מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הטעם שבנוסף לתשובה ביו"כ מתפללים על הכפרה

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
בתבונה
הודעות: 1304
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

הטעם שבנוסף לתשובה ביו"כ מתפללים על הכפרה

הודעהעל ידי בתבונה » ה' ספטמבר 28, 2017 5:42 pm

יום הכיפורים מכפר עם התשובה ולמה בעינן לתפילה על כך (סלח לנו מחל לנו כפר לנו...)
ולכאורה הוא כדברי השע"ת

ספר שערי תשובה לרבינו יונה שער א כתב:העיקר החמשה עשר

מא התפלה. יתפלל אל השם ויבקש רחמים לכפר את כל עונותיו, שנאמר (הושע יד, ג): קחו עמכם דברים ושובו אל ה' אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו. קחו עמכם דברים - זה ענין הוידוי. אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב - זה ענין התפלה, ופירוש "וקח טוב" - מעשה הטוב שעשינו, כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה כא א): עבירה מכבה מצוה. ובעת התשובה יתכפרו העונות ותתעורר זכות המצוה ויאיר נרה, אחרי אשר לא הגיה אורו לפני התשובה. וכן כתוב (איוב ח, ו): אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך. אמרו רבותינו זכרונם לברכה (ירושלמי ר"ה פ"א ה"ג): "אם זך וישר היית" לא נאמר, אלא "אם זך וישר אתה" - שעשית תשובה. כי עתה יעיר עליך - עתה אחרי התשובה שעשית, יעיר עליך כל הצדקות שעשית מלפנים, ואשר היה ביתך פתוח לרווחה ונטעת אשל אכסניה, כמו שכתוב (איוב לא, לב): דלתי לאורח אפתח, וקודם התשובה לא היו צדקותיך מגינות עליך, ואחרי שובך וסר עונך, יעיר זכותך, ושלם נות צדקך. ונשלמה פרים שפתינו - יחשב וידויינו כחטאת פרים לרצון לנו לפניך. והזכיר "פרים", כי חטאת פר היתה פנימית, והיו מזין מדמה על הפרוכת ועל מזבח הזהב.

מב ועוד יתפלל בעל התשובה אל השם למחות כעב פשעיו וכענן חטאתיו, ושיחפוץ בו וירצהו ויעתר לו כאשר אם לא חטא, כענין שכתוב בדברי אליהוא על בעל התשובה אחרי היסורים (איוב לג, כו): יעתר אל אלוק וירצהו, כי יתכן להיות העון נסלח ונפדה מן היסורים ומכל גזרה, ואין לה' חפץ בו, ומנחה לא ירצה מידו, ותאות הצדיקים מן ההצלחות להפק רצון מהשם ושיחפוץ בהם. ורצונו - החיים הקיימים והאמתיים והאור הגדול הכולל כל הנעימות, כענין שנאמר (תהלים ל, ו): חיים ברצונו, ונאמר (שם פ, כ): ה' אלקים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (מדרש תהלים מזמור פ): אין לנו אלא הארת פניך, והוא ענין הרצון, וכבר הקדמנו ובארנו זה. על כן תראה בתפלת דוד בעת התשובה, אחרי שאמר (תהלים נא, ד): הרב כבסני מעוני ומחטאתי טהרני, התפלל עוד על הרצון, להיות רצון השם יתברך בו כקודם החטא, ואמר (שם פסוק יג): אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני. אחרי כן התפלל ואמר (שם פסוק יד): השיבה לי ששון ישעך, שיהיו נסי ה' וישעו מצויים אתו ושתצלח עליו רוח אלקים כאשר בתחלה. אחרי כן אמר (שם): ורוח נדיבה תסמכני - פירוש: הנה קטונתי מפני פשעי ואינני ראוי לנסיך ולהגלות עלי זרוע קדשך; ואם נשאת עון חטאתי, אינני כדאי להיות נאהב ורצוי כירחי קדם, אבל ברוח נדיבה תסמכני, כי אין קץ לנדבתך וטובתך. ובא "ורוח" בחסרון בי"ת, כמו (בראשית כז, לז): ודגן ותירוש סמכתיו. וכענין הזה אמר הושע עליו השלום (הושע יד, ה): ארפא משובתם אוהבם נדבה. ענין "אוהבם נדבה" כענין מה שאמר דוד "ורוח נדיבה תסמכני".

מג ועוד יתפלל בעל התשובה אל ה' תמיד שיעזרהו אל התשובה, כמו שנאמר (ירמיה לא, יז): השיבני ואשובה כי אתה ה' אלקי.


וכתב שם 3 טעמים
1. שיצליח לחזור בתשובה (למשל בתפילה- השיבנו ה' אליך ונשובה)
2. יש דרגות בכפרה ושיהפך לרצוי
3. לכאורה הכוונה שה' יקבל את התשובה למרות שהתשובה לא בשלמות? (הטעם הראשון)

הגרח
הודעות: 236
הצטרף: א' ינואר 08, 2017 1:14 am

Re: הטעם שבנוסף לתשובה ביו"כ מתפללים על הכפרה

הודעהעל ידי הגרח » ו' ספטמבר 29, 2017 1:47 am

נשמט למר ברכת סלח לנו בשמו"ע ודברי הרמבם בפב מדרכי התשובה להיות השב צועק בבכי ובתחנונים לפני ה ועוד שם אעפ שהתשובה והצעקה יפים תמיד וכו
כלומר תשובה זה רק תחילתו של תהליך בניקוי החטא צא ולמד ממי שחטא לחבירו האם באמירת סלחתי יפטר מעוולתו בלי לפייסו עד שיתרצה במחילתו .

בתבונה
הודעות: 1304
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: הטעם שבנוסף לתשובה ביו"כ מתפללים על הכפרה

הודעהעל ידי בתבונה » ו' ספטמבר 29, 2017 9:04 am

הגרח כתב: תשובה זה רק תחילתו של תהליך בניקוי החטא

הרבינו יונה מסביר את עניין התפילה בכל תשובה, כי עיקר התשובה הוא חרטה עזיבת החטא ווידוי
השאלה היא במיוחד ביום כיפור שעצמו של יום הכפורים מכפר לשבים, (ולרבי יום כיפור מכפר אפילו בלי תשובה-יומא פה)

עושה חדשות
הודעות: 12640
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הטעם שבנוסף לתשובה ביו"כ מתפללים על הכפרה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ספטמבר 29, 2017 9:43 am

ר"י בר יקר בפי' התפילות כתב:יש לתמוה מה מועיל לאדם להתפלל ומבקש מחילה וסלי' וכפרה, למה אבד לו מחילה וכפרה אם אינו מבקשה, כי אם חטא ולא שב לא תועיל לו שום תשובה, ואם שב תשובה גמורה הכל מחול לו. אבל אין לתמוה אם אדם מבקש חכמה ונכסים אם לא זכה במעשים טובים, דכיון שלא חטא אע"פ שלא זכה הוא נענה, וכן הוא בתנחומא א' הקב"ה כמה אני רחום שאפי' בשעה שאני רואה בני אדם שאין להם זכות ולא זכות אבות והם באים ומתחננים לפני אני שומע להם וכופל להם את פרנסתם, והכי נמי דרשי' בואתחנן תנחומא ג' שהיה משה שואל מתנת חנם ודריש נמי במדרש תלי' ועושה חסד למשיחו אמ' דוד לפני הקב"ה אין אני בא לפניך לא בחסד ולא במעשים טובים שעשיתי כי אם בצדקתך לבד כעני המבקש על הפתח, ואע"פ כי ממשה ודוד אין ראיה כי מאחר שהיה להם הרבה זכיות היו יכולין לשאל בחנם ובצדקה, אבל מי שאין לו זכות כלל ולא זכות אבות מנין, ולזה הוצרכנו ראיה הראשונה. מכל מקום יש לתמוה מה שתמהנו תחלה על שאלת הכפרה והמחילה. ונראה לפרש שאע"פ ששב האדם אין תשובה גמורה עד שיתודה בפיו ובלבו, דכתי' חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי וכתי' מיד ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר, ואע"פ שהקב"ה יודע מה שמודה בפיו ולבו חפץ מעין סגנון של מטה שמבקשין מחילה בפה, וראינו גם בתורה בוידוי מעשר שצריך לומ' לא אכלתי באוני ממנו, אע"פ שהב"ה יודע, וגם בבכורים צריך לומ' בקול רם הנה הבאתי ראשית פרי האדמה אשר נתת לי יי' ואע"פ שהקב"ה יודע. ואם תרצה לומ' כדי שישמעו העולם רוצה התורה כך, כמו כן תאמר במחילה וסליחה שרוצה הקב"ה שישמעו מלאכיו ויביאו לפניו תשובתו אשר הוציא מפיו שהמלאכים שומעים הדיבור ואינם יודעים המחשבה, אבל אין לו לומ' תשובתו בקול רם אם חטא בינו לבין המקום כי על זה כתי' אשרי נשוי פשע כסוי חטאה ואם אין לו כי אם עזות מצח כשמודה חטאיו היה לו להודות בקול רם כדי שישמעו הבריות כמו וידוי ומקרא בכורים, והכי אמ' במד' תלי' כיצד הוא הודוי צריך שיא' מודה אני לפניך שחטאתי ופשעתי ומתחרט אני ולא אעשה עוד כמוהו יהי רצון מלפניך שתכפר על כל עונותי. וה"ר משה כת' גם כן מדרכי התשו' להיות השב צועק תמיד לפני יי' בבכי ותחנונים ולא שיכי תחנונים על חרטת האדם לחטאו כי אם על בקשת מחילה, וראיה לנו גמורה מדכת' ואמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו וכתוב לעיל מיניה שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך קחו עמכם דברים ושובו אל ה', משמע כך דרשת הפסוקים שובה ישראל שישוב מחטאו, קחו עמכם דברים ושובו אל ה' היינו ודוי שצריך לומר חטאתי וישר העויתי, ואמרו אליו כל תשא עון וקח טוב היינו בקשת מחילה, ונשלמה פרים שפתינו רצה לומר אחר שנכפר לו בתשובה ובודוי ונתרצה שלא יפרע ממנו את חטאו עדיין צריך להתפלל על המחילה, כלומ' שיהיה אוהבו להיות במקום עולה שבאה אחר חטאת, כד"א פ"ק דזבחים ז' ע"ב למה חטאת באה לפני עולה משל לפרקליט שנכנס לרצות רצה פרקליט נכנס דורון אחריו כלומ' שיהיה אוהבו וזהו תחלת אהבה ואמ' הכי תחלה אמ' רבא לעולה דורון הוא היכי דמי אי דליכא תשובה זבח רשעים תועבה ואי איכא תשובה הא תניא עבר על מצות עשה ושב לא זז משם עד שמוחלין לו וקצר את קושייתו, והכי איתא נמי תמן במקום אחר יומא פ"ו ע"א עבר על מצות לא תעשה ועשה תשובה אפי' ישן כל יוה"כ תשובה ויום הכפורים מכפרין ואם עבר על כריתות ומיתת ב"ר תשובה ויום הכפורים עם הייסורין מכפרין ואף מיתה מכפרת על חילול השם אלא שמע מינא דורון היא תניא נמי הכי א"ר שמעון למה חטאת באה לפני עולה משל לפרקליט שנכנס לרצות ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו.


חזור אל “אלול וימים נוראים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 67 אורחים