עזריאל ברגר כתב:בגמ' ברכות (בסוגיא דהמלך הקדוש) אמרו שפסוק זה נאמר על ימים אלו.
דעת_האברך כתב:עזריאל ברגר כתב:בגמ' ברכות (בסוגיא דהמלך הקדוש) אמרו שפסוק זה נאמר על ימים אלו.
אכן, וזו גופא השאלה, למה הפסוק המדבר על ימים אלו משתמש דווקא בביטוי הא-ל הקדוש השייך לכל השנה.
צופר הנעמתי כתב:השמטת "קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך".
והאמת ש"וכן תן פחדך" נתקן מעיקרא כהקדמה לברכת האל הקדוש, והנוסח קדוש אתה וכו' ככתוב ויגבה וכו' הוא נוסח א"י הקבוע לברכה בכל ימות השנה.
דעת_האברך כתב:צופר הנעמתי כתב:השמטת "קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך".
והאמת ש"וכן תן פחדך" נתקן מעיקרא כהקדמה לברכת האל הקדוש, והנוסח קדוש אתה וכו' ככתוב ויגבה וכו' הוא נוסח א"י הקבוע לברכה בכל ימות השנה.
מה המקור לכך?
דעת_האברך כתב:בתפילות הימים הנוראים: "ותמלוך אתה ה' לבדך בהר ציון משכן כבודך ובירושלים עיר קדשך, ככתוב ויגבה ה' צבאו-ת במשפט והא-ל הקדוש נקדש בצדקה, ברוך אתה ה' המלך הקדוש". ולכאורה יש להבין, הלוא בימים נוראים אנו משנים את חתימת הברכה מהא-ל הקדוש למלך הקדוש, ואם כן למה אנו מביאים פסוק אשר מזכיר דווקא את "הא-ל הקדוש".
ויש לבאר שזה גופא הביאור בתפילה -הא-ל הקדוש נקדש בצדקה והופך להיות על ידי כך המלך הקדוש. והיינו שבימים נוראים נוהג הקב"ה בעולמו מידת מלכות, וכידוע אחד מתפקידי המלך לדאוג לפרנסת נתיניו (כפי שבאו לדוד המלך ואמרו לו עמך ישראל זקוקים לפרנסה ואין הבור מתמלא מחולייתו וכו'), ועל כן בימים נוראים הא-ל הקדוש שבכל השנה הוא בבחינת א-ל בלבד, נקדש בצדקה, דהיינו הופך לבחינת מלכות ש"מחייבת" כביכול את המלך לעשות צדקה עם נתיניו, ומיד ממשיכים ברוך אתה ה' המלך הקדוש.
משולש כתב:האם נכון שבמנהג ארץ ישראל חתמו האל הקדוש גם בעשי"ת?
משולש כתב:נ"א "ונאמר ויגבה ה' צבאות במשפט וכו'" (ולא "ככתוב") ולפי"ז אין צורך לחפש קשר בין הפסוק למילים שלפניו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 32 אורחים