פורום אוצר החכמה

רשום אצלי:
סיפר לי ר' אברהם דוד לידר מחסידי סלאנים, שבצעירותו התפלל בבית הכנסת של שכונת מטרסדורף ברח' זכרון יעקב, והיה בית כנסת יחיד של השכונה שהתפללו בו כולם חסידים ומתנגדים (ואח"כ נבנה לידו עוד בית כנסת גדול נוסח אשכנז).
ואביו ר' אייזיק לידר ז"ל, מחסידי סלונים, היה הבעל תוקע בבית הכנסת, והמקריא היה הגאון ר' מנדל זקס חתנו הצעיר של בעל החפץ חיים זצ"ל (שעלה לא"י, ונפטר בשנת תשל"ד).
והיה מקריא לתוקע בנוסח: "שברים ותרועה" ('ותרועה' - בתוספת וא"ו החיבור). ואמר לו שכך היה חמיו הח"ח מקריא לתוקע. ואע"פ שזה לא הוזכר במ"ב.

האם ידוע על מנהג כזה?

ידוע לי שבישיבת באר יעקב המקריא אומר בתקיעות דמיושב - ששם תוקעים בב' נשימות (להקדים ההידור לעיקר הדין וכו'), 'שברים' 'תרועה' בניגון אחר, דהיינו עם הפסקה בין אמירת המילה 'שברים' ל-'תרועה'. ובתקיעות דמעומד אומר 'שברים תרועה' בב'א.

ואולי זה הכוונה במנהג הח'ח

כוונתי, שבתקיעות דמעומד היה אומר שברים ותרועה.
(מסתבר. המספר היה בבחרותו ולא פירט לי).

כוונתי שבסדרים שתוקע בהם ש"ת בב' נשימות, היה מקריא שברים ותרועה להדגיש את צורת התקיעה שהיא בב' נשימות.

והרבה תוקעים ש"ת בתקיעות דמיושב בב' נשימות בגלל סיבות שונות. ודלא כהמחבר ופשטיה דהמשנ'ב.

לא ברור

הרב לב לדעת בהודעה הראשונה חילק בין הנגונים שזה מנהג מצוי מאד ודומני שהוזכר במשנ"ב או קודם ואילו בהודעתו השניה כתב באחת מהן מוסיפים ו

לב_לדעת כתב:ידוע לי שבישיבת באר יעקב המקריא אומר בתקיעות דמיושב - ששם תוקעים בב' נשימות (להקדים ההידור לעיקר הדין וכו'), 'שברים' 'תרועה' בניגון אחר, דהיינו עם הפסקה בין אמירת המילה 'שברים' ל-'תרועה'. ובתקיעות דמעומד אומר 'שברים תרועה' בב'א.

ואולי זה הכוונה במנהג הח'ח

העיר לי אחד מהחכמים שליט'א שהמנהג בבאר יעקב לתקוע במיושב בנ'א ובמעומד בב' נשימות וכמנהג רוב ישראל.

אתקן, שהתכוונתי בעיקר למנהג של המקריא בשברים תרועה, שכאשר תוקע בנ'א, המקריא אומר ש'ת בניגון אחד ובהברה אחת, וכאשר תוקע בב'נ המקריא אומר עם הפסקה בין המילה שברים למילה תרועה, באופן שניכר לפי הקראתו האם לתקוע בנ'א או בב'נ. ד'ז ראיתי כאשר הג'ר שמעון שפירא הקריא במנין יוצאי באר יעקב.
וראיתי בימים אלו (בספר תפארת שמואל) שכך נהג מרן הגר'ש אוירבך זצוק'ל.

ומה שנקטתי שתוקעים בבאר יעקב במיושב בב' נשימות, הו"א משום שייכותם לבית בריסק, ששם כך נוהגים.

וכן נהג מרן הגר'ש בשנת תשע'ח, תקע ביום הראשון במיושב בב' נשימות. (וביום השני החליף. וצ'ע מ'ט החליף בתקיעות דרבנן).

המנהגג לחלק באופן ההקראה הוא מנהג מקובל מאד (לא ידעתי שיש שנוהגים אחרת)

החידוש הוא שהח"ח אמר 'שברים ותרועה' (מסתבר שבתקיעות דמעומד, כמו שהעירו), אע"פ שלא כ"כ כן במ"ב כמו שהדגיש חתנו הרב זקס.