פורום אוצר החכמה

א. מהו הטעם שכשחל בשבת מוסיפים 'אלוקינו ואלוקי אבותינו' הרי בעצם יש כאן אותה בקשה שתחילתה ג"כ באו"א.

ב. בפיוט אמיץ כח. "תלולי רום הרעיפו זרזיף טלם, תלמי שדי רוו תת יבולם"
האם הכונה שירד גשם ביוהכ"פ? ובכדי להראות חביבות שנתקבלה תפילתו של כה"ג?
אל"כ מה כונת הפייטן, אטו השתא שחרב בעונינו אין יורדים גשמים? וכי ניכר שירד מחמת תפילת כה"ג.

ג. היה עם פיפיות. לא זכיתי להבין מנהג העולם בזה שנוהגים באמירת תפילה זו לקיים "חציו בשמיעה וחציו באמירה", או שיאמרו כולו, או שישמעו כולו? ות"ח אחד אמר לי שמטעם זה אכן נוהג לומר הכל בפיו.
ובכלל צריך להבין, אם תפילה זו נתקנה לש"ץ או לציבור על הש"ץ, וא"כ נתקנה בשביל הש"ץ למה לא מזכיר א"ע רק בלשון נסתר? ומנוסחה משמע שנתקנה על הש"ץ שהציבור יאמרוה עליהם. ודו"ק.

ד. פיוט 'אמנם כן יצר סוכן בנו'. נסתפקתי במילות "לך תהלה אמור מילה למעני סלחתי'' איך הכרעת המילה, אם 'אמור מילה למעני, סלחתי' או 'אמור מילה, למעני סלחתי, והפירוש שונה כמובן. או ששניהם טובים...

ה. בפיוט למעריב "אמנם אשמינו עצמו מספר" אשר לא נהגו לאומרו ברוב הקהילות, נמצא בפיוט רק עד אות י', האם המחבר חיבר רק עד אות י'? המצאנו כזאת בבעלי הפיוט? או שאבד?
וכן יש לפעמים שאומרים רק עד אות מסוימת כמו ב'מראה כהן'. ומהו הטעם?

ו. פיוט 'אמרו לאלוקים'. הנה כל הפיוט הנ"ל נאמר על השי"ת בל' נסתר, ויש להתפלא שכתוב בו "חי עולמים. צר בי-ה עולמים. אוה בית עולמים. מכון לשבתך עולמים'' והיה צריך לכאורה להכתב "מכון לשבתו עולמים''.

ז. ונתנה תוקף. שתי הערות עמרציות.
האם כל הפיוט כולו נתחבר על ידי ר' אמנון? ישנם שם קטעים רבים, וכן אמירת 'ותשובה ותפילה וצדקה' וכו'.
מה הכונה 'וחותם יד כל אדם בו', נכון שמוזכר בחז"ל כעי"ז על אדם שנותן דין לאחר פטירתו, אבל על ר"ה ויהכ"פ לא שמענו.

ח. הכאה על הלב באמירת על חטא. נסתפקתי מתי צריך להכות באמירת על חטא כשיש שני חטאים, וכגון 'באונס וברצון', או 'על חטאים שאנו חייבים עליהם ד' מיתות בי"ד סקילה שריפה הרג וחנק וכו' ' , שכל אחד הוא חטא שונה, והמ"ב (תר"ז ג' סק"יא) כתב שצריך להכות על הלב לומר אתה גרמת לי, וא"כ היה מן הראוי להכות על כל פרט. ויל"ע.

ד. מאחר ובכל תפילות ר"ה ויו"כ אנו מתפללים עשה למענך ולא למעננו, ברור שהפירוש השני הוא הנכון.

ג. את המנהג לחזור חו"ק שמחה לארצך וששון לעירך אתה כן מבין? כנראה פעם היה לקטע הזה גם מנגינה יפה.

ד. יפה. אמנם הפריע לי דקדוק 'אמור מילה' משמע מילה אחת. ודו"ק..

צופר הנעמתי כתב:ג. את המנהג לחזור חו"ק שמחה לארצך וששון לעירך אתה כן מבין? כנראה פעם היה לקטע הזה גם מנגינה יפה.

גם היום יש

שייף נפיק כתב: ז. ונתנה תוקף. שתי הערות עמרציות.
האם כל הפיוט כולו נתחבר על ידי ר' אמנון? ישנם שם קטעים רבים, וכן אמירת 'ותשובה ותפילה וצדקה' וכו'.
מה הכונה 'וחותם יד כל אדם בו', נכון שמוזכר בחז"ל כעי"ז על אדם שנותן דין לאחר פטירתו, אבל על ר"ה ויהכ"פ לא שמענו..

viewtopic.php?f=30&t=36366&hilit=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8#p190833

ואילך

ה. הקהילות קצרו, ויש לזה עוד הרבה דוגמאות (כמו "כי הנה כחומר" ואפילו "אל אשר שבת"), וזה גם הטעם למראה כהן.
ו. החתימה של כל בית היא קטע מפסוק כלשונו.

אני "מודה" מאוד למי שאיסף כל ההערות יחד, בכונה לא צירפתים כדי שיובן כל תשובה למה שייכת, ככה יצא רק בוקה ומבולקה, אנדרלמוסיא באה וכו'....
חבל, אין כאן מפני חס על הדף או על המקום, ואם אפשר לכתוב ברווח - אדרבה!
ומי יתן ויכתבו מילי פסק פסקי, ויבוא המקלקל ויתקן מעשיו...

שייף נפיק כתב:אני "מודה" מאוד למי שאיסף כל ההערות יחד, בכונה לא צירפתים כדי שיובן כל תשובה למה שייכת, ככה יצא רק בוקה ומבולקה, אנדרלמוסיא באה וכו'....
חבל, אין כאן מפני חס על הדף או על המקום, ואם אפשר לכתוב ברווח - אדרבה!
ומי יתן ויכתבו מילי פסק פסקי, יבוא האב ויקנח...

למה לא, כך הרבה יותר מסודר מאשר חמש עשרה אשכולות. ועוד טרח המאסף ונתן בהם סימנים אב"ג דהו"ז, וטרח עוד והוסיף לכל תגובה את הסימן אליה היא שייכת, ומעתה המעיין למטה בתגובה רואה סימנה וחוזר ומעיין למעלה ורואה השאלה אליה היא שייכת והכל על מקומו בא בשלום.

צופר הנעמתי כתב:ה. הקהילות קצרו, ויש לזה עוד הרבה דוגמאות (כמו "כי הנה כחומר" ואפילו "אל אשר שבת"), וזה גם הטעם למראה כהן.
ו. החתימה של כל בית היא קטע מפסוק כלשונו.

אינו נכון. רוב רובו הוא על פי פסוקים ולא לשונם ממש. לעיין מר במיליה.

צופר הנעמתי כתב:

שייף נפיק כתב:אני "מודה" מאוד למי שאיסף כל ההערות יחד, בכונה לא צירפתים כדי שיובן כל תשובה למה שייכת, ככה יצא רק בוקה ומבולקה, אנדרלמוסיא באה וכו'....
חבל, אין כאן מפני חס על הדף או על המקום, ואם אפשר לכתוב ברווח - אדרבה!
ומי יתן ויכתבו מילי פסק פסקי, יבוא האב ויקנח...

למה לא, כך הרבה יותר מסודר מאשר חמש עשרה אשכולות. ועוד טרח המאסף ונתן בהם סימנים אב"ג דהו"ז, וטרח עוד והוסיף לכל תגובה את הסימן אליה היא שייכת, ומעתה המעיין למטה בתגובה רואה סימנה וחוזר ומעיין למעלה ורואה השאלה אליה היא שייכת והכל על מקומו בא בשלום.

עדיין לא ברור כל כך.
ובכלל, מהיכי תיתי שאני רוצה בזה, אני הבעלים על ההערות, ואם מנהלי המקום יעשו כן ניחא, אבל אחרים מהיכ"ת, ועכ"פ יטלו רשות.

שייף נפיק כתב:

צופר הנעמתי כתב:ה. הקהילות קצרו, ויש לזה עוד הרבה דוגמאות (כמו "כי הנה כחומר" ואפילו "אל אשר שבת"), וזה גם הטעם למראה כהן.
ו. החתימה של כל בית היא קטע מפסוק כלשונו.

אינו נכון. רוב רובו הוא על פי פסוקים ולא לשונם ממש. לעיין מר במיליה.

החתימה של כל בית היא אכן קטע מפסוק כלשונו (מלבד "אש אכלה אש" שהוא שילוב של הפסוק "אש אכלה הוא" עם לשון הגמרא ספ"ק דיומא אש אוכלת אש דשכינה), אלא שהצדק איתך שהקטע הזה הוא לא חתימה. ומ"מ עדיין הטעם נכון שלא רצה לשנות לשון הפסוק (או כלך לדרך זו - אוה בית עולמים שנאמר בו "מכון לשבתך עולמים")

שייף נפיק כתב:

צופר הנעמתי כתב:

שייף נפיק כתב:אני "מודה" מאוד למי שאיסף כל ההערות יחד, בכונה לא צירפתים כדי שיובן כל תשובה למה שייכת, ככה יצא רק בוקה ומבולקה, אנדרלמוסיא באה וכו'....
חבל, אין כאן מפני חס על הדף או על המקום, ואם אפשר לכתוב ברווח - אדרבה!
ומי יתן ויכתבו מילי פסק פסקי, יבוא האב ויקנח...

למה לא, כך הרבה יותר מסודר מאשר חמש עשרה אשכולות. ועוד טרח המאסף ונתן בהם סימנים אב"ג דהו"ז, וטרח עוד והוסיף לכל תגובה את הסימן אליה היא שייכת, ומעתה המעיין למטה בתגובה רואה סימנה וחוזר ומעיין למעלה ורואה השאלה אליה היא שייכת והכל על מקומו בא בשלום.

עדיין לא ברור כל כך.
ובכלל, מהיכי תיתי שאני רוצה בזה, אני הבעלים על ההערות, ואם מנהלי המקום יעשו כן ניחא, אבל אחרים מהיכ"ת, ועכ"פ יטלו רשות.

אם חשבת שאני עשיתי את זה - אז לא, ואני גם לא יכול. רק אמרתי שנראה לי יותר נוח ככה.
מן הסתם עשה כך אחד המנהלים (מי שאין לו הרשאות של מנהל בלא"ה לא יכול לעשות את זה).

ג. הציבור מתפלל את הבקשות היותר "פרטיות" של החזן "שלא יכשלו בלשונם" וכו'

כיון שנראה שחשדתי ברב צופר שליט"א הנני לפייסו, מחילה מחילה מחילה, הנני רעך כאיוב רעך הקדמון, וכיון שנראה ברבים הנני מפייסך ברבים, ולא עוד שצריך לברכו, ה' אלוקים יתן את שאלתך, כל אשר שאלת מעמו יתן לך, ותזכה לכל הברכות, ויתקבלו דברי תורתך על לב כל שומעיהם, ותזכה להגדיל תורה ולהרבות כבוד שמים בעולם. וכוטו"ס.

ידידיה כתב:ג. הציבור מתפלל את הבקשות היותר "פרטיות" של החזן "שלא יכשלו בלשונם" וכו'

לא זכיתי להבין.

שייף נפיק כתב:כיון שנראה שחשדתי ברב צופר שליט"א הנני לפייסו, מחילה מחילה מחילה, הנני רעך כאיוב רעך הקדמון, וכיון שנראה ברבים הנני מפייסך ברבים, ולא עוד שצריך לברכו, ה' אלוקים יתן את שאלתך, כל אשר שאלת מעמו יתן לך, ותזכה לכל הברכות, ויתקבלו דברי תורתך על לב כל שומעיהם, ותזכה להגדיל תורה ולהרבות כבוד שמים בעולם. וכוטו"ס.

אמן, וכן למר!
שווה להחשד על ידך...

צופר הנעמתי כתב:

שייף נפיק כתב:כיון שנראה שחשדתי ברב צופר שליט"א הנני לפייסו, מחילה מחילה מחילה, הנני רעך כאיוב רעך הקדמון, וכיון שנראה ברבים הנני מפייסך ברבים, ולא עוד שצריך לברכו, ה' אלוקים יתן את שאלתך, כל אשר שאלת מעמו יתן לך, ותזכה לכל הברכות, ויתקבלו דברי תורתך על לב כל שומעיהם, ותזכה להגדיל תורה ולהרבות כבוד שמים בעולם. וכוטו"ס.

אמן, וכן למר!
שווה להחשד על ידך...

עכשיו נבין פשט נוסף במש"כ 'אשרי מי שחושדין בו ואין בו'...

ח. המנהג שאני מכיר הוא להכות במילה "שחטאנו" או "שאנו חייבים".

משולש כתב:ח. המנהג שאני מכיר הוא להכות במילה "שחטאנו" או "שאנו חייבים".

כך משתמע לכאו' בפוסקים.

שייף נפיק כתב:ח. הכאה על הלב באמירת על חטא. נסתפקתי מתי צריך להכות באמירת על חטא כשיש שני חטאים, וכגון 'באונס וברצון', או 'על חטאים שאנו חייבים עליהם ד' מיתות בי"ד סקילה שריפה הרג וחנק וכו' ' , שכל אחד הוא חטא שונה, והמ"ב (תר"ז ג' סק"יא) כתב שצריך להכות על הלב לומר אתה גרמת לי, וא"כ היה מן הראוי להכות על כל פרט. ויל"ע.

ראה את הערת מרן רבי יעקב אדלשטיין זצק"ל שצריכים להכות במילה על חטא "שחטאנו"

המנהג להכות כשמזכירים "חטאנו" (כמו ב"סלח לנו ... כי חטאנו מחל לנו ... כי פשענו") ולכן גם בעל חטא המנהג הוא להכות במילה "שחטאנו".