פורום אוצר החכמה

כתב הגאון בני יששכר (מאמרי חודש אלול מאמר א אות כ"ב)

באלול אין שום יום שאין אומרים בו תחינה רק ראש חודש ושבתות. ואם כן סך השעות שאומרים בו תחינה בחודש הזה הם תקע"ו שעות וכו'

.
ואנכי אי"ש בער ולא אדע כיצד יבא חשבון זה. הלא חודש אלול לעולם חסר וכשתוריד מחודש אלול את יום ראש חודש וארבעה שבתות ואת ערב ראש השנה שעל פי הנפסק בשלחן ערוך סימן תקפ"א סעיף ג' אין אומרים בו תחינה. ישאר בידך 23 ימים שהם 752 שעות ולא 776 שעות שהם מנין 24 ימים.
האם לדעת הרב בני יששכר אומרים תחינה גם בערב ראש השנה??
אשמח אם חברי הפורום יאירו את עיני הכהות.

אומרים בסליחות

שברי לוחות כתב:אומרים בסליחות

אחרי עלות השחר?

אישצפת כתב:

שברי לוחות כתב:אומרים בסליחות

אחרי עלות השחר?

כן.
כן נפסק במטה אפרים, וכן המנהג בפועל.

מלשונו משמע שרק אם התחילו קודם עלות השחר ונמשכה אמירת הסליחות אל היום אומרים. ומקור דברים אלו ממהרי"ל שרגילים לסיים הסליחות קודם עלות השחר. על כן גם אם אירע פעם אחת שהמשיך אל היום אזי נופלין על פניהם. עי"ש במגן אברהם סקי"ג. אבל לכתחילה לא אומרים אחר עלות השחר תחנון ונפילת אפיים.
ועכ"פ לדברי כת"ר יתיישבו דברי הבני יששכר שבראש חודש ובשבתות אין אפשרות בכלל שיאמרו תחינה אבל בערב ראש השנה פעמים שנמשך אל היום ואז נופלים על פניהם. אם כן אינו בכלל ימים שאין אומרים בהם תחינה כלל. ומ"מ צריךלי הקטן עיון בזה שהרי לא עד השקיעה יכול לומר תחנון בערב ראש השנה ואיך נכנס אם כן לחשבון תקע"ו שעות?

ולטעמיך תקשה לך מערב שבת.
ואולי הכוונה גם לתחינה ולא רק לאמירת תחנון, ועיין

אישצפת כתב:

שבטיישראל כתב:

אישצפת כתב:

שברי לוחות כתב:אומרים בסליחות

אחרי עלות השחר?

כן.
כן נפסק במטה אפרים, וכן המנהג בפועל.

מלשונו משמע שרק אם התחילו קודם עלות השחר ונמשכה אמירת הסליחות אל היום אומרים. ומקור דברים אלו ממהרי"ל שרגילים לסיים הסליחות קודם עלות השחר. על כן גם אם אירע פעם אחת שהמשיך אל היום אזי נופלין על פניהם. עי"ש במגן אברהם סקי"ג. אבל לכתחילה לא אומרים אחר עלות השחר תחנון ונפילת אפיים.
ועכ"פ לדברי כת"ר יתיישבו דברי הבני יששכר שבראש חודש ובשבתות אין אפשרות בכלל שיאמרו תחינה אבל בערב ראש השנה פעמים שנמשך אל היום ואז נופלים על פניהם. אם כן אינו בכלל ימים שאין אומרים בהם תחינה כלל. ומ"מ צריךלי הקטן עיון בזה שהרי לא עד השקיעה יכול לומר תחנון בערב ראש השנה ואיך נכנס אם כן לחשבון תקע"ו שעות?

המציאות שרגילים לגמור הסליחות אחר עלוה"ש.
(וכמעט אין מי שגומר קודם עלוה"ש - חוץ מאלו האומרים בלילה אחר חצות).

ואגב, גם בלילה הרי א"א תחנון - אלא מאי שכוונתו לשעות של ימים שבהם יש מקום כלשהו לאמירת תחנון.

שבטיישראל כתב:

אישצפת כתב:

שבטיישראל כתב:

אישצפת כתב:

שברי לוחות כתב:אומרים בסליחות

אחרי עלות השחר?

כן.
כן נפסק במטה אפרים, וכן המנהג בפועל.

מלשונו משמע שרק אם התחילו קודם עלות השחר ונמשכה אמירת הסליחות אל היום אומרים. ומקור דברים אלו ממהרי"ל שרגילים לסיים הסליחות קודם עלות השחר. על כן גם אם אירע פעם אחת שהמשיך אל היום אזי נופלין על פניהם. עי"ש במגן אברהם סקי"ג. אבל לכתחילה לא אומרים אחר עלות השחר תחנון ונפילת אפיים.
ועכ"פ לדברי כת"ר יתיישבו דברי הבני יששכר שבראש חודש ובשבתות אין אפשרות בכלל שיאמרו תחינה אבל בערב ראש השנה פעמים שנמשך אל היום ואז נופלים על פניהם. אם כן אינו בכלל ימים שאין אומרים בהם תחינה כלל. ומ"מ צריךלי הקטן עיון בזה שהרי לא עד השקיעה יכול לומר תחנון בערב ראש השנה ואיך נכנס אם כן לחשבון תקע"ו שעות?

המציאות שרגילים לגמור הסליחות אחר עלוה"ש.
(וכמעט אין מי שגומר קודם עלוה"ש - חוץ מאלו האומרים בלילה אחר חצות).

ואגב, גם בלילה הרי א"א תחנון - אלא מאי שכוונתו לשעות של ימים שבהם יש מקום כלשהו לאמירת תחנון.

בלילה אמנם לא נופלים על פניהם על פי הסוד כמו שהביא הבית יוסף בסימן קל"א אבל וידוי אומרים בקריאת שמע שעל המיטה לבד ממוצאי שבתות ור"ח עד חצות.
ועל כל פנים לשון הזהב של הבני יששכר קשה לי הקטן סך השעות שאומרים בו תחינה בחודש הזה הם תקעו שעות
לעיל העיר הרב שברי לוחות שיש חילוק בין תחינה לתחנון. אשמח לדעת החילוק במשמעותם