודרך אגב השאלה אינו רק על מה שמדברים לאחר אלא גם על שבשמו"ע הכל הוא לשון נוכח וכאן ושם זה לשון נסתר וכמובן שא' נובע מהשני.

זה נכון כפי שהגדרת שיש כאן 2 תמיהות, וגם נכון לגבי עושה שלום שהיות שכבר לאחר התפילה שייך שיאמר בלשון נסתר, וא"כ ירד תמיה אחת, אך עדיין נשאר התמיה אל מי הוא מדבר כשהוא אומר "ואמרו" שהרי אומרו בלחש, ומי יענה אמן.

שמעתי שזהו למלאכי השרת המלווים אותו.

viewtopic.php?f=30&t=36435&p=404759&sid=00277d5d32ff11fa00785695ed391747#p404601

[מנצפך]

זה נכון כפי שהגדרת שיש כאן 2 תמיהות, וגם נכון לגבי עושה שלום שהיות שכבר לאחר התפילה שייך שיאמר בלשון נסתר, וא"כ ירד תמיה אחת, אך עדיין נשאר התמיה אל מי הוא מדבר כשהוא אומר "ואמרו" שהרי אומרו בלחש, ומי יענה אמן.

שמעתי שזהו למלאכי השרת המלווים אותו.

viewtopic.php?f=30&t=36435&p=404759&sid=00277d5d32ff11fa00785695ed391747#p404601

viewtopic.php?f=30&t=23751#p397331
viewtopic.php?f=30&t=23751#p397362

[בן מיכאל]

ההשערה הסבירה היא שנוסח זה הוא נוסח החזנים, שהמשיכו בזה את הקדושה הציבורית שלפני הברכה (אמנם הנוסח מופיע בסדור רע"ג בנוסח יום-יום, אך ע' אצל ארליך להלן ומה שציין שם). כשלעצמי אני רואה בו בהשתרשות של הנוסח התחזקות של השתתפות בתפילת הציבור, בעקבות מימרת אביי ברכות כט, סע"ב (וע"ע ארליך, 'ברכת גבורות, קדושת השם והדעת בנוסח התפילה הקדום', תרביץ תמוז-אלול תשס"ד, עמ' 15 והלאה, ומה שציין שם; יש גם גרסה מאוחרת 'לדור ודור נמליך').

מישהו יכול להוריד? תודה רבה.