מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בקשת מחילה על 'לפני עיור'

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
יגיד דבר
הודעות: 27
הצטרף: ד' מרץ 25, 2015 9:34 am

בקשת מחילה על 'לפני עיור'

הודעהעל ידי יגיד דבר » ג' ספטמבר 26, 2017 8:10 am

נשאלתי ע"י אדם שחושש שהכשיל את חבירו באיסור, האם הוא צריך לבקש ממנו מחילה, לא משנה כרגע מה פרטי המקרה - אבל השאלה היא עקרונית: האם המכשיל את חבירו עובר באיסור של בן אדם למקום/לחבירו או גם וגם, או שתלוי במציאות ובמצב?

אשמח אם מישהו מכיר מקורות המתייחסים לעניין.

בזכרוני מופיע שיש שדנו אם יש לפני עיוור במכשיל חבירו באיסור באונס, והוכיחו מכמה מקומות שיש בזה איסור, ומשו"ה העלו שמהות האיסור הוא לגרום למציאות של עבירה בעולם, וא"כ נמצא דיש בזה צד של בן אדם למקום.

שש ושמח
הודעות: 1544
הצטרף: א' דצמבר 13, 2015 3:57 pm

Re: בקשת מחילה על 'לפני עיור'

הודעהעל ידי שש ושמח » ג' ספטמבר 26, 2017 3:07 pm

אם מדובר שכלפי חבירו לא היתה העבירה באונס, מה הסברא שלא יצטרך לבקש מחילה?

יגיד דבר
הודעות: 27
הצטרף: ד' מרץ 25, 2015 9:34 am

Re: בקשת מחילה על 'לפני עיור'

הודעהעל ידי יגיד דבר » ג' ספטמבר 26, 2017 5:47 pm

אמקד את השאלה: אם נניח החבר לא מצטער מכך שעבר עבירה, כגון הנזיר שביקש את כוס היין, האם עדיין צריך לבקש מחילה? או שמחילה היא עצם הפגיעה הרוחנית בו גם בלי קשר לצער שיש לו מכך

צורב מתחיל
הודעות: 801
הצטרף: ד' יוני 24, 2015 1:46 pm

Re: בקשת מחילה על 'לפני עיור'

הודעהעל ידי צורב מתחיל » ג' ספטמבר 26, 2017 10:39 pm

החידוש בגדר לפני עור מופיע בהרחבה בשיעור מהרב מפוניבז' הנדפס בקוץ/ספר זיכרון אהל מרדכי ומאוחר יותר נדפס שוב בדברי הרב קובץ א'. ומוזכר ג"כ בקוה"ע בקצרה (כמילתא דפשיטא), ובאחיעזר ח"ג ועוד.

לכאו' יסוד דבריהם הוא דיש חלק בלפנ"ע שהוא הרחבה של כל איסורי תורה, שמלבד שאסור לאדם לחטוא אסור לו ג"כ לגרום שיהי' חטא כזה ע"י חבירו. ובהשמטות לקוה"ע דן ר' נפתלי בן הגרא"ו בשם אביו אם זה מעיקר האיסור או שזה איסור חדש ונפק"מ ליהרג ואל יעבור ועוד. ועכ"פ הנראה מדבריהם דזה ודאי דחלק זה הוא כולו עבירה לשמים ואין בזה ענין לחבירו כלל, וכן בבן נח נקט הרב מפוניבז' שם דאין לפנ"ע של מכשול ותקלה (והביא כן מהחינוך) ומכ"מ בעבירות שלו יש לפנ"ע.

ונמצא לפי"ז דבסתמא אין בכלל ענין לבקש מחילה מחבירו על מה שהחטיאו אא"כ היה בזה גם כן ענין של מכשול ובדרך של משיא עצה שאינה הוגנת, שאז מחוייב מדין בנ"א לחבירו וזה אינו שייך למכשילו בעבירות דוקא.

ואם תבוא לדון במי שהחטיא חבירו בדרך של עיצה שאינה הוגנת אבל חבירו דוקא נהנה מהחטא רח"ל, הרי ה"ה דיש לדון במכשיל עיור והעיור דוקא מרוצה מהבור...


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 35 אורחים