צופר הנעמתי כתב:ג. את המנהג לחזור חו"ק שמחה לארצך וששון לעירך אתה כן מבין? כנראה פעם היה לקטע הזה גם מנגינה יפה.
שייף נפיק כתב: ז. ונתנה תוקף. שתי הערות עמרציות.
האם כל הפיוט כולו נתחבר על ידי ר' אמנון? ישנם שם קטעים רבים, וכן אמירת 'ותשובה ותפילה וצדקה' וכו'.
מה הכונה 'וחותם יד כל אדם בו', נכון שמוזכר בחז"ל כעי"ז על אדם שנותן דין לאחר פטירתו, אבל על ר"ה ויהכ"פ לא שמענו..
שייף נפיק כתב:אני "מודה" מאוד למי שאיסף כל ההערות יחד, בכונה לא צירפתים כדי שיובן כל תשובה למה שייכת, ככה יצא רק בוקה ומבולקה, אנדרלמוסיא באה וכו'....
חבל, אין כאן מפני חס על הדף או על המקום, ואם אפשר לכתוב ברווח - אדרבה!
ומי יתן ויכתבו מילי פסק פסקי, יבוא האב ויקנח...
צופר הנעמתי כתב:ה. הקהילות קצרו, ויש לזה עוד הרבה דוגמאות (כמו "כי הנה כחומר" ואפילו "אל אשר שבת"), וזה גם הטעם למראה כהן.
ו. החתימה של כל בית היא קטע מפסוק כלשונו.
צופר הנעמתי כתב:שייף נפיק כתב:אני "מודה" מאוד למי שאיסף כל ההערות יחד, בכונה לא צירפתים כדי שיובן כל תשובה למה שייכת, ככה יצא רק בוקה ומבולקה, אנדרלמוסיא באה וכו'....
חבל, אין כאן מפני חס על הדף או על המקום, ואם אפשר לכתוב ברווח - אדרבה!
ומי יתן ויכתבו מילי פסק פסקי, יבוא האב ויקנח...
למה לא, כך הרבה יותר מסודר מאשר חמש עשרה אשכולות. ועוד טרח המאסף ונתן בהם סימנים אב"ג דהו"ז, וטרח עוד והוסיף לכל תגובה את הסימן אליה היא שייכת, ומעתה המעיין למטה בתגובה רואה סימנה וחוזר ומעיין למעלה ורואה השאלה אליה היא שייכת והכל על מקומו בא בשלום.
שייף נפיק כתב:צופר הנעמתי כתב:ה. הקהילות קצרו, ויש לזה עוד הרבה דוגמאות (כמו "כי הנה כחומר" ואפילו "אל אשר שבת"), וזה גם הטעם למראה כהן.
ו. החתימה של כל בית היא קטע מפסוק כלשונו.
אינו נכון. רוב רובו הוא על פי פסוקים ולא לשונם ממש. לעיין מר במיליה.
שייף נפיק כתב:צופר הנעמתי כתב:שייף נפיק כתב:אני "מודה" מאוד למי שאיסף כל ההערות יחד, בכונה לא צירפתים כדי שיובן כל תשובה למה שייכת, ככה יצא רק בוקה ומבולקה, אנדרלמוסיא באה וכו'....
חבל, אין כאן מפני חס על הדף או על המקום, ואם אפשר לכתוב ברווח - אדרבה!
ומי יתן ויכתבו מילי פסק פסקי, יבוא האב ויקנח...
למה לא, כך הרבה יותר מסודר מאשר חמש עשרה אשכולות. ועוד טרח המאסף ונתן בהם סימנים אב"ג דהו"ז, וטרח עוד והוסיף לכל תגובה את הסימן אליה היא שייכת, ומעתה המעיין למטה בתגובה רואה סימנה וחוזר ומעיין למעלה ורואה השאלה אליה היא שייכת והכל על מקומו בא בשלום.
עדיין לא ברור כל כך.
ובכלל, מהיכי תיתי שאני רוצה בזה, אני הבעלים על ההערות, ואם מנהלי המקום יעשו כן ניחא, אבל אחרים מהיכ"ת, ועכ"פ יטלו רשות.
ידידיה כתב:ג. הציבור מתפלל את הבקשות היותר "פרטיות" של החזן "שלא יכשלו בלשונם" וכו'
שייף נפיק כתב:כיון שנראה שחשדתי ברב צופר שליט"א הנני לפייסו, מחילה מחילה מחילה, הנני רעך כאיוב רעך הקדמון, וכיון שנראה ברבים הנני מפייסך ברבים, ולא עוד שצריך לברכו, ה' אלוקים יתן את שאלתך, כל אשר שאלת מעמו יתן לך, ותזכה לכל הברכות, ויתקבלו דברי תורתך על לב כל שומעיהם, ותזכה להגדיל תורה ולהרבות כבוד שמים בעולם. וכוטו"ס.
צופר הנעמתי כתב:שייף נפיק כתב:כיון שנראה שחשדתי ברב צופר שליט"א הנני לפייסו, מחילה מחילה מחילה, הנני רעך כאיוב רעך הקדמון, וכיון שנראה ברבים הנני מפייסך ברבים, ולא עוד שצריך לברכו, ה' אלוקים יתן את שאלתך, כל אשר שאלת מעמו יתן לך, ותזכה לכל הברכות, ויתקבלו דברי תורתך על לב כל שומעיהם, ותזכה להגדיל תורה ולהרבות כבוד שמים בעולם. וכוטו"ס.
אמן, וכן למר!
שווה להחשד על ידך...
משולש כתב:ח. המנהג שאני מכיר הוא להכות במילה "שחטאנו" או "שאנו חייבים".
שייף נפיק כתב:ח. הכאה על הלב באמירת על חטא. נסתפקתי מתי צריך להכות באמירת על חטא כשיש שני חטאים, וכגון 'באונס וברצון', או 'על חטאים שאנו חייבים עליהם ד' מיתות בי"ד סקילה שריפה הרג וחנק וכו' ' , שכל אחד הוא חטא שונה, והמ"ב (תר"ז ג' סק"יא) כתב שצריך להכות על הלב לומר אתה גרמת לי, וא"כ היה מן הראוי להכות על כל פרט. ויל"ע.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 16 אורחים